הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
דקדוקי קריאה עקב, מתוך היבטים לשוניים

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-13:52:05    כותרת הודעה: דקדוקי קריאה עקב, מתוך היבטים לשוניים תגובה עם ציטוט

רשימת מילים בפרשת עקב ובהפטרה ובראשון של ראה [נעזרתי בספר אם למקרא השלם של הרב ניסן שרוני נר"ו, אשדוד תשס"א] בתוספת הערות והדרכה לקורא מאורי טאניס.
ז יג וַאֲהֵבְךָ: העמדה קלה בוא"ו למנוע הבלעת האל"ף החטופה, הטעמה משנית בה"א והבי"ת אחריה בשווא נע: וַ-אֲהֵ-בְךָ. וּבֵרַכְךָ: כ"ף ראשונה בשווא נח למרות הקושי. לָתֶת לָֽךְ׃ טעם נסוג אחור ללמ"ד
ז טז נֹתֵן לָךְ: אין טעם נסוג אחור לנו"ן
ז כד וְהַאֲבַדְתָּ: העמדה קלה בה"א למנוע הבלעת האל"ף
ז כה וְלָקַחְתָּ לָךְ: תיבת 'ולקחת' במלרע ואין טעם נסוג אחור, כנ"ל בהמשך הפסוק תִּוָּקֵשׁ בּוֹ
ח א אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת: יש להאיץ את קריאת תיבת 'היום' המוטעמת בטפחא, מפסיק עיקרי, להסמיכה לתיבה שלפניה שלא יישמע כאילו התביר מפסיק גדול ממנו: אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם - תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת
ח ב הוֹלִיכְךָ: כ"ף ראשונה בשווא נע ולא בחטף. אֱלֹהֶיךָ זֶה שני תבירים מתרדפים (רצופים). עַנֹּתְךָ: דגש חזק בנו"ן, מלשון עינוי
ח ג וַֽיְעַנְּךָ היו"ד בשוא (נח) לא בפתח; הנו"ן דגושה, ובשוא נע. מלשון עינוי בבנין פיעל.
ח ה יְיַסֵּר: יו"ד ראשונה בשווא נע, יו"ד שנייה בפתח. מְיַסְּרֶךָּ׃ כ"ף סופית דגושה
ח ז נַחֲלֵי מָיִם: טעם נסוג אחור לנו"ן
ח ט תֹּאכַל-בָּהּ: געיה בתי"ו. לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּהּ: טעם טפחא בתיבת 'כל'
ח י וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ: הראשונה במלרע והשנייה במלעיל עקב ההפסק, והשלישית שוב מלרע.. נָֽתַן-לָֽךְ׃ געיה בנו"ן
ח יא הִשָּׁמֶר: במלעיל
ח טו הַמּוֹלִיכְךָ: כ"ף ראשונה בשווא נע
ח טז הַמַּאֲכִלְךָ: הטעמה משנית בקדמא בכ"ף והלמ"ד אחריה בשווא נע. עַנֹּתְךָ: דגש חזק בנו"ן, לשון ענוי הנפש, התי"ו בשווא נע. לְהֵיטִֽבְךָ: געיה בטי"ת, והבי"ת אחריה בשווא נע
