הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
בירורי פיסוק בתפילת ערבית

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
giladhar
גבאי
גבאי




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 82
0.02 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/10/2006 ב-20:24:16    כותרת הודעה: בירורי פיסוק בתפילת ערבית תגובה עם ציטוט

בתפילת ערבית:

1. "אל חי וקים, תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד" או "אל חי וקים תמיד, ימלוך עלינו לעולם ועד" (לכאורה תקבלות יותר מושלמת)

2. "אוהב, עמו ישראל" או "אוהב עמו, ישראל"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/10/2006 ב-21:08:14    כותרת הודעה: Re: בירורי פיסוק בתפילת ערבית תגובה עם ציטוט

giladhar כתב/ה:
בתפילת ערבית:

1. "אל חי וקים, תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד" או "אל חי וקים תמיד, ימלוך עלינו לעולם ועד" (לכאורה תקבלות יותר מושלמת)

2. "אוהב, עמו ישראל" או "אוהב עמו, ישראל"

במקרה הראשון אין הכרעה מוחלטת, אם כי - כמו שכתבת, מסתבר יותר כהצד השני אף שהעולם נוהג לפסק כהאופן הראשון.
במקרה השני ברור שהפיסוק צריך להיות 'אוהב - עמו ישראל'. יש כמה וכמה סיומי ברכות דוגמת זה: מלך - אוהב צדקה ומשפט. רופא - חולי עמו ישראל. מקבץ - נדחי עמו ישראל. והציבור בדרך כלל מפסק אותם בצורה לא נכונה.
שמעתי פעם הסבר מעניין לכך: באופן טבעי, כשיש ארבע מילים - נוטה המתפלל לחלק אותן בצורה סימטרית, שתים שתים. ולכן: מלך אוהב - צדקה ומשפט, רופא חולי - עמו ישראל. מקבץ נדחי - עמו ישראל. ולכן באמת ב'אוהב, עמו ישראל' כמדומה שהציבור מפסק נכון, כי שם יש רק שלש מילים ואין גורם שמניע לפסק בצורה לא נכונה.
עוד דוגמא למקרה שהנטייה לסימטריה גוברת על ההגיון התחבירי היא ב'נקדישך' של שבת לפי נוסח ספרד. החזנים מסלסלים: אז בקול רעש גדול - אדיר וחזק משמיעים קול. וכמובן שלפי הענין צריך לפסק 'אז בקול רעש גדול אדיר וחזק - משמיעים קול. אלא שכאמור: יש נטייה טבעית לחלק את המלים בצורה סימטרית.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/10/2006 ב-21:41:17    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כמדומה שיש דיון על סיום "יראו עינינו" חתימת הברכה המלך בכבודו תמיד.
לי נדמה דווקא שעדיף תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד למרות הכפילות.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
giladhar
גבאי
גבאי




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 82
0.02 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/10/2006 ב-22:59:36    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אם כבר התייחסת לקדושת שבת: "אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול מתנשאים לעומת שרפים לעמתם משבחים ואומרים: ברוך כבוד ד' ממקומו ..."

על מי מדובר כאן? מי משמיעים קול? מי מתנשאים לעומת שרפים? מי משבחים ואומרים?

ראיתי (לא זוכר כרגע בשם מי): שהיה כתוב "אז בקול רעש גדול או"ח משמיעים קול" וכו'. והבחור הזעצער "פתח את ראשי-התיבות או"ח ל"אדיר וחזק" אבל בעצם היה צ"ל "אופנים וחיות" (או "אופנים וחיות-הקודש").

והוא הוסיף "דללא דמסתפנא הייתי מתקן"

ואני מוסיף (שם לא היה מצוין במפורש אבל ברור שזהו מקורו) בדיוק כפי שאנו מתפללים בברכת "יוצר אור": "והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים לעמתם משבחים ואומרים: ברוך כבוד ד' ממקומו" וגו'
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/10/2006 ב-23:22:06    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

