הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
דקדוקי מילים אמור

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 03/05/2007 ב-13:55:18    כותרת הודעה: דקדוקי מילים אמור תגובה עם ציטוט

דקדוקי מילים וחלקם בעלי שינויי משמעות בפרשת אמור ובהפטרה, ובקריאת שבת במנחה ושני וחמישי מפרשת בהר. אני נעזר בספר אם למקרא של ר' ניסן שרוני נר"ו. בתוספת הערות והדרכה לקורא מאורי טאניס נר"ו.
ב לִשְׁאֵרוֹ להיזהר מהבלעת האל"ף. לא לִשֵׁרוֹ! עם זאת השי"ן בשוא נח.
ג וְלַאֲחֹתוֹ: כאן הוי"ו בשוא והלמ"ד פתוחה; בפרשת נזיר במדבר ו ז: וּלְאַחֹתוֹ וי"ו שרוקה ולמ"ד בשווא נח. העמדה קלה בלמ"ד למנוע הבלעת האל"ף החטופה
ד לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו: מוטעם מרכא-טפחא, מונח-אתנחתא, אין לקרוא 'לא-יטמא בעל, בעמיו'. לְהֵחַלּֽוֹ׃ מאיילא בה"א.
ו וְהָיוּ קֹֽדֶשׁ׃ טעם נסוג אחור לה"א
ז מֵאִישָׁהּ: יש להקפיד על קריאת המפיק להבדילו מה'אשה' המוזכרת כמה תיבות לפני כן
י עַל-רֹאשׁוֹ ׀ שֶׁמֶן: יש כאן מונח לגרמיה "טעמי המקרא" עמ' 66.
יג אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ: הבי"ת הראשונה רפה על אף שהיה מקום לחשוב שיש כאן דין צבותות אך דין זה מתקיים רק כאשר הראשונה מבין השתיים מנוקדת בשווא נע. וכאן הבי"ת מנוקדת בחירק. יש ספרים שהשתבשו בזה.
כא יח שָׂרֽוּעַ׃ שֹין שמאלית
כא כ אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ: טעם טפחא בתיבת 'א֖וֹ'
כא כד מִקְדָּשַׁי השי"ן בפתח. כמדומה יש חומשים שנשתבשו בזה.
כב ב וְיִנָּֽזְרוּ: הוא"ו בשווא נע
כב ג -הַקֳּדָשִׁים כאשר הקו"ף דגושה עקב ה"א הידיעה (וכן בַּקֳּדָשִׁים) הקו"ף בחטף קמץ ונקראת (במבטא הישראלי) כחולם. במילה קָדָשִׁים ללא יידוע הקו"ף בקמץ רחב ונקראת (במבטא הישראלי) כפתח.
כב ד יֹאכַל: הכ"ף מנוקדת בפתח ולא בצירי
כב ו וְטָמְאָה: הטי"ת בקמץ גדול והמ"ם בשווא נע
כב ח לְטָמְאָה-בָהּ: הטי"ת בקמץ קטן והמ"ם בשווא נח
כב י לֹא-יֹאכַל קֹדֶשׁ: טעם נסוג אחור ליו"ד, גם בהמשך הפסוק וכן הדבר בפס' יא, יד
כב יג וְשָׁבָה הטעם בבי"ת מלרע.
כב טז וְהִשִּׂיאוּ: שֹין שמאלית. בְּאָכְלָם: האל"ף בקמץ קטן
כב יט לִֽרְצֹנְכֶם אתנח בראש מילה ללא הכנה של טיפחא לפניו. אין לעשות ניגון טיפחא בהברת הצד"י.
כב כא יִֽהְיֶה-בּֽוֹ׃ דגש חזק בבי"ת מדין דחיק
כב כד וּֽבְאַרְצְכֶם הבית בשוא נח.
כב כה מָשְׁחָתָם: המ"ם בקמץ קטן
כב כט תִּזְבָּֽחוּ׃ יש פסוק מקביל יט ה וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַה' לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃ להיזהר מבלבול!
כב לג וְנִקְדַּשְׁתִּי הטעם בתי"ו מלרע.
כג ב דַּבֵּר: ארבע פעמים מופיעה התיבה 'דבר' לאורך הקריאה הזאת: שתי הפעמים הראשונות מוטעם בגרשיים ושתי הפעמים האחרונות בתביר מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ הטעם לא נסוג, ולכן מקום הטעם באל"ף. וכן בהמשך הפרשה.
כג ג תֵּעָשֶׂה: העמדה קלה בתי"ו שלא יישמע כפתח
כג יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם: טעם קדמא מעל הבי"ת, ככלל, תיבה זו תמיד תבוא בהטעמה משנית בהברה זו. תָּבִיאוּ: דגש חזק באל"ף. שְׁתַּיִם: בחלק מהדפוסים מוטעם בטעם יתיב ובחלקם בפשטא. גרסת היתיב עיקר (עיין אליהוא בפנים).
כג כב וּֽבְקֻצְרְכֶם: הבי"ת בשווא נח למרות הגעיה בוי"ו.
לֶֽעָנִי: העמדה קלה בבי"ת להדגשת הסגול המורה על מיודע
כג כז בֶּעָשׂוֹר: העמדה קלה בבי"ת להדגשת הסגול המורה על מיודע
כג ל וְהַאֲבַדְתִּי הטעם בתי"ו מלרע. העמדה קלה בה"א למנוע הבלעת האל"ף שלאחריה
כג לב שַׁבַּתְּכֶֽם׃ התי"ו בשוא נע.
כג לח שַׁבְּתֹת ה' וּמִלְּבַד מַתְּנֽוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד... וּמִלְּבַד כָּל-נִדְבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ כל הדגושות בתוך המילה בשוא נע.
כג לט בְּאָסְפְּכֶם: האל"ף בקמץ קטן
כד א וְיִקְחוּ: הוא"ו בשווא נע. לְהַעֲלֹת: העמדה קלה בה"א למנוע הבלעת העי"ן החטופה
כד ג לְפָרֹכֶת: הלמ"ד בשווא נע, יש להיזהר מהפסוק הדומה בספר שמות (פרשת תצווה)
כד ה וְאָפִיתָ: במלרע!
כד י יִשְׂרְאֵלִית: הרי"ש בשווא נע! וכן הדבר בהמשך
כד יד אֶת-הַֽמֲקַלֵּ֗ל: כיון שהמ"ם בחטף פתח בכת"י – אין ספק שהיא בשוא נע. וכן בפסוק כג.
כד טז בְּנָקְבוֹ-שֵׁם: הנו"ן בקמץ קטן
כד יט יֵעָשֶׂה לּֽוֹ׃ טעם נסוג אחור לעי"ן ולכן גם דגש חזק בלמ"ד
כד כ יִנָּתֶן בּֽוֹ׃ טעם נסוג אחור לנו"ן
כד כב מִשְׁפַּט אֶחָד הפ"א בפתח.