ח יז עָשָׂה לִי: טעם נסוג אחור לעי"ן
ח יט וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ אף על פי שהוא ו' ההיפוך הטעם נשאר בו'.
ט ג וְהַֽאֲבַדְתָּם: העמדה קלה בה"א למנוע הבלעת האל"ף החטופה
ט ה וּבְיֹשֶׁר: הבי"ת בשווא נח
ט י בְּאֶצְבַּע: במלרע
ט יד וְאֶֽעֱשֶׂה: העמדה קלה באל"ף למנוע הבלעת העי"ן החטופה
ט טז וָאֵרֶא: במלרע
ט כא לָקַחְתִּי: במלעיל
ט כו בְּגָדְלֶךָ: הגימ"ל בקמץ קטן
י א פְּסָל-לְךָ: הסמ"ך בקמץ קטן ויש להיזהר לא להדביק את התיבות
י ב וְאֶכְתֹּב: הוא"ו בשווא נע
י ה וַיִּהְיוּ שָׁם: טעם נסוג אחור ליו"ד הראשונה
י ו נָסְעוּ: הטעמה משנית בנו"ן. והיא במרכא, לא בגעיא.
י ז נַחֲלֵי מָֽיִם׃ טעם נסוג אחור לנו"ן
י יא וְיָבֹאוּ וְיִֽירְשׁוּ: הוא"ו בשווא נע
י יח לָתֶת לוֹ: טעם נסוג אחור ללמ"ד הראשונה
י יט וַאֲהַבְתֶּם: העמדה קלה בוא"ו למנוע הבלעת האל"ף החטופה
יא ד בְּרָדְפָם: הרי"ש הקמץ קטן
יא י וְהִשְׁקִיתָ: במלעיל. כאן יש עבר פשוט, לא וי"ו ההיפוך.
יא יג וּלְעָבְדוֹ: הלמ"ד בשווא נח ויש להקפיד על קריאת העי"ן, החלפתה באל"ף משנה את משמעות הכתוב
יא יז וְחָרָה אַף-ה': יש להקפיד על הפרדת התיבות שלא יישמע חו"ח 'וְחָרַף'
יא כא נִשְׁבַּע: יש להקפיד על קריאת העי"ן, החלפתה בה"א משנה את משמעות הכתוב
כמה דקדוקים בפרשת והיה אם שמע:
ולעָבדו הע' בקמץ חטוף, המילה ולעָבדו שייכת לקטע שלפניה, ולכן לא להפריד בין אלהיכם ובין ולעָבדו, ולא להדביק ולעָבדו עם בכל לבבכם.
ונתתִּי (X2) הטעם בת'; ואספתָּ הטעם בת'
פן יִפתה הי' צריכה להישמע ולא להיקרא כא', ולא לבלוע איתה את הנ': פֶּנִפְתֶּה.
ועבדְתֶּם הד' בשוא נח, ולכן הקורא ועבדֶתֶּם משתבש. אבל, מי שאינו מבחין בין ד' דגושה לרפויה עלול להתקשות לקרוא אותה נחה, וגם עלול להבליע אותה בת' שלאחריה. לכן, או ילמד את לשונו לקרוא ד' רפויה כדינה [TH באנגלית במילה THE], או ילמד את לשונו לקרוא ד' לפני ת' דגושה ושתיהן תשמענה [קצת תרגול, זה לא קשה] או אולי אפשר להתיר לו לבטאו כשוא נע (כלומר כמו סגול).
ידְכם הד' עלולה להישמע כת' דגושה אצל מי שלא שם לב.
ולמדְתֶּם הערה כנ"ל כמו ועבדתם.
ובְשכבך הב' אחרי הו' היא בשוא נח אע"פ שיש געיא לפניה.


