הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
כללי השווא הנע

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 04/09/2006 ב-21:18:33    כותרת הודעה: כללי השווא הנע תגובה עם ציטוט

כללי שוא נע
בלשון הקודש ישנם שואים נחים ושואים נעים. וישנם חמשה כללים לקביעת השווא אימתי הוא נע. רבי אליהו בחור, מדקדק מפורסם שחי לפני כחמש מאות שנה, נתן בהם סימנים - אבגד"ה. ואלו הם:
א. שווא הבא בראש מילה [כמו שאל"ף היא תחילת האותיות]
ב. השווא השני מתוך שנים הבאים ברציפות. [ב זהו שני]
ג. שווא אחרי תנועה גדולה. [התנועות הגדולות הן קמץ, צירי, חולם, חיריק מלא (אִי), ושורוק (אוּ)] (ג = גדולה)
ד. שווא הבא תחת אות דגושה. (ד = דגושה)
ה. הדומות. שתי אותיות דומות, שהראשונה נקודה בשווא. כמו וּבְבֵית. או קִלְלַת או הַלְלִי שאף שהשווא היה צריך להיות נח, הוא נע. כי קשה מאוד לבטא את האות בשוא נח מחמת האות הדומה שאחריה. הכלל הזה איננו כלל 'אמיתי', כלומר - על פי חוקי הדקדוק אין צריך להיות כאן שוא נע, אלא שמבטאים אותו כך משום שקשה מאוד להגות שתי אותיות דומות כשהראשונה בשוא נח. (ה = הדומות)

