הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
דקדוקי מילים בראשית
עבור לעמוד 1, 2  הבא
 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/09/2007 ב-21:01:30    כותרת הודעה: דקדוקי מילים בראשית תגובה עם ציטוט

וַֽיְהִי (הרבה פעמים) גם אם יש געיא בוי"ו וגם אם אין – היו"ד בשוא נח.
א ה קָרָא לָיְלָה: טעם נסוג אחור לקו"ף
א ו לָמָֽיִם׃ הלמ"ד קמוצה
א ט וַֽיְהִי-כֵֽן׃ תיבה בודדת בתחום הסילוק (סו"פ) ומוטעמת בטעם זה בלבד, כן הדבר גם בהמשך הפרק
א י יַמִּים: היו"ד בפתח ולכן המ"ם אחריה בדגש חזק, רבים של 'ים' כן הדבר גם בהמשך פס' כב
א יא תַּֽדְשֵׁא: געיה בתי"ו והדל"ת בשווא נח. דֶּׄשֶׁא הד' ברביע ולא בזקף. עֹשֶׂה פְּרִי: טעם נסוג אחור לעי"ן, וכן בהמשך הפסוק עֹשֶׂה פְּרִי, יש להעמיד קלות את קריאת העי"ן מפני געיה. בשני המקרים דגש חזק בפ"א הראשון אתי מרחיק, והשני מדין דחיק
א יח וּֽלְהַבְדִּיל: געיה בשורק והלמ"ד בשווא נע ולא בחטף כפי שמופיע בחלק מהדפוסים
א כב וַיְבָרֶךְ: במלעיל וכן הדבר בכל המקרא
א כד וְחַֽיְתוֹ-אֶרֶץ: געיה בחי"ת
א כט לְאָכְלָֽה׃ האל"ף בקמץ קטן והכ"ף אחריה בשווא נח, כן הדבר גם בפס' הבא
א לא יוֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ היחיד מבין ששת ימי הבריאה בה"א הידיעה
ב א וַיְכֻלּוּ היו"ד בשוא נח . המילה הזו נקראת מלרע, הטעם בלמ"ד. משום מה בקידוש ובתפילה אפשר לשמוע קוראים אותה מלעיל.
ב ג שָׁבַת: לשון עבר, השי"ן קמוצה והבי"ת אחריה רפויה
ב ד בְּהִבָּֽרְאָם הרי"ש בשוא נע, ולהזהר מהבלעת האל"ף. לא: בְּהִבָּרָם! וכן לקמן ה ג.
ב ז וַיִּיצֶר: במלעיל, נכון הדבר גם בהמשך פס' יט. וַיִּפַּח: במלרע
ב יב וּֽזְהַב: געיה תחת השורק והזי"ן בשווא נע ולא בחטף פתח כפי שמופיע בכמה דפוסים
ב טו לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃ העי"ן והשי"ן בקמץ קטן הה' בשתיהן במפיק.
ב יז אֲכָלְךָ: הכ"ף בקמץ קטן
ב יח אֶעֱשֶׂה-לּוֹ: העמדה קלה באל"ף למנוע הבלעת העי"ן החטופה, בלמ"ד דגש חזק מדין דחיק
ב יט מַה-יִּקְרָא-לוֹ: להיזהר מהבלעת היו"ד. לא מַאִיקְרָא. היו"ד דגושה אחרי מה.
בר' ב כא לֹא-מָצָא עֵזֶר: אין טעם נסוג אחור למ"ם
