הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
משהו קצר, טרם השלמנו את סוכתנו

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 04/10/2006 ב-18:07:00    כותרת הודעה: משהו קצר, טרם השלמנו את סוכתנו תגובה עם ציטוט

לשמחת תורה:
ב'יעלה ויבא' וכן מקומות נוספים מזכירים את שם החג בניסוח כזה:

'את יום חג הסוכות הזה'

אף ביום השמיני מופיע בסידורים אחד מאלה:

'את יום השמיני, חג העצרת הזה'
'את יום השמיני, עצרת החג הזה'

ונראה לענ"ד כי אין זה מדויק, כי הרי בתורה נקרא החג תמיד
'היום השמיני' ולא 'יום השמיני'.

לכן, על פי הפסוק 'ביום בשמיני' ועוד, ראוי לומר:

'את היום השמיני, חג עצרת הזה' או כגון דא.

מצאתי ברכון אחד התומך בשיטתי הזאת.

חג שמח, משתתפי הפורום ואורחים מוזמנים לסוכתנו המיוחדת בסעד.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 04/10/2006 ב-20:47:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אני ראיתי סידור שהנוסחה בו היא 'את יום שמיני עצרת החג הזה' בלי ה' הידיעה במלת 'שמיני'. אך בכללות אין זה עוזר הרבה.
לא שאני מיד קופץ אבל בכל אופן איפה זה בדיוק סעד?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 04/10/2006 ב-21:32:21    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

קסאם אחד מזרחה מעזה
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
חץ
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם




הצטרף בתאריך: Oct 17, 2005
הודעות: 12295
2.54 הודעות ליום
מיקום: א
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 04/10/2006 ב-21:50:51    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

וליתר דיוק יש שם קבוצת ישובים חשובה של הציונות הדתית, כמו סעד, עלומים, כפר מימון תקומה ועוד ישובים נחמדים עם אנשים מצויינים.
אם ברצונך לנסוע באוטובוס (כמה שאני זוכר יש אוטובוס מת"א לבאר שבע שנקרא "דרך סעד" שנוסע דרך נתיבות ) וברכב הפרטי יש מפות וכיום גם gps כך שאין שום בעי'ה. 69.gif
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 04/10/2006 ב-22:27:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהוא כתב/ה:
קסאם אחד מזרחה מעזה

וואו, הבאמת מטעימים אתכם הערבושים ימח שמם מנחת טילם?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 04/10/2006 ב-23:00:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הנוסח הנכון הוא: "שמיני חג העצרת הזה" לא השמיני, ולא שמיני עצרת החג הזה. כל השאר אצל האשכנזים הוא "שיפוצים".
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 04/10/2006 ב-23:23:34    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהו כתב/ה:
הנוסח הנכון הוא: "שמיני חג העצרת הזה" לא השמיני, ולא שמיני עצרת החג הזה. כל השאר אצל האשכנזים הוא "שיפוצים".

אליהו יא עיוני - אתה לא אשכנזי? אתה צודק שהכל נראה שיפוצים וטלאים. אך האמת שגם 'שמיני חג העצרת הזה' נראה קשה מאוד. מהו פשר הביטוי הזה. לכל היותר היה צריך לומר 'ביום השמיני, חג העצרת הזה' אבל 'שמיני' בלא ה"א הידיעה נראה קשה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
giladhar
גבאי
גבאי




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 82
0.02 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 05/10/2006 ב-09:58:03    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נראה שיש מחלוקת הפוסקים לגבי השאלה, האם באופן בסיסי יש לראות את שמיני עצרת כחג עצמאי, או כסיום חג הסוכות?
והדבר מתבטא גם בשם החג, יש הגורסים: "שמיני - חג העצרת הזה", כלומר - חג העומד בפני עצמו וקרוי עצרת. ויש הגורסים: "שמיני - עצרת החג זה", כלומר, יום נטול שם עצמאי, העוצר את חג הסוכות (ט"ז או"ח תרס"ח א).
הדבר קשור גם בפירוש הדין: "שמיני עצרת רגל בפני עצמו" ויש על-כך דיון רחב בראשונים.
להרחבה בנושא ראו ב
דף קשר של ישיבת גוש עציון בע"ה שבת חול המועד סוכות, תשרי התשנ"ב, גיליון מס' 304




ראו גם ב"הארות וביאורים קובץ 824":
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/10/2006 ב-22:38:31    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

התכוונתי רק לנוסח לפני השיפוצים המחוצפים.
אין טעם להתפלפל. אם מישהו יראה לי בסידורים ישנים שטעיתי אני מודה לו.
בינתיים הידוע לי הוא שמיני ולא השמיני [size=]חג העצרת[/size].
ויש דעה [size=]שמיני עצרת החג[/size] שמסתלקת בהדרגה מהסידורים והמחזורים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-10:25:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

המחלוקת מוזכרת בגמרא בכמה מקומות. למשל:
שמיני רגל בפני עצמו הוא אימור דאמרי שמיני רגל בפני עצמו הוא הני מילי לענין פז"ר קש"ב אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא דתנן מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא לחג הסוכות לאקושי לחג המצות מה חג המצות טעון לינה אף חג הסוכות טעון לינה והתם מנלן

אב לבאמת רציתי לשאול את כל המומחים לענייני דקדוק ושוואים מרחפים כאלה ואחרים (ואני מוריד את הכובע בפניכם על הידע הרב בנושא), האם ההקפדה הזו על כל תג ותג לא באה לפעמים על חשבון הכוונה הפשוטה בתפילה ?

giladhar כתב/ה:
נראה שיש מחלוקת הפוסקים לגבי השאלה, האם באופן בסיסי יש לראות את שמיני עצרת כחג עצמאי, או כסיום חג הסוכות?
והדבר מתבטא גם בשם החג, יש הגורסים: "שמיני - חג העצרת הזה", כלומר - חג העומד בפני עצמו וקרוי עצרת. ויש הגורסים: "שמיני - עצרת החג זה", כלומר, יום נטול שם עצמאי, העוצר את חג הסוכות (ט"ז או"ח תרס"ח א).
הדבר קשור גם בפירוש הדין: "שמיני עצרת רגל בפני עצמו" ויש על-כך דיון רחב בראשונים.
להרחבה בנושא ראו ב
דף קשר של ישיבת גוש עציון בע"ה שבת חול המועד סוכות, תשרי התשנ"ב, גיליון מס' 304




ראו גם ב"הארות וביאורים קובץ 824":
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-10:41:48    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הורדת כובע אינה מקובלת עלינו.
מי שרוצה לדקדק אבל זה מפריע לו בכוונה מסתמא ימצא היתר לעשות כן בהדרגה.
אם מישהו רוצה להתפלל ללא דקדוק עם התירוץ המוכן הזה אינו מקובל עלי.
אני מתקשה למצוא קשר בין המחלוקת בנוסח התפילה עם מעמד שמיני עצרת כרגל בפני עצמו.
מכל מקום אינני אומר קבלו דעתי.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-10:48:24    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אני למדתי לפני כשנתיים בפעם הראשונה על חמשת החוקים (כמדומני) של שווא נע ושווא נח. מאז אני מאד מקפיד על זה וממש מפריע לי שמישהו מבטא שווא נח כשווא נע (ואצל האשכנזים זה די נפוץ). היום זה בא לי בטבעיות בתפילה וכן כשאני קורא בתורה. אבל בזה מסתכם הידע שלי בנושא. נכון שתמיד אפשר להוסיף ידע, אבל הרי כבר אמר החכם "יוסיף דעת יוסיף מכאוב".
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.098 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::