הגיגים

טעמי המקרא ודקדוקי קריאה - חטף-חיריק

- 24/01/2007 ב-00:51:09
כותרת הודעה: חטף-חיריק
1. ידוע לי על שלוש תיבות המנוקדות בחטף-חיריק, ומהן אחת במלכיםא יז יא.

2. השאלה שלי מתייחסת לתיבות מספר תהילים:
[א] בתהילים יד א : איזה מן התיבות "השחיתו","התעיבו" מנוקדת חטף-חיריק?
[ב] בתהילים נג ב: איזה מן התיבות "השחיתו", "והתעיבו" מנוקדת חטף-חיריק?

שאול וינר
- 24/01/2007 ב-13:16:59
כותרת הודעה:
כל חמשת המילים שציינת מנוקדות בחטף חיריק

מצורף צילום של שתי המילים מתהלים נג:


- 24/01/2007 ב-13:36:04
כותרת הודעה:
giladhar כתב/ה:
כל חמשת המילים שציינת מנוקדות בחטף חיריק



מדקדקים בחטף חיריק על חשבון זכר / נקבה?
66.gif
חמש המילים, כמובן. 58.gif
- 24/01/2007 ב-13:39:35
כותרת הודעה:
נתפסתי על חם. אין מילים ואין סליחה.

נ.ב. קורה לטובים ביותר (כשעובדים תחת לחץ)
- 24/01/2007 ב-21:34:10
כותרת הודעה:
מי שיש לו גישה לספר "מחקרים בכתר אר"ץ " בעריכת חיים רבין, בכתבי מפעל המקרא של האונ' העברית
יראה בעמוד נג דברים על הנושא. (מאמר 'מקוריותו של הכתר' מאת ד"ש לוינגר)
בקיצור, שלא יאשימו אותי באיזכור ספרים אזוטריים, הוא מציע שחטף חיריק נולד בהשפעה בבלית. הוא מביא רשימת תיבות נוספות: למשל יהושע ט יב והיה (באות 'ו').
והוא עוד שואל למה אין חטף צירי לפי השיטה הבבלית.
(ונראה לענ"ד כי אין די שימוש בחטף חיריק כדי "לדרוש" גם חטף צירי)
חטף חיריק מוזכר בספר 'הורית הקורא': ".. כל אות שיהיה תחתיו שוא והיה סמוך לאחד מאותיות אחה"ע יצא אותו שוא במלך שהוא תחת אות אחה"ע שסמוך והוא כמלך חטף קל כמו וְאִם יותר נקרא כאילו הוא נקוד וִאִם."
- 24/01/2007 ב-22:16:38
כותרת הודעה:
על השאלה מדוע אין חטף צירי - נראית לי תשובה פשוטה: אין חטפים אלא לתנועות קטנות. יש חירק חסר שהוא תנועה קטנה, אבל אין צירי שהוא תנועה קטנה.
לעצם הענין, יש פה משהו שאינני מבין. הכלל שהזכיר אליהוא מהוריית הקורא - הוא כלל שהוזכר כבר אצל רבי יהודה חיוג' ראש המדקדקים, והוא קיים אצל התימנים עד היום. הכלל הוא: כל שוא נע הבא לפני גרונית - ינוקד בתנועת הגרונית שלאחריו.
אבל כל הדברים אינם אמורים אלא לגבי שוא נע, כמו 'וְאִם'. אבל השי"ן והתי"ו של 'השחיתו התעיבו' הן שוא נח, כדין פ' הפועל בבנין הפעיל. והראיה: בגדכפת לאחריו דגושות, דוגמת 'כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ' (שמות יג יט) וכהנה רבים. [כלומר, זה אפילו לא שוא מרחף אלא שוא נח למהדרין!] הכלל הזה לא שייך לשוא נח כמובן. ואם כן איני מבין מדוע ניקד הכתר אותיות אלו בחטף חירק.
המילה ששאול וינר ציין במלכים היא כנראה 'יהיה' - ושם יש ראיה מעוד מקורות שהיו הוגים את שוא הה"א כשוא נע - אף שלפי כללינו הוא צריך להיות נח.
אגב, מדוע תוכנת הכתר אינה מציינת חטפי חיריק אלו?
- 24/01/2007 ב-22:57:05
כותרת הודעה:
פסח כתב/ה:

המילה ששאול וינר ציין במלכים היא כנראה 'יהיה' - ושם יש ראיה מעוד מקורות שהיו הוגים את שוא הה"א כשוא נע - אף שלפי כללינו הוא צריך להיות נח.