הפטרת פרשת עקב ישעיהו מט יד – נא ג:

מט יז וּמַחֲרִיבַיִךְ: החי"ת חטופה ולא בשווא נח
מט יח כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָֽאוּ-לָךְ: טעם טפחא בתיבת 'כלם'. נקבצוּ בָאו לא להוסיף ו"ו לפני הבי"ת !
חַי-אָנִי: במלעיל. וּֽתְקַשְּׁרִים: געיה בוא"ו אך התי"ו אחריה בשווא נח
מט יט חָרְבֹתַיִךְ: החי"ת בקמץ קטן. תֵּצְרִי: הצד"י בשווא נע
מט כ גְּשָׁה-לִּי: דגש חזק בלמ"ד מדין דחיק
מט כא יָֽלַד-לִי: געיה ביו"ד. אֵיפֹה: במלרע
מט כב תִּנָּשֶֽׂאנָה׃ שׂי"ן שמאלית
מט כג אֹמְנַיִךְ: המ"ם בשווא נע. יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ: טעם נסוג אחור לתי"ו. וְיָדַעַתְּ: העי"ן בפתח
מט כו וְהַאֲכַלְתִּי: העמדה קלה בה"א למנוע הבלעת האל"ף החטופה, והטעם בתי"ו. וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן: טעם טפחא בתיבת 'וכעסיס', תיבת 'ישכרון' במלרע
נ ד נָתַן לִי: טעם נסוג אחור לנו"ן הראשונה
נ ה פָּתַֽח-לִי: הגעיה בתי"ו ולא בפ"א
נ ז יַעֲזָר-לִי: הזי"ן בקמץ קטן, כן הדבר בהמשך בפס' ט
נ ח נַעַמְדָה יָּחַד: טעם נסוג אחור לנו"ן, בודדים המקרים במקרא בהם הטעם נסוג אחור שתי הברות (כמו בשירת הים 'נערמו מים')
נ יא קֹדְחֵי אֵשׁ: טעם נסוג אחור לקו"ף
נא א רֹדְפֵי צֶדֶק: טעם נסוג אחור לרי"ש. חֻצַּבְתֶּם... נֻקַּרְתֶּֽם׃ שתיהם במלרע
נא ב וַאֲבָרֲכֵהוּ וְאַרְבֵּֽהוּ׃ בתיבה הראשונה הוא"ו בפתח ובשנייה בשווא. כלומר לא וי"ו ההיפוך לעבר.
נא ג יִמָּצֵא בָהּ: טעם נסוג אחור למ"ם

ראשון של פרשת ראה:

יב ב עָֽבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם: געיה בעי"ן, יש להקפיד על הפרדת התיבות שלא יישמע 'עבדו שמה גוים'
יב ו מַעְשְׂרֹתֵיכֶם: העי"ן בשווא נח והשׂי"ן אחריה בשווא נע
יב ז בֵּרַכְךָ: הכ"ף הראשונה בשווא נח למרות הקושי
יב י וִֽישַׁבְתֶּם-בֶּֽטַח׃ געיה בוא"ו
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
רומן
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Jul 12, 2007
הודעות: 21
0.00 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-14:44:21    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ולעָבדו הע' בקמץ חטוף, המילה ולעָבדו שייכת לקטע שלפניה, ולכן לא להפריד בין אלהיכם ובין ולעָבדו, ולא להדביק ולעָבדו עם בכל לבבכם.

לכאורה, לפי הטעמים שעל המילה לעבדו זה כן שייך לקטע שלפניה, לא?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-15:58:02    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ננסה לחלק קטע פסוק זה מהאתנח עד נפשכם
הזקף במילה ולעבדו חוצה קטע זה
השארית נחצית ע"י הטיפחא (טרחא) במילה לבבכם.
הקטע שלפני ולעבדו נחצה ע"י הפשטא במילה אלהיכם
הקטע לפניו נחצה ע"י הגרשיים.
ברור אם כן שהמילה ולעבדו שייכת למילים שלפניה ולא שלאחריה.
קטע מהיבטים לשוניים עקב:
לאהבה בטעם גרשיים, אלהיכם בפשטא, ולעבדו בזקף קטן
לפי פיסוק הטעמים בכל....נפשכם מתאר את אופן אהבת ה' ועבודתו, ולכן הפסוק (בחציו השני) מתחלק: לאהבה... ולעבדובכל.... נפשכם. קיבלתי מכתב מהרב שריה דבליצקי נר"ו, שפעם הוא הכריז בבית הכנסת שכך צריך לפסק את הפסוק, ולא לחבר ולעבדו עם בכל לבבכם. קם אחריו הדיוט (ומי שקורא בא' לא משתבש כלל. א.ל.) והכריז שאין זה נכון ודווקא לחבר ולעבדו עם בכל לבבכם....
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אהרן7
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: May 25, 2007
הודעות: 35
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-17:48:16    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הרב אליהו כתב:

ציטוט:

יא י וְהִשְׁקִיתָ: במלעיל. כאן יש עבר פשוט, לא וי"ו ההיפוך.


כמדומני שזה כן ו"ו ההיפוך מעבר לעתיד ולא עבר פשוט, למרות שהתיבה מוטעמת מלעיל. כאן זה יוצא מהכלל.