ב כב וַיִּבֶן: במלעיל. אֶֽת-הַצֵּלָע: במלרע
ב כג לְזֹאת יִקָּרֵא: יש להקפיד על הפרדת התיבות שלא יישמע כאילו התי"ו שבסוף התיבה הראשונה עומדת בראש התיבה השנייה. לֻֽקֳחָה-זֹּֽאת׃ העמדה קלה בלמ"ד מפני הגעיה ובשרוק, הקו"ף אחריה בשווא נע על אף שהרבה דפוסים ניקדוה בחטף קמץ , דגש חזק בזי"ן מדין דחיק
ב כד יַֽעֲזָב-אִישׁ: העמדה קלה ביו"ד למנוע הבלעת העי"ן החטופה והזי"ן בקמץ קטן
ב כה עֲרוּמִּים: דגש חזק במ"ם על אף שהרי"ש לפניה בשורק
ג ג פֶּן-תְּמֻתֽוּן׃ תיבה יחידה בתחום הסילוק (סו"פ) ומוטעמת בטעם זה בלבד
ג ה אֲכָלְכֶם: הכ"ף בקמץ קטן. וִהְיִיתֶם: הה"א בשווא נח ואחריה יו"ד בחירק מלא. כֵּֽאלֹהִים: האל"ף אינה נשמעת, כאילו כתוב, 'כֵּלוֹהִים'
ג ו גַּם-לְאִישָׁהּ: מפיק בה"א, קריאה ללא מפיק יש בה כדי לשבש את משמעות הכתוב
ג יא אֲכָל-מִמֶּנּוּ: הכ"ף בקמץ קטן
ג יב נָֽתְנָה-לִּי: געיה בנו"ן הראשונה ודגש חזק בלמ"ד מדין דחיק
ג יג הִשִּׁיאַנִי: שׁי"ן ימנית
ג טז עִצְּבוֹנֵךְ הצד"י דגושה, והשוא שבה נע. יִמְשָׁל-בָּֽךְ׃ השי"ן בקמץ קטן
ג יט תֹּאכַל לֶחֶם : טעם נסוג אחור לתי"ו. כִּֽי-עָפָר אַתָּה: תיבת 'אתה' במלעיל והאל"ף בפתח. ואין טעם נסוג אחור בתיבת 'עפר'
ג כא כָּתְנוֹת: הכ"ף בקמץ קטן
ד ב רֹעֵה צֹאן: טעם נסוג אחור לרי"ש
ד ז תִּמְשָׁל-בּֽוֹ׃ השי"ן בקמץ קטן
ד יא וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה: הראשון בעי"ן ובמלרע, השני באל"ף ובמלעיל
ד טו כָּל-הֹרֵג קַיִן: אין טעם נסוג אחור
ד טז וַיֵּצֵא קַיִן: טעם נסוג אחור ליו"ד
ד יז בֹּנֶה עִיר: טעם נסוג אחור לבי"ת. כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנֽוֹךְ׃ טעם טפחא שתיבת 'כשם'
ד יח לַֽחֲנוֹךְ: הלמ"ד בפתח
ד יט וַיִּֽקַּֽח-לוֹ: געיה ביו"ד
ד כב אֶת-תּוּבַל קַיִן: טעם נסוג אחור לתי"ו השנייה
ד כג הַאְזֵנָּה: האל"ף בשווא נח
ה כט זֶה: שני טעמים באותה תיבה, יש לקרוא קודם את הגרשיים ואחריו את התלישא. אֵֽרְרָהּ: רי"ש ראשונה בשווא נע
ה לב אֶת-שֵׁם אֶת-חָם וְאֶת-יָֽפֶת׃ טעם טפחא על תיבת 'את-שם'
ו ג בְּשַׁגַּם הגימ"ל פתוחה. מי שקורא בקמץ – קורא מילה משוללת הבנה.
ו ט מָצָא חֵן: טעם נסוג אחור למ"ם