בכתר המילה לקחי (מלכים יז יא) מנוקדת בחטף חיריק. האם יש עוד מקום בו מופיעה יהיה בחטף ?
giladhar - איך אתה מוסיף צילום של הכתר לתגובה ( פרינט סקריין לדף ואח"כ מה עושים ? )?
- 25/01/2007 ב-00:20:03
כותרת הודעה:
יניב_אלמוק כתב/ה:

giladhar - איך אתה מוסיף צילום של הכתר לתגובה ( פרינט סקריין לדף ואח"כ מה עושים ? )?


שומרים את התמונה כקובץ (אני שומר בפורמט GIF)

כותבים את שם הקובץ מעל לכפתור "host it" (או בוחרים את הקובץ באמצעות כפתור "Browse")

לוחצים על הכפתור בשם "host it" והקובץ מועתק לאתר "imageShack"

נפתח חלון חדש ובוחרים את הטקסט ליד "Thumbnail for forums " ומוסיפים אותו להודעה

זה הכל
- 25/01/2007 ב-10:52:33
כותרת הודעה:
לפסח
יש גם מה שנקרא יוצא מן הכלל!!
ובכן הש' והת' של השחיתו והתעיבו הוא נע!!
כאן מדובר בשירה המשורר רצה לבטא ולהדגיש (לא דגש ממש) כל הברה ואפילו חצי הברה ה-ש-חיתו ה-ת-עיבו.
במה שהזכרת בשם חיוג' הלא ידעת והלא שמעת שכלל זה בכל התנועות!
במילה קהת הק' בחטף קמץ רחב icon_exclaim.gif כן אני יודע שאתה כאשכנזי טוען שבטברני קמץ רחב וחטוף שניהם היו כמו O לטיני. אבל יש גם בצירי כמו ואין הו' בחטף צירי; ועוד הו' בחטף חולם icon_exclaim.gif
ובכלל הלא החירקים השחיתו התעיבו הם חירק עם י' כלומר (יעני) תנועות גדולות icon_exclaim.gif
- 25/01/2007 ב-20:58:14
כותרת הודעה:
לפי התפיסה שלי במבנה התנועות הטברני - אזי יש שלשה סוגי תנועות:
חולם וצירי - תנועות כבדות מפני שהם דיפתונגים, כפי המבטא האשכנזי [חולם ייקי כמובן]. תנועות אלו אינן יכולות להיות 'קטנות'! כלומר: לקבל דגש בתנועה בלתי מוטעמת.

קמץ חירק ושורק - קומת האמצע: תנועות שיכולות להיות גדולות או קטנות [כנ"ל: לקבל דגש בהברה בלתי מוטעמת או לא לקבל] - תלוי לפי המצב. לכן קמץ רחב וחטוף הן אותה תנועה - פשוט מדובר בשני מצבים. כנ"ל החירק המלא והחסר, וכנ"ל השורק והקובוץ. [יש לי השערה שהקמץ הוא התנועה היותר קטנה מבין השלש, אך אין כאן המקום להרחיב]

פתח וסגול - תנועות קטנות באמת, שאינן יכולות שלא לרבל דגש אלא אם כן הן בהברה מוטעמת.

זהו איפוא ההסבר מדוע אין חטף צירי או חטף חולם. משום שאין חטפים לתנועות הכבדות, אלא רק מקומת האמצע ומטה.
החיריק של השחיתו התעיבו הוא אמנם תנועה גדולה, אבל החטף שייך לגוון הקטן שלו, כמו שחטף הקמץ שייך לגוון הקטן של הקמץ.
- 25/01/2007 ב-22:08:17
כותרת הודעה:
פסח יא עיוני, מסתימת הקדמונים וממנהג התימנים היום אני מבין ומקווה שאינני טועה שיש חטף לכל התנועות, חטף שוא לפני גרונית.
אולי יניב יעזור לנו, 54.gif ואולי תצלצל ליואב פינחס.
בעניין השוא אם הוא נע או נח אינני רואה מי שרואה חטף (מכל סוג שהוא) בכתר אר"ץ ומניח את השוא. 69.gif
- 25/01/2007 ב-22:42:22
כותרת הודעה:
אליהו יא עיוני.
בודאי שהשוא מקבל את גון החולם - לא לכך התכוונתי. התכוונתי שאין סימון חטף חולם וחטף צירי. האמת היא שגם אין חטף שורק, יש לי הסבר לכך אבל אין מקומו כאן.
- 29/01/2007 ב-22:57:35
כותרת הודעה:
השחיתו והתעיבו - לשיטתי השוא הזה כלוא ( למי ששכח , שוא שההברה לפניו וזו שלאחריו מוטעמות , הוא נע ) ולכן לא מפתיע למצוא שם חטף שמעיד על הנעות.