אם נתבונן במערכת הכללים הזאת בשום לב, נראה שלארבעה מהם יש מכנה משותף, והם בעצם כלל אחד; הרעיון הוא שכל מילה בעברית מורכבת מהברה או כמה הברות. לדוגמא: אברהם = אַבְ-רָ-הָם.
לפי תפיסת המדקדקים הראשונים, כמו רבי יהודה חיוג', רבי יונה אבן ג'אנח, והבאים אחריהם. כל הברה שלמה מורכבת לפחות משתי אותיות, אות הראשונה 'המוּנַעַת' בתנועה, ואות ש'סוגרת' את ההברה והיא אינה מונעת אלא נחה, כלומר: מנוקדת בשוא נח.
אם ניקח כדוגמא את המילה 'אברהם' שתפסנו אותה, הרי שאנו רואים היטב את המבואר בהברה אַבְ, האל"ף נקודה בפתח שהוא תנועה, והב' נקודה בשוא נח. כמו כן ההברה הסופית הָם - גם היא מורכבת מה"א שנקודה בקמץ, זה תנועה. ומ' סופית שאין תחתיה תנועה אלא שו"א [הגם שלא כותבים אותו, אבל זה שוא נח לכל דבר וענין. רק בך' סופית ממשיכים עד היום לכתוב שוא הגם שזה בסוף המילה].
היי, ההברה האמצעית רָ - לכאורה אינה מכילה אלא אות אחת? אבל היות והר' מנוקדת בקמץ שהוא תנועה גדולה. הרי זה כמו שאנו אומרים אלף שאינה נשמעת לאחר הר', כלומר, אַבְ-רָאְ-הָם. הראשונים הסתכלו על א' זו בדיוק כמו אות שואית מושלמת, הם קראו לזה 'נח נסתר', להבדיל מהב' של אַבְ שכונתה 'נח נראה', דהיינו - מרגישים אותה היטב בהגייה. אבל בשניהם מדובר כאן בשוא נח לגבי כללי הדקדוק.
אם נשארתם איתי עד כעת, ולא שלחתם לי איזה נעל בית במייל - אז נמשיך הלאה.
כעת נקבע כלל אחד בלבד! אין שני שואים נעים בזה אחר זה, ולא שני שואים נחים בזה אחר זה [חוץ מסוף מילה, כגון נֵרְדְּ, יַרְדְּ, יַפְתְּ, ועוד כמה כאלו.] הכלל השני מיוחד ללשון העברית, שכן בשפות אירופיות ישנם שנים ואפילו שלשה שואים נחים בזה אחר זה. מה שנקרא בעגה של היום 'צרור עיצורים'. אבל העברית - לא אוהבת זאת. אין מה לעשות.
מדוע אין שני שואים מאותו סוג בזה אחר זה? התשובה פשוטה: הקדמנו כאמור שכל מלה מורכבת מהברה או הברות. השוא הנח הוא סוגר של הברה, והשוא הנע הוא פותח של הברה, דהיינו: מלה כמו 'זְבוּב' היא מלה בת הברה אחת, והז' 'נספחת' אל תחילת המילה. מקובל גם לקרוא לזה 'הברה וחצי' במיוחד כשעוסקים בשירה לפי משקל, אבל לעניננו זו הברה אחת בלבד.
לכן אי אפשר לצרף שני שואים נעים בזה אחר זה, זאת מכיון ששני שואים נעים לא יכולים ליצור הברה, הם רק טפל להברה. גם שני שואים נחים לא יכולים לבוא בזה אחר זה, מפני שהראשון סגר כבר את ההברה, והשני חייב לפתוח הברה חדשה. [חוץ מסוף מילה שאז מתאפשר לפעמים הענין הזה, כאמור].
ומאותה סיבה לא יכול לבוא שוא נח לאחר שוא נע. שכן אי אפשר לעשות יצור שלם מראש וזנב, כמו הדג המלוח בסיפור של הרשלי האוסטרופולי. [אבל שוא נע לאחר שוא נח - אפשר, שכן הראשון סוגר את ההברה הקודמת, והשני פותח הברה חדשה.]
עכשיו [למי שלא התעלף] נחזור לכללים של ר' אליהו בחור ונבחן אותם לאור מה שכתבנו.
כלל א: שוא בתחילת מילה חייב להיות נע, שכן השוא הנח איננו אלא סוגר הברה, ועדיין לא אמרנו שום הברה בתחילת המלה.
כלל ב: השוא השני מתוך שנים חייב להיות נע, כמו שכתבנו קודם. הראשון שביניהם סגר את ההברה שלו, והשני חייב לפתוח הברה חדשה. [יש כאן בעצם גם כלל הפוך: הראשון מבין שני שואים חייב להיות נח. שכן אין אחריו הברה אלא שוא נח, ואין צירוף של ראש וזנב, כלל הרשלי האוסטרופולי]
כלל ג: שוא אחרי תנועה גדולה. מכיון שכתבנו שכל הברה שיש בה תנועה גדולה מכילה בעצם 'נח נסתר' [כמו רָא של 'אברהם'] והנח הנסתר הזה הוא אות הנקודה בשוא נח - ממילא אין השוא השני יכול להיות נח, שכן אין שני שואים נחים בזה אחר זה. ואנחנו חוזרים איפוא לכלל ב.
כלל ד: שוא הבא מתחת אות דגושה. ישנם שני סוגי דגשים, הראשון הוא דגש קל הנמצא רק באותיות בגד כפת. והשני הוא דגש חזק המכונה גם דגש כפלן, מדוע דגש כפלן? כי הגייתו אמורה להיות כך כאילו הגינו את האות פעמיים. למשל אִמָּא = אִמְ-מָא. עכשיו, אם יש לנו דגש חזק באות שואית, כמו דִּבְּרוּ - צריך להגות דִּבְּ-בְּרוּ. הב' נחלקת לשתי ביתי"ן, הראשונה בשוא נח [סוגר הברה] והשניה, הפותחת את ההברה 'בְּרוּ' - היא בשוא נע כמובן. ושוב חזרנו לכלל ב' של שני שואים בזה אחר זה.
במקרה והדגש הוא דגש קל, כמו במלה אֶשְׁבְּרֵם - אזי שוב. השוא שתחת הב' הוא השני מתוך שנים, והוא חייב להיות נע. שוב חזרנו לכלל השני.
נשאר רק הכלל החמישי, כלל הדומות. כאן כמו שכתבנו, אין חוקי הדקדוק מצריכים שוא נע. להיפך במילים כמו וּבְבֵית. או קִלְלַת או הַלְלִי שהבאנו - חוקי הדקדוק מצריכים שוא נח. היות והאותיות האלו סוגרות הברות, והכלל הזה הוא בעצם 'עבירה על החוק' לצרכי נוחות.
לסיכום. כל הכללים של השוא הנע נובעים מכלל אחד שננסח אותו כך: אין שוא בפני עצמו, השוא חייב להסתפח אל הברה או מלפניה [פותח] ואז הוא נע, או לאחריה [סוגר] ואז הוא נח. לפיכך לא שייך לצרף שני שואים זה לזה. ומחמת זה נובעים כל הכללים שהזכרנו.
תודה למי שנשאר אתי עד הסוף - אם יש אחד כזה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
דתי_ברשת
מנהל האתר
מנהל האתר