הפטרת בראשית ישעיהו מב ה – מג י:

מב ה רֹקַע: במלרע
מב ו וְאֶצָּרְךָ: קמץ קטן בצד"י
מב ז לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת: טעם טפחא בתיבת 'לפקח'. עִוְרוֹת: הוי"ו רפויה בשוא נח. יֹשְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ׃ טעם נסוג אחור ליו"ד הראשונה
מב יא יֹשְׁבֵי סֶלַע: טעם נסוג אחור ליו"ד הראשונה
מב יד אֶשֹּׁם: שׁי"ן ימנית דגושה מנוקדת בחולם חסר
מב טז וּמַֽעֲקַשִּׁים: העמדה קלה במ"ם למנוע הבלעת העי"ן החטופה
מב יח וְהַעִוְרִים הה"א בפתח!
מב כא וְיַאְדִּֽיר׃ האל"ף בשווא נח
מב כב וּבְבָתֵּי: בי"ת ראשונה בשווא נח על אף הקושי. הָחְבָּאוּ: הה"א בקמץ קטן. הָשַֽׁב׃ שי"ן פתוחה.
מב כד לְבֹזְזִים: זי"ן ראשונה בשווא נע
מב כה וַתְּלַהֲטֵהוּ: העמדה קלה בלמ"ד למנוע הבלעת הה"א החטופה
מג א בֹּרַאֲךָ הרי"ש בפתח לא בשוא (כי אין שוא נע לפני שוא).
מג ב לִי-אָתָּה׃ במלעיל
מג ג כָפְרְךָ: כ"ף רפויה ובקמץ קטן
מג ה אֲקַבְּצֶֽךָּ׃ כ"ף סופית דגושה
מג ט וְיֵאָֽסְפוּ: וא"ו החיבור בשווא נע, כן הדבר גם בהמשך הפסוק וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ
מג י לֹא-נוֹצַר אֵל: טעם נסוג אחור לנו"ן

ראשון של פרשת נח:

ו ט הִֽתְהַלֶּךְ-נֹֽחַ׃ געיה בה"א הראשונה
ו יג וְהִנְנִי: נו"ן ראשונה בשווא נח על אף הקושי וכן בפס' יז.
ו טז אַמָּה֙: האל"ף בפתח והמ"ם אחריה בדגש חזק, כן הדבר בכל המקרא, בשונה מאָמָה במשמעות של שפחה . תַּחְתִּיִּם: התי"ו השנייה בחירק חסר ואחריה יו"ד, מנוקדת אף היא בחירק ובדגש חזק. דומה הדבר בתיבה הבאה שְׁנִיִּם
ו יז רוּחַ חַיִּים: יש להקפיד על הפרדת התיבות
ו יח וַהֲקִמֹתִי ... וּבָאתָ שתיהן מלרע עקב וי"ו ההיפוך לעתיד.
ו כ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיֽוֹת׃ ישנם קוראים המבלבלים מקרא זה לבין קודמו שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ ומוסיפים אחריו את התיבה 'איתך' הבאה בקטע הראשון בלבד
ו כא לְאָכְלָֽה׃ האל"ף בקמץ קטן.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
iyossi
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Mar 17, 2007
הודעות: 26
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 07/10/2007 ב-00:01:32    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

"עִוְרוֹת: הוי"ו רפויה "
מדוע לשון יחיד דגושה ולשון רבים רפויה ?

יוסי
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
iyossi
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Mar 17, 2007
הודעות: 26
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 07/10/2007 ב-00:04:24    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

"וְהִנְנִי: נו"ן ראשונה בשווא נח על אף הקושי"
האם זהו שווא נח "לגמרי" או שווא מרחף ? אם הוא נח לגמרי הרי הוא היה צריך להיות מוחלף בדגש, לא ?

יוסי
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 09/10/2007 ב-20:17:45    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בענין עוורות
האבן עזרא מציין לפעמים שהדגש נשמט כדי להקל.
בענין הנני
שוא נח ל-ג-מ-ר-י icon_exclaim.gif
למה מוחלף בדגש?
במיעוט ידיעותי אין כלל שצריך משהו להתחלף לדגש
אולי תסביר את עצמך.
שווא מרחף icon_question.gif icon_question.gif אינו קיים בלקסיקון המצומצם שלי. 67.gif onfire.gif 57.gif
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
iyossi
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Mar 17, 2007
הודעות: 26
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 09/10/2007 ב-21:28:10    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שני עיצורים זהים והראשון הוא בשווא נח יוחלפו בעיצור אחד דגוש, לא ?
כמו "התם ומיתמם" במקום "מיתתמם"
או דומה ל- "וישמע את הקול מידבר אליו"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 09/10/2007 ב-21:41:14    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

