הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
קום בלק ושמע
עבור לעמוד 1, 2, 3, 4, 5  הבא
 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
yon
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Jun 15, 2008
הודעות: 23
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/07/2008 ב-19:03:02    כותרת הודעה: קום בלק ושמע תגובה עם ציטוט

שלום.
(הודעה די ראשונה שלי, מעניין אם אזכה למענה).

הרבה זמן אני שם לב לתופעה המכונה "חטף פתח באות לא גרונית" (וכן גם חטף קמ"ץ לפעמים).
הבנתי שיש כמה שיטות בנושא.
א. אלה שנוהגים לקרוא את כולם כחטף פת"ח כולל חטפים שלא מצויים ככ"ך בחומשים שנדפסו בארץ לפני כחמישים שנה כגון חטפים בשתי אותיות זהות וכד'). כך הבנתי מדברי הרב מאזוז.
ב. ה"מנחת שי" במאמר המאריך ובעוד כמה מקומות (שזכיתי לקראו פעם אחת ואיני מוצא אותו שוב, יש למישהו מושג איפה מוצאים אותו?) כותב לקרא את כולם "כשוא לבדו". [האם כוונתו במילים "כשוא לבדו" היא שרואים כאילו יש שם שוא ואז בודקים ע"פ הכללים הרגילים אם הוא נע או נח או שמא הוא תמיד נע?].
אך במילים כמו "קום בלק ושמע" או "ושבה שביך" וכד' הוא מורה לומר כחטף פתח. [למה?, ומה עם "כל השמע יצחק לי"].
ג. שמתי לב שרוב בעלי הקריאה "שיודעים משהו מחייהם", קוראים את כל החטפים באותיות לא גרוניות כשוא נע חוץ מאלה שהזכרתי בסעיף שעבר (כולל כל השמע יצחק לי).
ד. ראיתי שהרב ברויאר כותב שבכל המילים הללו אכן יש שוא, אך הוא לא אומר איזה שוא יש בכולן. בכללים שלו לשוא נע (שצוטטו פה) הוא מזכיר במפורש ש"קום בלק ושמע" בשוא נע. אך מתי כן ומתי לא?
האם מישהו מכיר מישהו שאומר שבכל המילים הללו הוגים כאילו יש שם שוא (פעמים נע ופעמים נח)?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.29 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/07/2008 ב-19:30:43    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלום יון
ברוך בואר לאתר.
דיברו כבר בנושא הזה כמה פעמים, אולי מישהו ידע למצוא את הקישורים או שתחפש לפי 'חטף פתח'.
ברויאר [וכן דותן, וכמדומה כל המקצועיים בתחום] סבורים שסימוני החטפים באות לא גרונית באו רק כדי להדגיש לקורא ששוא נע לפניו. זאת מכיון שבהגייה הטברנית נהגה כל שוא נע בגוון חטף הפתח [כמו שעושים התימנים עד היום]. לפיכך הסימון הזה לא אמר לקורא האמון על המסורת הטברנית אלא שהוא צריך לקרוא כאן שוא נע.
[בזה נענית ממילא שאלתך האם שוא זה הוא נע או נח, ודאי שהוא נע - כיון שלשם זה סומן בכלל החטף].
מה הסיבה שדוקא בשואים אלו טרחו הנקדנים להדגיש, ולא בעוד שואים נעים? צריך עיון.
מכל מקום, לפי המבטא של כל עדות ישראל היום, ההוגות את השוא הנע בגוון חטף הסגול - אין שום סיבה לקרוא כאן חטף פתח.
שונה הוא המקרה של 'קום בלק ושמע' וכן 'יצחק לי' ושאר הדוגמאות שהזכרת, שם יש גם געיא, ולכן כותב המנחת שי שצריך לקוראו כחטף ממש.
אמנם גם בזה יש להסתפק: כאמור, אצל הטברנים היה גוון השוא הנע כגוון חטף הפתח, מה היה בעצם החילוק? השוא הנע היה כנראה חטוף יותר מחטף הפתח, ומן הסתם גם עם פה סתום יותר ולא בהרחבת הפה כל כך. ממילא, הגעיא באה רק לומר שצריך להרחיב את הפה ולקוראו בהרחב כחטף פתח. יתכן אם כך שלדידן שגונו של השוא הנע הוא כחטף סגול, אזי גם במקומות כאלו שבאה געיא לפניהם אין לנו אלא להרחיב מעט יותר, ולקרוא כחטף סגול ולא כשוא נע גרידא [ומדובר כמובן למי שקיים אצלו הבדל כלשהו בין שוא נע לבין חטף סגול, אפשר להרגיש הבדל בזה, אולם כמדומה הרוב ממילא אינם מבדילים]. אבל לא לעבור לחטף פתח.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
yon
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Jun 15, 2008
הודעות: 23
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/07/2008 ב-19:43:48    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אבל גם במילים כמו "ברכו" ו "פרקו" יש מתג/געיא ובכ"ז לא יעלה על דעת איש להגותן בחטף.
סברת הרב ברויאר כפי שציינת, היא שפעם הגו את השואים כמו התימנים בצליל של חטף פתח, אז אולי הם גם נהגו (כמו התימנים) שכל שוא הבא אחרי געיא הוא נע, מה שהיום לא נהוג, ולכן השוא במילים כמו "ושמע" יהיה נח.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.29 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/07/2008 ב-20:06:16    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