מנחת שי על דברים פרק יא פסוק י
והשקית - ד' ג' מנהון מלרע ודין מלעיל:

מסורה על דברים פרק יא פסוק י
והשקית, מלעיל בקו"ף, ונמסר עליו לית מלעיל, ר"ל דשארא מלרע ודין לחוד מלעיל.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יניב_אלמוק
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: Oct 03, 2006
הודעות: 186
0.04 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-18:55:25    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נכתב לעיל -
"וּבֵרַכְךָ: כ"ף ראשונה בשווא נח למרות הקושי"
השמענו דיעות בעניין סוג שוא זה בעבר. האם מישהו מוכן להענות לאתגר ולהדגים בבקשה את סוג השוא הזה נקרא כנח ?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-19:34:23    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לאהרון כבר כתבתי כך בזוטות של אליהוא
שאלה פשוטה איפה השקו ברגל לעומת איפה ישתו למטר השמים icon_question.gif
הלא במצריים היה צריך להשקות כגן ירק וזה היה בעבר.
ליניב, "כלל הדומות" אינו נכון.
הוא נסתר מהמדקדקים הראשונים
גם ר"מ ברויאר מעיר על זה בדבריו בסוף תנ"ך מוסד הרב קוק.
יש ברשותי מאמר ארוך של ניסן ברגגרין משנת תש"ט [לפני כששים שנה] אם תרצה אשלחנו אליך. ואם תרצה שים אותו כאן.
זה כלל של ר' אליהו בחור מאחרוני המדקדקים, וכאמור דבריו בסתירה לבן אשר ובן נפתלי גם יחד.
ואם אינני טועה גם התימנים הבלדים קוראים אותו נח. וכן בספר אמרי לשון של גמליאל.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
סהר
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: May 17, 2007
הודעות: 104
0.02 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-19:45:42    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לגבי ברכך.
התימנים קוראים את הכף הראשונה כשווא נח ללא קושי. צריך רק לשים לב ולא לחבר בין שני הכפ"ים. ישנה השהיה זעירא מאד בין שני הכפ"ים. אבל זה נכון גם לגבי דומות למינהן (הנני וכו').
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-19:57:05    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

רבותיי, לפני כעשרה חודשים היה כאן דיון ארוך תחת הכותרת "מתוך היבטים לוזאת הברכה - שוא הדומות אינו נע" נושא זה נדון שם בארוכה.
[אינני רואה אצלי באיזה קישור זה היה, אבל על ידי חיפוש תגיעו לשם תוך שנייה]
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אהרן7
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: May 25, 2007
הודעות: 35
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-19:58:14    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הרב אליהו כתב:

ציטוט:

לאהרון כבר כתבתי כך בזוטות של אליהוא
שאלה פשוטה איפה השקו ברגל לעומת איפה ישתו למטר השמים


אליהו, איני חולק עליך איפה השקו והיכן ישתו, לא זו השאלה. הבאתי כאן מקורות, ולא ראיתי כל התייחסות אליהם.

הפסוק לכאורה יכול להתפרש בשני האופנים, מבלי לשנות כהוא זה מהמשפט שכתבת לעיל.

אני עדיין איתן בדעתי שזה ו"ו ההיפוך מעבר לעתיד !!!!!!!!!!!!!

אנא עיין בפסוק, גם אני הקדשתי מחשבה לכך.

איני נוהג לכתוב דברים שאינם מבוססים. אם כי כולנו יכולים לטעות, וטועים !

יכול להיות שאני טועה, אבל אנא בסס דבריך . ואולי בכל זאת אני צודק ...........
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
סהר
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: May 17, 2007
הודעות: 104
0.02 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-20:01:42    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