צודק. אכן יש מחלוקת.
גם אצלי השוא הוא נע: שוא הדומות שאליהו אינו מקבל.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 09/10/2007 ב-23:17:58    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נכון יש דגש שהסברו הוא להשלים אות שנשמטה
הן בחסרי פ"נ והן בדוגמה שלך.
כלומר אפשר לומר מהמילה "הִנֵּה" - הִנִּי.
אבל לא חייבים.
וכבר הבאתי כאן את הדוגמה של שיר השירים ז ג: שָׁרְרֵךְ
לעומת יחזקאל טז ד : כרת שָׁרֵּךְ
בכל אופן אין זו חובה.
ומעניין שבמילה הנני או הננו נפל הדגש מהנ' הראשונה.
בדברנו על הדומות אביא מכתב שקיבלתי השבוע ממנחם סילבר:
אולי כדאי להביא את הידיעה הבאה לרשימת המכותבים:

באמת קשה לבטא אותיות דומות כאלו בשוא נח. אך שמעתי מפי הרב מרדכי ברויאר בשם חנוך ילון, שלפי המבטא הטברייני שהשוא נהגה כחצי פתח, מסתבר שההגייה האשכנזית-ספרדית כחצי סגול אינה נחשבת כ"נעות" השוא, ואם כן יתכן שהטבריינים אכן הגו מקרים אלו ב"שוא נע" שלנו, ולא ראו בכך שום קושי הטעון תיקון.מנחם
אינני בטוח באמיתות שמועה זו איש מפי איש, בכל מקרה אני מסכים שכנראה בטברני שוא נע כבררת מחדל נהגה כחטף (לא "חצי") פתח, אבל אין בזה הצדקה לקרוא שוא נח כסגול (אצלי כאמור אין חצאים, מי שרוצה חצאים ילך לפסח ולשאר המשוכללים).
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 10/10/2007 ב-16:04:00    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

המשך להערה בשם ברויאר וילון
בספר "פרקי לשון" שהוא אסופת מאמרי ילון ז"ל מצאתי בעמ' 120 כלשון הזו: ואם יבואו בן אשר ובן נפתלי בכבודם ובעצמם ויאמרו: 'כך מסרנו', אענה ואומר: מימיכם אני שותה, ועפר אני תחת כפות רגליכם, אף על פי כן מסורת זו איני יכול לקבל. אי אפשר לי לקטע מילים שבפי להברות הנ-ני צל-לי ועל אחת כמה וכמה שאיני יכול לשים דיבור שכמות זה בפי תלמידיי. רצוני לדבר כבן אדם מגודל ועל כורחי אניע את השואים הללו; אין אדם הוגה הנני וכיוצא בה בשוא נח. הגייה זו מוציאה את האות השוואית של הנ"ל על דרך רִנָּה, צִלִּי, ונמצא השוא בטל. כלומר אין ללמד דברים שהם נגד חוקי הטבע.
דברי ילון נאמרו דרך ויכוח כשבא להגן על ספר לימוד דקדוק לתלמידי תיכון, ולהצדיק את הכללת שווא הדומות בשואים הנעים. יתכן שלתלמידים ולציבור שתפקיד לימודם את הדקדוק לשימוש נכון של השפה בחיי יום יום אין זה מעשי להכביד על הלשון ולומר הנְני בשוא נח בנו"ן הראשונה [עם זאת שמעתי תימני מדבר כך ללא קושי ובטבעיות גמורה, ואפילו אומר "מסתובבים" בי"ת ראשונה בשוא נח, מנוגד לדקדוק].
טענתו הגייה זו מוציאה את האות השוואית של הנ"ל על דרך רִנָּה, צִלִּי, ונמצא השוא בטל. היא בכלל "בית-ספרי" אחר שדגש חזק הוא דגש כפלן. בפועל אפשר לשמוע הפסק קטן בין האותיות השוות, אין כאן הכפלה של האות. ושוב, בבואנו לקרוא בתורה ולקיים בזה את דין המשנה, אין הכללים הטכניים של מה ללמד לתלמידים בבתי ספר כשהדקדוק הוא "מקצוע " מנחים אותנו איך לקיים הלכה זו באופן הטוב ביותר.
הלא הכל יסכימו שגם אם האקדמיה ללשון העברית תחליט על ביטול מוחלט של השווא הנע, או על השוואה מוחלטת של חי"ת עם כֿ"ף רפויה, הרי יבטלו אלו ואלף כיוצא באלו ודבר מהתורה לא יתבטל.
נעבור עתה למה שנמסר בשם ר"מ ברויאר ז"ל בשמו בהנחה שהעברת השמועה היא נכונה. כנראה יש ראיות שבזמנו ובמקומו של בן אשר ושאר מסרני כתבי היד המזרחיים הקדומים אמנם ביטאו סתם שוא נע כחטף-פתח , מכל מקום להניח ששוא דומות כיון שקשה לבטאו נח, בטאוהו כחטף סגול, נראה בעיניי תמוה מאוד. אותם בני ארץ ישראל שראב"ע קוראם "צחי המבטא" לא מצאו קושי לומר הנני בשוא נח גמור.
אבל יתרה מזו, גם לו יהיבנא להו כל טענתייהו, גם אם אסכים שלפני כאלף שנה ביטאו שוואים נחים מסוימים כמו והעבַטְתְָּ טי"ת כמו סגול, הרי אנו שמבטאים שוא נע כמו סגול – הרי אם נבטא גם שוא נח ככה, השוינו שוא נח לנע!
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 10/10/2007 ב-17:26:39    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אני תוהה מה אתם מדקדקים כל כך הרבה הרי
קרא ולא דקדק באותיותיה, ר' יוסי אומר יצא ור' יהודה אומר לא יצא, וההלכה היא שיצא
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 10/10/2007 ב-18:14:53    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