זה מתאים למקור ברוך אבל אינני זוכר שהוא כתב כך.
ההשערה של אופנים וחיות היא חריפה אבל לא מתקבלת.
מענין לראות אם ישדבר כזה בסידור רב עמרם גאון או רב סעדיה גאון.
מישהו אמר לי פעם שזה מופיע גם במקור קדום. אינני מאמין.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-08:41:25    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אצרף בזה קטע שפורסם בעיתון המודיע על ידי הרב יעקב לאופר, אשר כותב בהיבטים הלשוניים שלי (בענין אופנים וחיות):
בקדושה של תפילת שחרית של שבת אנו אומרים "אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול" וזו נוסחא תמוהה מאוד כמו שיפורט. הראשון שידוע לי שעמד על כך הוא רבי אריה צבי פרומר הי"ד (אב"ד קוז'יגלוב וראש ישיבת חכמי לובלין) שכתב בספרו 'ארץ צבי' (חלק ב' ליקוטים - תשובה):
יש להעיר שבקדושה שאומרים בחזרת הש"ץ בשב"ק משנים ממה שאומרים אחרי ברכת יוצר אור לפני השמונה עשרה, כי לפני שמו"ע אומרים: והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים וכו'. – ובחזרת הש"ץ אומרים "אדיר וחזק משמיעים קול" ולא אומרים מי הם המשמיעים את הקול. ונראה לומר כי זו שגיאה וזה נובע מכיון שלפני מאות בשנים שעוד לא הופיע דפוסים, כל הספרים וסדורים לתפילה היו בכתב יד, ובכתב יד היו הרבה מילים כתובות בראשי תיבות וגם הקדושה היתה כתובה בכת"י וכנראה היה כתוב "אז בקול רעש גדול או"ח משמיעים קול והכוונה היתה: אופנים וחיות. אבל אחד המדפיסים שגג והדפיס מזה את המילים 'אדיר וחזק'. ולולי דמסתפינא מזה שכבר אומרים ככה בקדושה מאות בשנים, הייתי מתקן להגיד 'אז בקול רעש גדול אופנים וחיות משמיעים קול' כמו שאומרים בסדר קדושה שלפני שמונה עשרה.
רא"צ פרומר עומד על כך שלפי הנוסח 'אדיר וחזק' לא מוזכר מי הם המשמיעים את הקול. בעוד שבקדושת יוצר מפורש שהם האופנים והחיות, ומדוע בחזרת הש"ץ הם אינם מוזכרים. גם יש להוסיף שהקטע הזה בקדושה מתחלק באופן טבעי לחלקים כמעט שוים במילותיהם, אז בקול רעש גדול – אדיר וחזק משמיעים קול – מתנשאים לעומת שרפים – לעומתם משבחים ואומרים. ואילו לפי הנוסח שלנו כמובן ששני החלקים הראשונים הם חלק אחד כי 'אדיר וחזק' הוא המשך התיאור של הקול. ואפשר להווכח שכל שליח ציבור מפסיק באופן טבעי בין המילים 'רעש גדול' לבין 'אדיר וחזק'. דבר שלפי הנוסח שלנו הוא בלתי אפשרי.
ועוד והוא העיקר, אם נתעמק מעט במבנה של הקדושה נראה שהוא בעצם שילוב בין נבואת ישעיה ונבואת יחזקאל כי הנה בנבואת ישעיה (פרק ו פסוקים ב-ג) כתוב: שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ וכו'. ובנבואת יחזקאל הפותחת במעשה המרכבה כתוב באריכות על החיות והאופנים ובפסוקים יט-כא כתוב וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים... וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים. ובפרק ג (פסוקים יב-יג) כתוב וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ: וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל.
אם נשים לב נראה שהקדושה היא תמצית של הפסוקים האלה: הקטע הראשון הוא 'נקדישך ונעריצך כנועם שיח סוד שרפי קודש המשלשים לך קדושה ככתוב על יד נביאך וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ... והיינו ישעיה הנביא. ובקטע השני: אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול מתנשאים לעומת שרפים לעומתם משבחים ואומרים: בָּרוּךְ... זו היא נבואת יחזקאל שכתוב בה שהאופנים והחיות מתנשאים מעל הארץ ושהם משמיעים קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל.