עוד הערה אחת לגבי אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם .
אני לא מסכים להבחנה זו מכוון שיש מסורות קריאה אחרות. אולי התכוונת להאיץ את קריאת מצוך בגלל התביר שגם לזה אני ‏לא מסכים בגלל מסורות קריאה אחרות.‏
אני לא מכיר את הדיון על הדומות אני חדש יחסית (אבל זה לא משנה). מה שהתכוונתי להעיר כאשר יש דומות התימנים עושים השהיה זעירא על מנת שהמילה תשמע כהלכה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-20:36:10    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לאהרון
נעזוב את שאלת הטעויות וכד' מי שאינו לומד כלל אינו טועה כלל
ואין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם.
אין צורך להתנצל על האפשרות לטעות.
גם אינני חושד באף אחד יותר ממני שכותב "לא מבוסס" ההקדמות האלה מיותרות.
אני פניתי מקודם להגיון הפשוט,
עתה אביא את רש"י: - ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס ברגלך ולהשקותה; צריך אתה לנדד משנתך ולעמול. והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה.
הצצתי גם בתרגום הרס"ג בתרגום הרב קאפח ז"ל
את והשקית אין הוא מתרגם אבל "אשר תזרע" הוא מתרגם: "אשר היית זורע" במקור הערבי לשתיהן אותה צורה.
כידוע הרב קאפח מתרגם רק אם יש שינוי מהמקור העברי. אם לא תרגם כאן משמע שהבין שהוא עבר.
אני מציין מדי פעם שאינני אומר קבלו דעתי כל הרוצה יחלוק.

בענין מצוך היום.
לפי הידוע לי התימנים ברוב המפסיקים עושים ניגון הפסקה אחיד.
נוסף לכך ממה שאני רואה בתרגום את הפסיקים נראה שאת הטיפחא שלפני האתנח או הסילוק לא מסומן שם פסיק.
והערנו (אני ופסח) כבר כמה פעמים שסימון זה מטעה.
כל ספרי הטעמים מצביעים שטיפחא היא מלך לעומת תביר.
אין בדעתי לחלוק על מסורת התימנים, אבל ההערה לא כוונה אליהם אם הם אינם עוצרים בטיפחא ובתביר עוצרים כמו במעמיד או מפסיק אחר.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
סהר
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: May 17, 2007
הודעות: 104
0.02 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-21:20:17    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