מה הבעיה
מנסים באופן המשובח יותר.
גם מנסים להבין מה נכון גם ללא מסקנה הלכתית.

אבל אתה יודע אפשר להגיע מהארץ לתורכיה גם ברגל גם בעגלה מקרטעת רתומה לסוס זקן, גם באופניים גם במכונית מימי טיכו וגם בנסיעה נוחה במטוס.
הגעת ליעד אבל אתה מעדיף טוב ביותר ונוח ביותר.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 10/10/2007 ב-20:08:25    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אתה באמת מאמין-חושב שתפילתך תתקבל במרומים טוב יותר אם תדקדק במילות התפילה ?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 10/10/2007 ב-20:40:53    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

השאלה אכן במקום.
והמחלוקת בענין קיימת.
ואספר קצת על שני אנשים שלמדתי מהם תורה, וכל אחד התבטא בקיצוניות הפוכה:

א' אמר שאפילו אם תקרא את ספר הטלפונים, וחשבת שזאת תפלה, אז יצאת ידי חובה.

ב' התארח בביתי בשבת פסח ואמר שהיתה לו משימה קשה היום לומר את כל מוסף בלי שגיאות (בקרבנות וכד').

אז העיקר הכוונה או המילים? צריך עיון גדול.
רק אינני מרגיש שאנחנו פטורים מעיסוק במילים, וכמובן מן הכוונה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 10/10/2007 ב-21:07:13    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ובכן מה קורה בשמים איננו יודעים.

אבל בארץ עלינו לעשות את כל המוטל עלינו.
אבל עיין בהקדמת "שפת אמת" של הרב בנציון כוהן ז"ל שבאמת תפילה מדויקת יותר מתקבלת יותר.
וידוע שהקורא ומדקדק מצננים לו גיהנם.
בכל אופן אני משתדל להשיג מכונת כביסה יותר טובה ומחשב יותר טוב כפי יכולתי והגבלות התקציב, ואין סיבה שלא יהיה אותו דבר לענין תפילין, ובעניננו תפילה.
הדיון שלי היה על קריאת התורה אבל הכל הולך אל מקום אחד.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
שוס-דוס
אדמו"ר
אדמו



גיל:39
הצטרף בתאריך: Apr 04, 2004
הודעות: 4184
0.77 הודעות ליום
מיקום: מרכז הארץ
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 10/10/2007 ב-21:30:10    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לדעתי דיוק במילות התפילה והתורה,
הינו בגדר הידור מצווה.

אתה קורה בתורה? עשית מצווה.
קראת מדוייק? הידרת!

_________________
הפעם נעשה את זה כמו שצריך!

חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש MSN Messenger
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 10/10/2007 ב-22:14:04    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהו כתב/ה:
ובכן מה קורה בשמים איננו יודעים.