הצטרף בתאריך: 16/11/2003
הודעות: 15405
0.86 הודעות ליום
מיקום: המבורג, גרמניה
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-07:50:17    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אוי, כמה שהייתי צריך את זה... נראה לי שאני אדפיס ואשמור.
_________________
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל בקר באתר הבית של המשתמש MSN Messenger
קשתות
מנהל תוכן
מנהל תוכן




הצטרף בתאריך: Jul 19, 2004
הודעות: 25083
4.74 הודעות ליום

עיטורים: 1 (ראה עוד...)
מדען (כמות: 1)
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-08:30:17    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תודה על המאמץ פסח.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-08:32:34    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הצטרפתי לקראת הסוף.
כלל הדומות נכון אחרי תנועה גדולה ואז אין בו צורך: סוככים
אחרי תנועה קטנה לרוב השוא נח כמו בברכת כוהנים יברכך הכ' בשוא נח.
אבל יש מקומות שבהם יש בכ"י וגם בכתר ארם צובא חטף פתח שמראה על שוא נע
לכן הללו או הללי הם דוגמות לשוא נע, אבל הנני הוא בשוא נח.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-13:55:08    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תודה למודים, נעים לראות שהמאמץ היה שווה.
בקשר לדברי אליהו [שהסתער על הפורום במשנה מרץ ביממה האחרונה] רואים שגם כתר ארם צובה הסכים חלקית לכלל הדומות. אבל אין זה משנה את דברי ש'כלל הדומות' אינו אלא ויתור על כללי הדקדוק לצורך נוחות הקריאה. אבל מבחינת מבנה ההברות אין שם מקום לשוא נע.
יש אולי לנסות למצוא האם לכתר אר"ץ היה איזה כלל מתי להסכים ל'דומות' ומתי לא.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-15:21:35    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בחומש חורב של הרב ברויאר, הוא מביא כללים.
מצאו את ההבדלים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-19:03:47    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לא הסתכלתי בחומש חורב, אולי עוד כמה דקות.
במילים כמו הללו צריך להיות דגש של פיעל והוא נפל. בדרך כלל במקרה כזה השוא הוא נח כאן (אולי עקב הדומות) הוא נע.
בשמות כמו גללי אין עמנו יודע עד מה. זה השם. למה רבבות רק בשני מקומות נע לא נתברר לי מה מיוחד בשני המקומות.
במילה הנני אף על פי שבהנה הנ' דגושה זה נחשב דגש לתפארת ולכן השוא נח.
עתה אני רואה את אליהוא לנגד עיניי.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
קשתות
מנהל תוכן
מנהל תוכן




הצטרף בתאריך: Jul 19, 2004
הודעות: 25083
4.74 הודעות ליום

עיטורים: 1 (ראה עוד...)
מדען (כמות: 1)
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-19:39:13    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

דרך אגב פסח, אם אתה כבר כאן, התבקשתי להזמין אותך
להשתתף באשכולות נוספים , אם לא מיידית, לפחות עד
ראש השנה


69.gif icon_biggrin.gif
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
קשתות
מנהל תוכן
מנהל תוכן




הצטרף בתאריך: Jul 19, 2004
הודעות: 25083
4.74 הודעות ליום

עיטורים: 1 (ראה עוד...)
מדען (כמות: 1)
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-19:40:05    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כנ"ל, אליהו ואליהוא, אם לא עכשיו , אימתי????

@מבחן אין נביא בעירו@


63.gif
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-20:00:26    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תסלח לי על הבורות, מהם קשתות?
במה להשתתף?
נגיד ת'אמת גם לזה כמעט אין זמן.
אתה מתכוון כנראה לשוטט באתר ולראות כל מה שיש בו ולהביע דעה על המתפרסם.
כאמור זמני מוגבל. אולי תציין דברים שנראה לך שיענינו אותי.
[יש לי חולשה שקשה לי לראות שפונים אליי ולהתעלם]
תודה וכתיבה וחתימה טובה
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 05/09/2006 ב-20:33:37    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהוא כתב/ה:
בחומש חורב של הרב ברויאר, הוא מביא כללים.
מצאו את ההבדלים.