מבוא קטן: אני מגיב על מנת ללמוד (מהתגובות) ולפעמים ללמד, ולא על מנת להתנצח כך שזה לא אישי ‏כלפי אף אחד.‏
הוויכוח אינו מי מלך על מי. מלכים קיסרים וכו' מצביעים על חלוקת הפסוק לפי עיניינו. אני חושב שהעיניין ‏הוא הניגון. בטוחני שקורא תימני השומע בפעם הראשונה קריאה אשכנזית לא יבין מדוע טעמים מסויימים ‏נקראים באריכות ואחרים בקצרה, כי זה מנוגד למסורת קריאתו. צריך להיות פתוח ולהבין שאף אחד אינו ‏יכול לערוב שמסורת ניגוניו היא הנכונה. ומכוון שניגון משפיע על אורך לא הייתי מניח או פוסק כאן צריך ‏להאריך או לקצר, אלא אם בהתאם למסורת נגינה המצוי באותה עדה קיצור או הארכה משנים את משמעות ‏הפסוק.‏
קשה להסיק מהתרגום אם יש פסיק או אין פסיק. ישנם הרבה מקומות שאין צורך בפסיק על מנת להוביל ‏את הקורא. ישנן הפסקות שהן טבעיות בקריאה (ההנחה שהקורא מבין את הנקרא).‏
יש לזכור גם את מהות התרגום. המתרגם ודאי מכיר את המקור ומתרגם על פי המקור. ולכן הוא "מבין" ‏כיצד צריך לתרגם.‏
נכון הוא שהרבה תימנים עושים ניגון הפסקה אחיד במרבית המפסיקים ולעיתים הבקיאים מתייאשים ‏מלהעיר על קריאה זו. אבל קריאת הבקיאים היא שונה. השוני הוא בקריאת מספר טעמים ובצלצול ‏המוסיקלי של הפסוק (כידוע גם ניגון על תווים ישמע שונה אצל שני נגנים).‏
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-21:33:01    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נכון לפעמים אפשר לעשות ניגון קצר פשוט להפסק מוחלט והפסק יותר קטן מתנגן יותר.
הטיפחא לפי מראה עיניי באופן שיטתי בתרגום התאג' אינה מסומנת בפסיק, זו מציאות ללא ויכוחים.
עם זה כמו שהבאנו בגליונים קודמים, אותם קוראים אשר צלילי התביר נשמע אצלם יותר מפסיק מטיחא צריכים לתקן את עצמם.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יניב_אלמוק
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: Oct 03, 2006
הודעות: 186
0.04 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-21:35:01    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בעניין יברכך -כמו שציין אליהו אפשר לקרוא את הדיעות השונות בדיון שכבר היה.
מאחר והעניין מובא פעמים רבות במילים שונות וכמעט מדי שבוע ראוי שנשמע כיצד לשיטה זו יש להגות את השוא נח.
גם מתוך מאמרו של ר' ניסן לצערנו 60.gif לא ניתן לשמוע שוא זה.
אין ויכוח ששוא זה נח ואיני נוקט לעניין שוואים לשיטתו של ר' אליהו בחור אך השאלה ששואל הקורא איך קוראים שוא זה הלכה למעשה??? icon_exclaim.gif
סער - שאלת הבהרה - האם אתה מפסיק ומפרק מילה לשניים icon_bomb.gif ע"מ לקרוא שוא נח ? מה פירוש השהיה זעירא ?
כבר ציינתי שבמילת יברכך שבברכת הכוהנים המושמעת מפי קורא תימני באתר תימני - מדובר בשוא נע ברור. אפשר להקשיב ואם מדובר בשוא נח לדעתכם אז ברור שלא מדובר פה באופן ההגיה של שוא זה אלא רק איך מכנים אותו.
למי שמעוניין - בצעו ניסוי פשוט - השמיעו מילה זו לאדם שאינו דובר עברית שיש לו שמיעה מוסיקלית טובה וראו איך הוא ישכתב אותה בצורה פונטית.
ואם מישהו יוכל להקליט אז טוב יותר (גם את מילת הנני , רבבות ,שגגתו ,הללויה )
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-21:47:13    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הללו היא בשוא נע.
בכתבי היד הלמד הראשונה בחטף פתח.
אבל שאר המילים כן.
בענין תימני רצוי לברר אם שאמי או בלדי.
יש כאן בפורום פינת הקלטות, אני מצפה מהחברים הקוראים בשוא נח להקליט למען הציבור.
בענין שתי מילים icon_bomb.gif בתחילת התרגול נראה כשתי מילים אבל עם בתרגול ההבדל ביניהם מצטמצם וזו כנראה כוונת סהר.
גם אם תשמע, אם תסכים עמי שהוא נח, ותשמע אנשים מבטאים נח עדייין עליך לתרגל עד שתוכל גם אתה.
שמיעה רק תנחה אותך למה לשאוף.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
סהר
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: May 17, 2007
הודעות: 104
0.02 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-22:01:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לאליהו לגבי סימון הטפחה.‏
אם אינני טועה יעקב ספיר בספרו ציין על תימני שהתלווה אליו ותרגם את הפרשה ללא ספר תרגום. מה שמעיד (ואני מכיר ‏כאלה) שהמתרגם צריך להכיר את המקור ולהבינו כך שאין צורך בפסיקים. כבר הערתי בפורום זה שהתחילו לסמן פסיקים ‏בהפטרות כנראה בגלל החלשות הדור. לא אחת אני רואה חלק מצבור המתפללים יוצא "להפסקה" בזמן קריאת ההפטרה.‏
ליניב
קורא בקי מקיים השהיה זעירה. שומעים את סיום השווא נח אבל לא בצורה מוגזמת שגורמת ליצירת שתי מילים (צריך לשמוע ‏כדי להבין).‏
לצערי רבו "הבקיאים" המקליטים עצמם ומטעים את הציבור. לא אחת אני שומע קלטות של קריאה בתורה הנמכרות בכסף מלא ‏ומלאות שיבושים.‏
לצערי קולי אינו במיטבו (לא ברמה של הקלטה). אבל יש לי קלטות של קוראים אחרים שאני יכול לגזור מתוכם ולהשמיע לך את ‏הפסוקים המתאימים. לצערי אני לא יודע איך מצרפים קבצים אלה לפורום אבל אם תשלח לי את הדו"אל שלך אשלח לך ישירות ‏‏(אבל זה יקח קצת זמן אני צריך להמיר מקלטת ל ‏MP3‎‏ ).‏
כמו שכתב אליהו לגבי ההגיה. למתחיל זה יקח קצת זמן אבל לאחר מכן משך ההשהיה הולך ומתקצר. אצל בקיאים זה נשמע ‏טבעי לגמרי.‏
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אהרן7
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: May 25, 2007
הודעות: 35
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/08/2007 ב-22:38:58    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הרב אליהו כתב:

ציטוט:

לאהרון
נעזוב את שאלת הטעויות וכד' מי שאינו לומד כלל אינו טועה כלל
ואין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם.
אין צורך להתנצל על האפשרות לטעות.
גם אינני חושד באף אחד יותר ממני שכותב "לא מבוסס" ההקדמות האלה מיותרות.
אני פניתי מקודם להגיון הפשוט,
עתה אביא את רש"י: - ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס ברגלך ולהשקותה; צריך אתה לנדד משנתך ולעמול. והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה.
הצצתי גם בתרגום הרס"ג בתרגום הרב קאפח ז"ל
את והשקית אין הוא מתרגם אבל "אשר תזרע" הוא מתרגם: "אשר היית זורע" במקור הערבי לשתיהן אותה צורה.
כידוע הרב קאפח מתרגם רק אם יש שינוי מהמקור העברי. אם לא תרגם כאן משמע שהבין שהוא עבר.
אני מציין מדי פעם שאינני אומר קבלו דעתי כל הרוצה יחלוק.


סליחה על ההקדמה הנ"ל, אבל הרגשתי (כנראה שטעיתי) בתשובתך הקודמת שדחית אותי בקש. כי לא נמקת, וענית תשובה שהיתה ברורה מלכתחילה וזו לא היתה הנקודה. עכשיו שעשית זאת, אני יכול להתייחס לדעתך. זו גם אינה שאלה של לחלוק או לא. כל אחד משתדל כמיטב יכולתו להאיר/ולהעיר וכך עושה גם אני. אולי אני מונע שיבוש מאחרים ואולי מעצמי.

לעצם העניין. אומר את נימוקי.
מנימוקיך הנ"ל, איני יודע אם יש הכרח לומר שהרס"ג חולק על נימוקי. (אין לי את הרס"ג ואיני יודע מה תרגם הרב קאפח, אשתדל לעיין בזה כשאוכל). אבל יש לנו את המסורה ואת מנחת שי ומהם משמע שאין הדברים כך, שכאן זה מקום חריג . (חבל שאינך מתייחס לכך, כי רציתי לדעת מה דעתך, איך אתה מפרש אותם, אבל זכותך...).

איני חולק על רש"י, תוכן הפס' ברור לכל. השאלה שעומדת לפנינו היא: האם והשקית זה עבר פשוט או ו"ו ההיפוך. את הפס' אפשר להסביר לכאורה בשני האופנים מבלי לשנות את תוכנו, כך שאין צורך לחלוק על אף אחד.

הבה נבחן את הדברים מבחינה דקדוקית.
והשקית – שורש ש.ק.ה., גזרת ל"ה, בנין הפעיל, עבר, נוכח.
כידוע ו"ו ההיפוך מעבר לעתיד מנוקדת כ- ו"ו החיבור. א"כ איך נדע אם זו ו"ו החיבור או ו"ו ההיפוך ? – לפי ההטעמה. אם התיבה מוטעמת מלעיל זו ו"ו החיבור ואם היא מוטעמת מלרע זו ו"ו ההיפוך מעבר לעתיד.
בגזרת ל"ה מבנין הקל, ההטעמה מלעיל, עם ו"ו ההיפוך ובלעדיה, כמו: וְעָשִׂ֤יתָ, וּפָנִ֣יתִי,, ויש יוצאים מהכלל ע"פ המסורת, כמו: וְאָפִיתָ֣ אֹתָ֔ה (ויקרא כד ה) אבל בבנין הִפְעִיל הם מלרע כדין.