הגיית השוא הנע מסוכמת מדברי הראשונים והקדמונים בספר קושט אמרי אמת עמוד סד -
סימנם פס"ח (פסח שלנו מגיע לכל מקום ) -
פתח - ככלל כל שוא נע קריאתו תהיה נוטה לפתח.
סמוכה - שוא הסמוך לאותיות אהח"ע קריאתו כמו האות הסמוכה (שזה כולל צירי וחולם).
חיריק - שוא הסמוך לאות יוד קריאתו נוטה לחיריק.
עד כאן מהספר.
צירי וחולם אינן יכולות לקבל סימון של חטף משום שסימון זה יהיה חסר משמעות. כשהתנועה O נחטפת על כל גווניה אז נשמע O חטוף הידוע בסימונו חטף קמצ. איזה משמעות תהיה לחטף חולם? החטף ישמע בדיוק אותו הדבר כמו חטף קמצ.והרי יותר נכון יהי לבחור את התנועה הנמוכה יותר מבין החולם והקמצ לתיאור הנחטפות, וכך בחרו הטברנים.וכן הצמד חטף צירי וחטף סגול.
- 30/01/2007 ב-23:33:59
כותרת הודעה:
יפה מאוד, לשיטתי זה אף מוסבר יותר: היות והחולם והצירי הם דיפתונגים - לא שייך שיהיה חטף בגונם שכן עצם הגיית הדיפתונג תגרום לכך שזה לא יהיה חטף אלא תנועה כבדה עוד יותר מקמץ וכדומה.
אבל לדבריך עדיין לא הוסבר מדוע לא סימנו הטברנים חטף שורק וחטף חירק.
- 31/01/2007 ב-00:53:09
כותרת הודעה:
ליניב אלמוק בהודעתך מיום 29.1.07 בנושא " חטף-חיריק"כתבת:
"שווא שההברה לפניו וזו שלאחריו מוטעמות,הוא נע".
האם ציטטה זו מתייחסת גם לטעם "עולה ויורד",וכן לטעם "רביע מוגרש"?

שאול וינר טלפקס 039503258 [email protected]
- 31/01/2007 ב-08:36:52
כותרת הודעה:
סליחה שאני מתפרץ
הטעמים שהזכרת הרי "העולה" והגרש העולה הוא בהברה לפני המוטעמת כסימן בעלמא, גם הגרש מעל האות הראשונה במילה, אין לו תפקיד חוץ מזיהוי הטעם.
וכן הדחי לפני האות הראשונה.
באותה אות של הגרש של הרביע המוגרש יש לפעמים געיא, וכן באות של הדחי.
- 31/01/2007 ב-23:09:46
כותרת הודעה:
פסח כתב/ה:
היות והחולם והצירי הם דיפתונגים - לא שייך שיהיה חטף בגונם שכן עצם הגיית הדיפתונג תגרום לכך שזה לא יהיה חטף אלא תנועה כבדה עוד יותר מקמץ וכדומה..

אני חייב להודות שלא הצלחתי להבין את המושג דיפתונג בהקשר שלנו ( כבר שאלתי אותך פסח את השאלה בעבר ואני מצטער שאני שואל שוב ) - כוונתך היא שחולם וצירי נוצרו בעבר מתוך שתי תנועות והתאחדו לאחת ? או שמא גם היום קריאתם כמו תנועה והגה (כמו OW עבור חולם ו- EY עבור צירי ) ?
פסח כתב/ה:

אבל לדבריך עדיין לא הוסבר מדוע לא סימנו הטברנים חטף שורק וחטף חירק.