אבל בארץ עלינו לעשות את כל המוטל עלינו.
אבל עיין בהקדמת "שפת אמת" של הרב בנציון כוהן ז"ל שבאמת תפילה מדויקת יותר מתקבלת יותר.
וידוע שהקורא ומדקדק מצננים לו גיהנם.
בכל אופן אני משתדל להשיג מכונת כביסה יותר טובה ומחשב יותר טוב כפי יכולתי והגבלות התקציב, ואין סיבה שלא יהיה אותו דבר לענין תפילין, ובעניננו תפילה.
הדיון שלי היה על קריאת התורה אבל הכל הולך אל מקום אחד.


נא הסבר מה פירוש "מצננים לו גיהנם". זה נשמע כמו "חביבי, במקום גיהנם בצואה רותחת נסדר לך גיהנם של שלג. איך ?". קשת ואני נעדיף גיהנם של שלג. אבל קשת בהיותה נשמה טהורה תגיע ישר לגן עדן, ואני - ספק.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.51 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 11/10/2007 ב-20:39:46    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

טוב בוא נראה
הצואה הרותחת שמורה לרשעים כמו ישו הנוצרי.
וכן לכל המלעיג על דברי חכמים.

מהו בדיוק הגהינם אין לנו מושג.
"מצננים" כנראה כוונה שמקילים בעונשו אבל לא שמוותרים.
קיים גם גהינם של שלג, אבל הוא לא נעים כלל וכאמור אין לנו מושג מהו.
אין הכוונה מקום בעל 0 מעלות קלווין (כמעט 300 מעלות מינוס).

נשתדל לעשות מצווה ותשובה על העוונות ונחסוך ביקור שם במקום.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 11/10/2007 ב-21:53:49    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהו כתב/ה:
טוב בוא נראה
הצואה הרותחת שמורה לרשעים כמו ישו הנוצרי.
וכן לכל המלעיג על דברי חכמים.

מהו בדיוק הגהינם אין לנו מושג.
"מצננים" כנראה כוונה שמקילים בעונשו אבל לא שמוותרים.
קיים גם גהינם של שלג, אבל הוא לא נעים כלל וכאמור אין לנו מושג מהו.
אין הכוונה מקום בעל 0 מעלות קלווין (כמעט 300 מעלות מינוס).

נשתדל לעשות מצווה ותשובה על העוונות ונחסוך ביקור שם במקום.


אכן כך אומרת הגמרא בגיטין לגבי ישו הנוצרי שאת שמו הס מלהזכיר. מי שרוצה לדעת כיצד מבלים בעולם האמת, ישו, בלעם הרשע ועוד - יעיין שם.
אליהו - אני אצטרך משהו מעט יותר משכנע מאשר "מצננים לו גיהנם" כדי להתחיל לדקדק באותיות התפילה. ואל תגיד לי שכתוב באיזה מקום "וכל המדקדק תבוא עליו ברכה".
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 11/10/2007 ב-21:57:27    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אגב, אנחנו מדברים על גיהנם ולי יש פה גיהנם. אני נאנק ומתייסר. כשל כוח הסבל. שיעבור כבר.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
חזי2003
גבאי
גבאי




הצטרף בתאריך: Sep 17, 2007
הודעות: 74
0.02 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 14/10/2007 ב-17:05:10    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אבישי, כפי שאמרת, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא, אבל רק בדיעבד. לכתחילה לכו"ע צריך לדקדק. בכל מקרה ודאי שזה הידור מצוה וראוי לעשות כן.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 14/10/2007 ב-17:25:18    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

חזי2003 כתב/ה:
אבישי, כפי שאמרת, קרא ולא דקדק באותיותיה יצא, אבל רק בדיעבד. לכתחילה לכו"ע צריך לדקדק. בכל מקרה ודאי שזה הידור מצוה וראוי לעשות כן.


אתה צודק חזי. לעומת זאת דקדק ולא קרא לית מאן דפליג שלא יצא כלל
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עבור לעמוד 1, 2  הבא
עמוד 1 מתוך 2

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.182 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::