יוצא מהנ"ל ש- "והשקית" היה צריך להיות מלרע, שהרי גזרת ל"ה בבנין הפעיל, התיבות מוטעמות מלרע. ולכן כותבים המסורה והמנחת שי (ע"פ המסורה) שכאן זה חריג. במקומות האחרים במקרא, תיבת "והשקית" מוטעמת מלרע.

תדע שמדובר כאן בעתיד, כי תיבת תִּזְרַע היא עתיד (זה ברור. אולי אפשר לפרש שהכוונה לעבר, אבל כפי שהיא כתובה זה עתיד ברור), וישנו כלל האומר, שתיבה ב- ו"ו ההיפוך, הבאה אחרי פועל עתיד, היא מהפכת מעבר לעתיד כמו: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי (במדבר טו מ), תיבת "ועשיתם" הוי ו' ההיפוך.

ושיעור הפסוק: כשתגיע לארץ ישראל ותזרע ותשקה, זה לא יעשה כפי שנעשה במצרים....
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 03/08/2007 ב-08:53:36    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ננסה בכל זאת
המנחת שי והמסורה לא באו לפרש אלא לציין חריג.
תזרע הוא עבר בצורה של עתיד כמו ככה יעשה איוב ועוד ועוד
אם תתן לי עוד מקומות של והשקית בעבר שלא צויינו ע"י המסורה או המנחת שי אוכל לדון שהבינו כאן שהוא ו' ההיפוך.
בחיפוש שעשיתי מצאתי כמו שציינת שני מקומות מהופך לעתיד ולעומתם פסוקנו שנשאר עבר עם ויו החיבור לפניו. דוגמת "ושמת שמו אברהם" שהוא עבר עם ו' החיבור.
ובכלל לו הרגיש המ"ש שהוא מתנגד לרש"י, ההיה שותק?
ותו לא מידי.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יניב_אלמוק
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: Oct 03, 2006
הודעות: 186
0.04 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 04/08/2007 ב-22:50:19    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שבוע טוב
סהר- אני שמח שקורא בעל ידיעות תמניות הצטרף לפורום (קויתי כך כבר ממזמן) שכן לדעתי הפורום לא יהיה שלם בלי זוית הראיה של יהודי תימן הקדומה.אגב יצא לי לא אחת לדבר עם קוראים תימנים מומחים והמסקנה שהגענו אליה שהנוסח הספרדי המקורי (שנשמר בעיקרו בגלות) לא היה כ"כ רחוק מהנוסח התימני כפי שרבים חושבים.
אין מקום לחזור על כל מה שכבר נאמר כאן בפורום בעבר. בצע חיפוש (אם זכרוני לא טועה אז הדיון הזה היה בהקשר של מילת רבבות)ותוכל להגיב על מה שכבר נאמר. השורה העיקרית בטענתי היא - ההגיה המעשית של שוא נח מסוג זה סותרת את כללי שפת הקודש (ואת כללי יציאת האויר מהפה ויצירת קולות בכלל) שכן לא ניתן להוציא שוא נח ואחריו תנועה בשתי אותיות זהות לעולם icon_exclaim.gif אלא אם כן - א. מפרידים ביניהם ב. זהו דגש חזק ג. בולעים . העניין לא שייך כלל ועיקר לנסיון של הקורא (ואני קורא מאז דרדקותי עפ"י נוסח בבלי קפדני ביותר ) ולכן אשמח לשמוע נסיון לקרוא שוא זה נח.ושוב אני מודה לפי כללי השואים שבידי זהו שוא נח - אלא מעשית לא ניתן להגותו כך.
לשאלתך סהר כתובת המייל שלי - [email protected]
תוכל למצוא באינטרנט תוכנה חופשית ידידותית בשם aoudacity ואיתה להקליט את עצמך ולהמיר לMP3 בלי בעיה. אשמח מאוד לשמוע.
צוין לעיל שאפשר להקליט באתר אם מישהו יוכל לתת יותר פרטים ולהסביר איך עושים זאת.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.111 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::