הפטרת אמור יחזקאל מד:
טו הַלְוִיִּם אין געיא בה"א לפני הלמ"ד. הלמ"ד בשוא נח. לְשָׁרְתֵנִי השי"ן בקמץ רחב והרי"ש בשוא נע. וכן בפסוק הבא.
יט וּבְצֵאתָם הבי"ת בשוא נח. בְּלִֽשְׁכֹת השי"ן בשוא נח (אע"פ שיש געיא לפניה) והכ"ף רפויה ללא דגש.
כב וְהָֽאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּֽהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקָּֽחוּ׃ להפריד בין אַלְמָנָה ל-מִכֹּהֵן.
כה לְטָמְאָה: הטי"ת בקמץ קטן והמ"ם בשוא נח.
ל כָּל-בִּכּוּרֵי כֹל: טעם נסוג אחור לכ"ף הראשונה. וְכָל-תְּרוּמַת כֹּל: טעם נסוג אחור לרי"ש לְהָנִיחַ ה"א קמוצה ונו"ן רפויה.

ראשון של בהר:
כה ו לְאָכְלָה: האל"ף בקמץ קטן. לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ: טעם טפחא בתיבת 'לך'. וְלִשְׂכִֽירְךָ: געיה בכ"ף, הרי"ש בשווא נע, יש לקרא: וְלִשְׂכִֽי-רְךָ. דין דומה בנוגע לתיבה הבאה: וּלְתוֹשָׁבְךָ
כה ט בֶּעָשׂוֹר: העמדה קלה בבי"ת להדגשת הסגול המורה על מיודע
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.104 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::