אמנם לא מוזכר בנביא שהאופנים והחיות מתנשאים לעומת השרפים, אבל אנשי כנסת הגדולה שחיברו את הקדושה בעצם מלמדים אותנו ששתי הנבואות הם שני חלקים של אותו מעשה מרכבה וכמבואר במסכת חגיגה (יג:) "אמר רבא: כל שראה יחזקאל ראה ישעיה. למה יחזקאל דומה - לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעיה דומה - לבן כרך שראה את המלך" כלומר, גם ישעיה ראה את מעשה המרכבה המפורש ביחזקאל אלא שלא פירט את מה שראה (כמבואר ברש"י שם). ישעיה אומר בנבואתו את מה שאומרים השרפים, ויחזקאל אומר את דברי האופנים והחיות. ונבואה אחת משלימה את השניה. וכך מבואר בחולין דף צב. "ברוך – אופנים הוא דאמרי ליה" ויעויין בארוכה בתוס' שם.
לפי זה כמובן בולט שבעתיים איך חסרה בחזרת הש"ץ הזכרת האופנים והחיות המוזכרים בקדושת יוצר 'והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים' שהרי כל עיקר אמירת ברוך נאמרת על ידי האופנים וחיות והם אלו שמתנשאים לעומת השרפים. והרי זו ראיה גדולה לכאורה למה שטען רא"צ פרומר שהיה כתוב כאן 'אופנים וחיות'.
ואם לא די בכך הרי שבסידור רבינו שלמה המיוחס לרבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא (הוצ' הרשלר) מובא נוסח הקדושה משולב עם ביאור ומתוכן הדברים נראה שגירסתו היתה 'אופנים וחיות', וזה לשונו (עמ' קסז): אז בקול רעש – אז כשמקדישים השרפים כדכתיב (ישעיה ו ב) שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. וכתיב (שם פסוק ג) וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר. האופנים וחיות הקודש בקול רעש גדול משמיעים קול כדכתיב (יחזקאל ג יב) וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל. ומתנשאים לעומת שרפים כדכתיב (שם א כא) יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם. ואומר באותן קול שמשמיעים (שם ג יב) בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ.
אותו נוסח בדיוק נמצא בסידור חסידי אשכנז (הוצ' הרשלר שם עמ' קסח). והרי יש לנו לכאורה טעמים חזקים מאוד לטענתו של רא"צ פרומר, איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא.
אמנם אפילו כאן כמעט בטוח שסברא זו איננה נכונה. כי בסידור רב סעדיה גאון (הוצ' מקיצי נרדמים עמ' לח) כתוב "אז בקול רעש גדול אדיר וחזק ונורא משמיעים קולם" למילת 'ונורא' כבר אין הסבר של ראשי תיבות. ובברכת יוצר כתוב שם (עמ' לז): "וחיות הקודש עם האופנים ברעש גדול אדיר וחזק ונורא לעומתן משבחים ואומרים" הרי שמוזכרים כאן האופנים וחיות וגם אדיר וחזק [וכנ"ל בסידור רבינו שלמה ברבי נתן הסיג'ילמסי שחי לאחר הרי"ף (ירושלים תשנ"ה עמ' יב): והאופנים וחיות הקדש המתנשאים סלה בקול רעש גדול אדיר וחזק לעומתן משבחין ואמרין.] גם הנוסח בסידור ר' עמרם גאון הוא 'אדיר וחזק' וכנ"ל בסידור הרוקח ובמחזור ויטרי. הרי לנו שגירסא זו של 'אדיר וחזק' יסודתה בהררי קודש וחלילה לתלות אותה בטעות סופר שרס"ג ור' עמרם גאון ומחזור ויטרי כולם לא שמו לב אליה, דבר שלא יתכן כלל.
אפשר אף להוסיף שהקושיא מדוע לא הוזכרו החיות איננה קושיה חזקה שכן אפשר לראות שהשרפים אינם מוזכרים בקדושת יוצר אלא משרתים ומלאכים וכן בכל קדושה שבנוסח אשכנז. וכן בקדושת 'כתר' שבנוסח ספרד אין מוזכרים לא השרפים ולא האופנים. הרי לנו שלא תמיד הוזכרו אלו שאומרים קדוש וברוך. כך שאין לשאול מדוע האופנים והחיות אינם מוזכרים בחזרת הש"ץ דשחרית.
לסיכום, זוהי חולשתן של ההשערות. הן יכולות להיות יפות ומסתברות אך בלא בסיס מוצק הן מתגלות בדרך כלל כאבק פורח.