אליהוא, לי אין חומש חורב, הכללים שם הם ארוכים? אולי תוכל לסרוק או להקליד לנו לטובת הכלל?
קשתות, מה כוונתך להגיב בעוד פורומים? אם אגיב בכל פורום, אוכל להתפטר מעבודתי באותו יום.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
קשתות
מנהל תוכן
מנהל תוכן




הצטרף בתאריך: Jul 19, 2004
הודעות: 25083
4.74 הודעות ליום

עיטורים: 1 (ראה עוד...)
מדען (כמות: 1)
הודעהנשלח: 06/09/2006 ב-07:33:57    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהו כתב/ה:
תסלח לי על הבורות, מהם קשתות?
במה להשתתף?
נגיד ת'אמת גם לזה כמעט אין זמן.
אתה מתכוון כנראה לשוטט באתר ולראות כל מה שיש בו ולהביע דעה על המתפרסם.
כאמור זמני מוגבל. אולי תציין דברים שנראה לך שיענינו אותי.
[יש לי חולשה שקשה לי לראות שפונים אליי ולהתעלם]
תודה וכתיבה וחתימה טובה


"קשתות" זה כינוי לחברה באתר .
כן, התכוונתי שאם יהיה לך זמן ועניין, נשמח אם תשתתף
באשכולות נוספים המופיעים באתר 63.gif

חתימה טובה (זה לא מוקדם מידי?)
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
קשתות
מנהל תוכן
מנהל תוכן




הצטרף בתאריך: Jul 19, 2004
הודעות: 25083
4.74 הודעות ליום

עיטורים: 1 (ראה עוד...)
מדען (כמות: 1)
הודעהנשלח: 06/09/2006 ב-07:39:11    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

פסח כתב/ה:

קשתות, מה כוונתך להגיב בעוד פורומים? אם אגיב בכל פורום, אוכל להתפטר מעבודתי באותו יום.


להגיב באשכולות נוספים.... למשל החזרת החיילים החטופים?

נשמח לשמוע דעות נוספות בכל נושא שהוא.

כמובן שאם יפטרו אותך, נדאג לך לתעסוקה ששכר בצידה,
לחמניה ושוקו קר ב 10:00 ורכב בנפח 940 סמ"ק (הדלק על פנגו
גרירות = עקרב שחור)

אם אתה מעוניין להיות חזאי, אפנה לך מקום בפורום אסטרונומיה ומזג אויר.


נערך בפעם אחרונה על-ידי קשתות בתאריך 06/09/2006 ב-23:11:47, נערך סך הכל פעם אחת
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 06/09/2006 ב-19:41:53    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

קשתות כתב/ה:
פסח כתב/ה:

קשתות, מה כוונתך להגיב בעוד פורומים? אם אגיב בכל פורום, אוכל להתפטר מעבודתי באותו יום.


להגיב באשכולות נוספים.... למשל החזרת החיילים החטופים?

נשמח לשמוע דעות נוספות בכל נושא שהוא.

כמובן שאם יפטרו אותך, נדאג לך לתעסוקה ששכר בצידה,
לחמניה ושוקו קר ב 10:00 ורכב בנפח 940 סמ"ק (הדלק על פנגו
גרירות = עקרב שחור)

אם אתה מעוניין להיות חזאי, אפנה לך מקום בפורום אסטרונומיה ומזג אויר.

מה יש לומר בנושא החיילים שלא נאמר, אני לא כותב במקום שאין לי מה לומר.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
קשתות
מנהל תוכן
מנהל תוכן




הצטרף בתאריך: Jul 19, 2004
הודעות: 25083
4.74 הודעות ליום

עיטורים: 1 (ראה עוד...)
מדען (כמות: 1)
הודעהנשלח: 06/09/2006 ב-23:12:41    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

פסח כתב/ה:



אני לא כותב במקום שאין לי מה לומר.


גם אני.
בכל אופן, הבחירה היא שלך.

ליל מנוחה מירושלים.