זו שאלה חזקה.
לגבי חיריק נראה לי שחיריק חסר לא זכה לסימון מיוחד לו משום שהוא תנועה שנגזרת מחיריק מלא, באופן כזה שהוא חיריק מלא שנחטף. הרי הגיית החיריק החסר נובעת מכך שאין עליו הטעמה. לכן חיריק חסר הוא כבר חטיפה של חיריק מלא, ושוב לא תהיה משמעות בסימון של חיריק חטוף שהרי הגייה זו כבר "נתפסה" ע"י החיריק החסר.
זו גם הסיבה שלשורק אין סימון שכן קיים קובוץ. היחס חיריק מלא - חיריק חסר זהה ליחס של שורוק - קובוץ.
- 31/01/2007 ב-23:14:23
כותרת הודעה:
אליהו כתב/ה:

הטעמים שהזכרת הרי "העולה" והגרש העולה הוא בהברה לפני המוטעמת כסימן בעלמא, גם הגרש מעל האות הראשונה במילה, אין לו תפקיד חוץ מזיהוי הטעם.
וכן הדחי לפני האות הראשונה.
באותה אות של הגרש של הרביע המוגרש יש לפעמים געיא, וכן באות של הדחי.

שאול, אליהו ענה יפה.
- 01/02/2007 ב-14:16:05
כותרת הודעה:
יניב_אלמוק כתב/ה:

אני חייב להודות שלא הצלחתי להבין את המושג דיפתונג בהקשר שלנו ( כבר שאלתי אותך פסח את השאלה בעבר ואני מצטער שאני שואל שוב ) - כוונתך היא שחולם וצירי נוצרו בעבר מתוך שתי תנועות והתאחדו לאחת ? או שמא גם היום קריאתם כמו תנועה והגה (כמו OW עבור חולם ו- EY עבור צירי ) ?
אכן, כוונתי לקריאתם היום בפי האשכנזים. אלא שלא כמו שכתבת שזו תנועה והגה, אלא שתי תנועות בזו אחר זו: החולם הוא OU והצירי הוא EI, לא הצירופים שאתה כתבת שהם תנועה ועיצור - זה ודאי אינו.
יניב_אלמוק כתב/ה:
פסח כתב/ה:

אבל לדבריך עדיין לא הוסבר מדוע לא סימנו הטברנים חטף שורק וחטף חירק.

זו שאלה חזקה.
לגבי חיריק נראה לי שחיריק חסר לא זכה לסימון מיוחד לו משום שהוא תנועה שנגזרת מחיריק מלא, באופן כזה שהוא חיריק מלא שנחטף. הרי הגיית החיריק החסר נובעת מכך שאין עליו הטעמה. לכן חיריק חסר הוא כבר חטיפה של חיריק מלא, ושוב לא תהיה משמעות בסימון של חיריק חטוף שהרי הגייה זו כבר "נתפסה" ע"י החיריק החסר.
זו גם הסיבה שלשורק אין סימון שכן קיים קובוץ. היחס חיריק מלא - חיריק חסר זהה ליחס של שורוק - קובוץ.

איך אפשר להגיד שחירק חסר וקיבוץ 'תפסו' מקום החטף? הרי אלו הן תנועות היכולות לגרור אחריהן דגש, ואילו חטפים הן חצאי תנועות שלא בא אחריהן דגש בשום אופן.
זאת ועוד: לדבריך איך יכול להיות חטף קמץ וקמץ חטוף. הלא הקמץ החטוף כבר 'תפס' את המשבצת של חטף הקמץ כפי שהסברת לגבי החירק והשורק?
- 01/02/2007 ב-20:16:32
כותרת הודעה:

חשבתי על שאלתך פסח, וניסיתי לתאר זאת בצורה יותר ברורה.
בתרשים לעיל כתבתי איך התנועות נשמעות לי כפי שאני מכיר אותן -
בשורה העליונה התנועות "הכבדות" חיריק מלא , צירי , חולם ושורוק.
נגזרות של התנועות האלה הם השורה האמצעית לפי החיצים. הכונה שלי במינוח נגזרת הוא שסוג של חטיפה ושינוי בתנועה הכבדה יוצר את התנועות הנמוכות יותר בשורה האמצעית.
חטיפה של התנועות האמצעיות יוצרת את החטפים , אלא שבשלב זה יש כבר הידמות של חצאי התנועות - כך חיריק חסר שדי דומה לסגול כשיחטף יישמע כמעט כמו חטיפה של סגול. ובאותו אופן הקובוץ והקמצ. כך לשורה העליונה לא יכול להיות חטף לעולם , ובשורה השניה זכינו לראות חטף חיריק נדירים. כך גם לא הייתי מופתע אם היו חטפי קובוץ נדירים אבל כנראה שאין.
כל זאת אני טוען מתוך נסיונות לשמוע איזה גוונים יש בכל תנועה.
- 01/02/2007 ב-20:59:54
כותרת הודעה:
השרטוט לא קריא, יניב. יש באפשרותך לצרפו כקובץ?
- 01/02/2007 ב-22:53:57
כותרת הודעה:
במידה ולוחצים על התמונה הקטנה בחלון בתגובה, הלינק אמור לפתוח את הציור הגדול. האם יש עם זה בעיה טכנית ? (אצלי במחשב זה עובד טוב)
- 01/02/2007 ב-23:50:10
כותרת הודעה:
תודה, עכשיו הבנתי.
ובכן, מדוע ילדם של הקמץ והשורק הוא חטף קמץ ולא חטף שורק? האם גם כאן תאמר כמו שאמרת בסגול וחירק שהחטיפה נשמעת יותר כסגול מאשר כחירק?
אבל זה לא הבנתי כלל: ממתי הפתח הוא ילדו של הצירי?
- 04/02/2007 ב-22:37:05
כותרת הודעה:
לגבי חיריק סגול - כוונתי שבחטיפתם והפיכתם לחטף שניהם יישמעו ממש זהים. אלא שאין המדובר בסגול שהוא E כמו צירי אלא מעט שונה , ובחיריק חסר שיש בו צליל של אותו סגול.
וכן לגבי הקמץ (שיש בו גוון של O) והקובוץ שנשמע כמו חטיפה של שורוק ונגזר ממנו (במינוח חטיפה אין הכוונה שהקובוץ אינו תנועה אלא שיש בו גוון שמגיע מהשורוק) .
כלומר לא התכוונתי שחטף סגול נשמע יותר כמו סגול מאשר חיריק אלא ביחס שוה לשניהם.
השאלה היא אם כן כפי ששאלת פסח, מדוע נבחרו דוקא הסימונים של החטף סגול והחטף קמץ ?
תחילה, יש סיבה טובה לומר כי הנקדן,בצורה שיטתית, לא השתמש בסימונים כפולים לאותו צליל. כך לכל תנועה יש את ההגיה השייכת לה וגם לכל אות יש את ההגה הספציפי לה. בכל המיקרים שבהם יש זהות הרי זאת טעות – כך לדוגמא האותיות כ' וח' לא יישמעו זהות או פתח וקמץ גם אינם זהים (אלה דוגמאות לטעויות נפוצות אצלנו דוברי העברית היום). אוליי רק האות ש שמאלית נהגת כמו סמך , אך זה מקרה ייחודי ויוצא דופן והזכרנו אותו בעבר. את העובדה האחרונה ציינתי בהקשר זה לומר כי לנקדן היתה בעיה להשתמש בשני סימונים זהים לאותו הגה – עבור הצמד חטף חיריק וחטף סגול ועבור הצמד חטף קמץ וחטף שורוק. הניחוש שלי הוא , שהבחירה נפלה על הנפוץ ביותר מבין השניים. לגבי הצמד קובוץ קמץ אין לי ספק בכך ללא בדיקת מחשב, ולגבי חיריק סגול איני בטוח ומצריך בדיקה. כלומר האם יש יותר במקרא את הצמד שוא נע ואחריו חיריק או שוא נע ואחריו סגול. זה הניחוש היחיד שמצאתי. (אם תכנת כתר יכולה לבדוק זאת אשמח אם מישהו יוכל לבדוק זאת. כמו כן חיפשתי כמה דוגמאות לשוא נע ואחריו קובוץ ולא כ"כ הצלחתי לחשוב על דוגמאות אז אם מישהו יוכל לשלוף אשמח).
לגבי צירי ופתח – אפשר לומר שפתח הוא תולדה של קמץ.אבל אפשר גם לראות זאת מכיוון שונה- בסגול שומעים גוון של פתח ומכאן קירבתו של הפתח לצירי. התימנים לקחו את זה יותר רחוק ופתח וסגול נשמעים בקריאתם ממש זהים. בכל אופן השתייכותו של הפתח למשפחת הסגול והצירי או לקמץ (אני מניח שזו דעתך פסח שפתח הוא תולדה של קמצ) לא קריטית למהות החטפים.