נערך בפעם אחרונה על-ידי אליהו בתאריך 18/08/2009 ב-17:06:29, נערך סך הכל פעם אחת
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-09:37:46    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ד"א
לגבי "ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים" האם הכווונה לאהבה שהקב"ה אוהב אותנו או לאהבה שאנו אוהבהים אותו. נראה לענ"ד ששני הפרושים אפשריים ולי יש העדפה לשני
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
חץ
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם




הצטרף בתאריך: Oct 17, 2005
הודעות: 12295
2.54 הודעות ליום
מיקום: א
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-10:04:25    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תודה לך אליהו על ההבהרה המפורטת והמעניינת.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
שוס-דוס
אדמו"ר
אדמו



גיל:39
הצטרף בתאריך: Apr 04, 2004
הודעות: 4184
0.77 הודעות ליום
מיקום: מרכז הארץ
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-10:29:38    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

באותה דרך יש שני נוסחים בקדושה:
וכולם... בשפה ברורה ובנעימה קדושה, כולם כאחד עונים ואומרים ביראה.
או
וכולם... בשפה ברורה ובנעימה, קדושה כולם כאחד עונים ואומרים ביראה.

כמובן שבמקרה זה יש הבדל בניקוד המילה קדושה בין שני הנוסחים, ודו"ק.

_________________
הפעם נעשה את זה כמו שצריך!

חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש MSN Messenger
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-10:31:32    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

דומני שסידור רינת ישראל מכריע "בשפה ברורה ובנעימה קדושה". לי משום מה האפשרות השניייה נראית יותר
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-14:58:40    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

'בנעימה קדושה' נראה לי מוזר מאוד. לגבי 'ואהבתך אל תסיר ממנו' אמנם יש טעם של רגש בהגדרת 'אהבתך = אהבתנו אותך' אבל אין זה נראה לי פשוטו של מקרא
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-17:53:35    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שאלתי את הרב שלמה טל (מחבר רנת ישראל) למה בנוסח אשכנז כתב קדוּשה (וו שרוקה), והוא ענה לי כי אין נעימה קדושה אלא רק נעימה יפה או כגון דא.
רק מאוחר יותר ראיתי את סידורו לעדות המזרח, ושם 'קדוֹשה' (וו חלומה)!
יתכן שלא הוא כתב את הסידור ההוא. אבל הופתעתי.

ולענין הקדושה, למדתי לקרא:
אז, בקול רעש, גדול אדיר וחזק, . .
אבל כמעט אינני נזקק לפסוק זה, כי אינני עובר לפני התיבה בד"כ. והרי הקהל אינו אומרו, לפי מנהגי.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-18:03:26    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נוסח אשכנז ?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2006 ב-23:15:19    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ש טל מחבר רינת ישראל
כמדומה שבספרו שבו הוא מרכז את התשובות וההערות לסידור הוא מדבר על זה. אבל רק למעטים יש הספר הזה וכמעט אף אחד לא שמע עליו.
כנראה הכריע קדושה בעקבות סידור חב"ד שיש לו השפעה גדולה עליו.
למשל השמטת שלום רב בערבית ושימת שים שלום במקומו.

אבישי ההתפרצות לא מובנת לי 4.gif icon_biggrin.gif 58.gif 58.gif
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 18/10/2006 ב-07:23:03    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

גם לי לא. כלומר לאיזו התפרצות ?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 18/10/2006 ב-12:42:35    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהוא כתב/ה:
שאלתי את הרב שלמה טל (מחבר רנת ישראל) למה בנוסח אשכנז כתב קדוּשה (וו שרוקה), והוא ענה לי כי אין נעימה קדושה אלא רק נעימה יפה או כגון דא.

זוהי בדיוק ההגדרה, 'נעימה קדושה' לא מתאים. זה ממש עמד לי על קצה הלשון ומשום מה לא הצלחתי להגדיר זאת לעצמי.
הצירוף 'נעימה קדושה' נשמע מתאים אולי לסוג הכתיבה החרדית של היום שנוהג לתקוע את הקדושה בכל דבר ועניין וכל מסיבת חומש לתינוקות היא מעמד שגיא עוד, מלא עיזוז ודחוס ברגשי קודש ודמעות קודש ושיעולי קודש [השלם את החסר]
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 18/10/2006 ב-12:46:45    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הבעש"ט מדבר על להכניס נעימות פולניות אל הקדושה, כך שעקרונית יתכן דבר כזה "נעימה קדושה". ואולי כשנזכה לשמוע את המלאכים שרים נבין.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 18/10/2006 ב-17:07:54    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלמה טל ז"ל אכן כתב שספרו 'הסידור בהשתלשלותו' המוזכר לעיל.
אבל, שם, אחרי שמביא דעות רבות לכאן ולכאן, הכריע בסידור אשכנז לטובת קדֻשה "כברוב סידורי אשכנז".
והוא ממשיך: "ומי שיש לו אזן קשבת יכול לשמוע את דופק השירה:
להקדיש ליוצרם/בנחת רוח/בשפה ברורה/ובנעימה קדושה/כלם כאחד/עונים באימה/ואומרים ביראה.
ולכן נראה יותר לנקד קדושה בחולם מאשר בקבוץ. וכן ניקדו: ר' יצחק דוב (בער), ור' דניאל גולדשמידט וכן בסידור חב"ד. "
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.117 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::