63.gif
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פטרוס
רב
רב




הצטרף בתאריך: Feb 13, 2011
הודעות: 369
0.13 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/06/2011 ב-12:32:02    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

דבריו המלומדים של פסח נר לרגלי ואור לנתיבתי.

אציין דבר נוסף : הבחור באות ג' מתייחס רק לתנועה גדולה שאין הניגון בה. אבל אחרי תנועה גדולה שבה הניגון, לא בהכרח יבוא שוא נע, למשל בקריאת שמע ושבָעְתָּ, למרות שהבי"ת בקמץ ארוך, השוא שתחת העי"ן הוא שוא נח, ויעיד עליו הדגש שבתיו שהרי לא יכול לבוא דגש אחרי שוא נע.

והוא דומה למה שהזכיר פסח באות ב' כי בסוף המלה יבוא השוא השני הוא נח ונתן כדוגמה :נֵרְדְּ, יַרְדְּ, יַפְתְּ.

וכל זה למה ? שהרי הניגון יכול לסבול הרבה, גם שני שואים נחים אחד אחרי השני, גם שוא נח אחרי תנועה גדולה, גם את שניהם ביחד.

***

וכיון שאמרנו שאחרי תנועה גדולה שבה הניגון לא יבוא בהכרח שווא נע, נשאלת השאלה מה קורה במלים משני סוגים אלה :

הראשון : טעם נוסף באמצע המלה. כידוע, מקום הראוי למתג מסוג געיה קלה, יכול לבוא בו טעם משרת בתיבת המפסיק, כמו תֵּעָ֣צְב֗וּ (בראשית מה ה), שהבי"ת בטעם רביע, והעין בטעם מונח.

השני : טעם שנסוג אחור כמו יָ֣לְדָה בֵּן (בר' יט לח), שהטעם נסוג אחור ונמצא באות יו"ד.

אני יוצא מנקודת הנחה, שאינו הגיוני כי הטעם הנוסף, או הנסוג אחור ישבש את המלה. ולכן למרות שהתנועה הגדולה בניגון, שוא שאחריה אינו נח מנעותו.

יתר על כך, אם אתה מניח את השווא, המלה כבר אינה ראויה לנסוג אחור או למשרת בתיבת המפסיק, שהרי אף פעם לא מצאנו נסוג אחור לפני שוא נח כמו ונסלח לו (ויקרא ד כו), וכן לא מצאנו משרת בתיבת המפסיק לפני שוא נח. והמשל למי שכתב כל נסכיו לעבדו ואת העבד כתב לבנו שלא קנה העבד כלום.

וכן ראיתי מפורש בלשון חיים [ביאור על ספר דקדוק אליהו של הגר"א] שכתב עוד סימנים :

ו' סימן למתג שהוא בצורת ו' - יש מקרים שהמתג מודיע לנו כי צריך להניע את השוא, כגון אחרי קמץ או חיריק שאתה מסתפק בו אם הוא קמץ ארוך או קצר, חיריק גדול או קטן, המתג יכול להודיע לך על כך. [אבל במקום שאין ספק כי מדובר בתנועה קטנה, אין המתג מודיע על שוא נע]
וכן ראיתי שהרב ברויאר כותב כי מתג שעם ה' הידיעה מודיע בדרך כלל על שוא שאחריו שהוא נע כמו : הַֽמְשַׁלַּחַ, הַֽמְקַלֵּל.

וכן ראיתי בספר דקדוקי שי על כל שוא שלפני אות שהיה משפטה להיות דגוש והוקלה כמו ויתיַֽלְדוּ, שלדעתו אם בא מתג, הרי הוא מודיע כי השוא נע, כדינו עם הדגש.

ז' סימן זז ממקומו, אם הטעם נסוג אחור, השווא שאחריו נע.

ח' סימן חטף פתח חטף סגול חטף קמץ, יש להניע אותם, כלומר לא יקרא אדם מַחְבַת אלא מחֲבת.

ט' טעם משרת בתיבת המפסיק, השווא שאחריו נע.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/06/2011 ב-15:27:24    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כבר דובר בעניין בעבר.
ככלל רואים שבעלי המסורה לא ממש סברו את ג' - גדולה, ואעפ"כ אין זה שוא נח רגיל.
אין חילוק לענין השוא נח/נע אם יש געיא או שהיא גם הפכה לטעם.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.104 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::