נראה לי פסח , שנותרנו יחידים בדיון זה ואוליי נמשיך להיתכתב במייל בעניין. ציינת שיש לך רעיונות נוספים לחטפים ואשמח לשמוע דעתך.
- 04/02/2007 ב-23:02:44
כותרת הודעה:
מתחילת חיפוש רק אצל גרוניות מצאתי לאמים לאמותם בספר בראשית אבל זו תחילת הדרך.
יתכן שאתם צודקים שלרוב קשה לעקוב אחרי מגילות ארוכות 25.gif ומאבדים ענין.
אולי תנסו לקצר 66.gif 58.gif
- 04/02/2007 ב-23:09:36
כותרת הודעה:
טוב, הלכתי לבדוק בתכנת הכתר. אין סימון מיוחד לשוא נע בתכנת הכתר, לכן החלטתי לבדוק לפי שוא בתחילת מלה - שהוא ודאי נע. ובכן: ישנם 4673 שואים נעים לפני סגול, ו9127 ! שואים נעים לפני חירק. מצטער, אבל התיאוריה אינה נכונה.
זולת זאת, אני יכול לקבל שסגול חטוף וחירק חטוף ישמעו דומים, אבל בשום אופן איני יכול לקבל שחטף שורק וחטף קמץ ישמעו זהים.
- 04/02/2007 ב-23:21:18
כותרת הודעה:
מצוין, רציתי להזכיר שמחילופי שורק חולם נראה שלא נחשבו רחוקים.
לנו בצליל הם נראים רחוקים אבל לאוזני קדמונינו לא כל כך.
עם זה קשה להתוכח עם פסח, אבל אינני יודע לאן יוביל כל הדיון הזה.
לי יותר נוח לומר שלכל שבע התנועות יש חטפים וקדמונינו הבחינו בין כולם. אם נקבל שקמץ יותר ארוך מפתח [בלאו טוען שהפתח בנ' במילה נער אינו יכול להיות פחות ארוך מהקמץ בי' של ישב] וחירק מלא ארוך יותר מחירק חסר SLEEP לעומת SLIP הרי גם החטפים יתארכו ויתקצרו בהתאמה. כן יניב ופסח יטענו שמטבע החטף הוא איננו יכול להיות ארוך ואני אומר אעפ"כ!! אבל אינני משוכנע שהמבדיל בין ת"ג לקטנה הוא הגודל או האורך.
- 06/02/2007 ב-00:03:52
כותרת הודעה:
יניב אלמוק כתב ביום 4.2.2007 :"חפשתי כמה דוגמאות לשווא נע ואחריו קובוץ ולא כ"כ הצלחתי".
במהדורת 2006 של תוכנת כתר ארם צובה מצאתי:
1322 מופעים שבהן אות ראשונה מנוקדת שווא (כידוע שווא בראש תיבה היא שווא נע)ואחריה קובוץ,
ארבעים מופעים אשר בהן שני שוואים רצופים (ולאחר השנייה שהיא כידוע נעה)קובוץ.לדוגמא "יסבלהו" (יו"ד בחיריק,סמ"ך בשווא,בי"ת בשווא,למ"ד בקובוץ,וא"ו בשורוק).)( ישעיהו מו ז).

שאול וינר
טלפןן 03-9503258
e.mail :[email protected]
- 06/02/2007 ב-01:14:55
כותרת הודעה:
יפה ר' שאול.
בכל אופן יש יותר שוא נע ולאחריו קמץ מאשר שוא נע ולאחריו קובוץ. וממילא לענין טענתו של יניב אלמוק זה עדיין בסדר.
- 06/02/2007 ב-08:48:38
כותרת הודעה:
שאול דווקא הדוגמא שלך אינה טובה כי הל' במילה יסבלוהו הוא בשורק וחסר ו' משום כתיב חסר אבל מבחינה דקדוקית הוא שורק כלומר ת"ג.
למשל ציצית לא משנה אם יש י' אחרי הצ' הראשונה או השניה או שאין שני החירקים הם מלאים מבחינה דקדוקית.
אבל במילה כמו לְעֻמַּת יש שוא נע ואחריו קיבוץ (לא קובוץ) בגרונית, ולכן הוא חטף קיבוץ.
כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
Powered by phpBB 2.0 .0.6 © 2001 phpBB Group