המתג במילים כמו ברכו ופרקו בא רק להצביע על כך שהקמץ הוא קמץ רחב ולא קמץ חטוף, והבנין הוא פיעל.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
yon
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Jun 15, 2008
הודעות: 23
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/07/2008 ב-20:12:39    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לא הבנתי מה הקשר אם הבניין הוא פיעל או בניין אחר. ממתי מתג בא לומר שיש קמץ רחב? ומה גורם למתג זה (שלא בא לומר שזה קמץ רחב), להניע שוא? לא מצינו שמתגים מניעים שואים (בערבות מואב, שגעית העין שבו לא באה לומר שיש פתח רחב או משהו כזה, לא מניע שום שוא שאחריו).
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.29 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/07/2008 ב-20:25:29    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

המתג של 'בערבות מואב' נקרא 'געיה כבדה', והוא אכן מתג הקיים בהברה סגורה ואינו מניע השוא שלאחריו. [אם תרצה ללמוד את פירוט כל עשר הגעיות וכלליהן, עיין בספרו של ברויאר, פרק 'הגעיה' ותשביע את צמאונך]. אבל המתג אחר קמץ רחב בא כדי להדגיש שהקמץ הוא רחב והשוא שאחריו יכול להיות נע, או נע בפועל [תלוי במחלוקת השיטות אם שוא לאחר ת"ג הוא נע, אבל לכולי עלמא הוא יכול לנוע]. במקרים רבים משמעות המילה תלויה בזה, לדוגמא: 'אָכְלָה מצידי' הוא צורה מוארכת של ציווי לנוכח [אֱכוֹל], הקמץ חטוף והשוא נח. ואילו 'רחל אכלה' הוא עבר מבנין קל של נקבה. ההבדל בין שתי הצורות טמון בקמץ האל"ף אם הוא רחב או חטוף, ובנעות השוא שבעקבותיו. [אצל האשכנזים אין שום הבדל זולת הענת השוא, וכך אצל הטברנים שלא היה להם הבדל של איכות בין קמץ רחב לחטוף.]
המתג ב'ברכו' ו'פרקו' גם בא לומר שהקמץ רחב והבנין הוא בנין פיעל. כאן דרושה הבדלה נוספת: שכן 'פרקו' בקמץ הפ"א יכול להיות עבר של רבים מבנין קל, דוגמת הלכו, כתבו. נראה לי שחטף הפתח בא להדגיש שמדובר כאן בציווי של בנין פיעל.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
yon
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Jun 15, 2008
הודעות: 23
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/07/2008 ב-20:32:37    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אלפי הגעיות שיש לרב ברויאר הן לכולי עלמא? הרי הוא מדבר רק על געיות הכתר, בשאר תנ"כים לא הולכים כ"ך לפי שיטתו...
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.29 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/07/2008 ב-21:56:43    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לא, עיין שם. חוקי הגעיות תקפים לכולי עלמא, אבל יש געיות רשות שניקודן תלוי ברצון הנקדן והרגשתו. אבל המושג 'געיא כבדה' קיים בכל כתבי היד והמסורה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
שחל
רב
רב




הצטרף בתאריך: Mar 28, 2008
הודעות: 380
0.09 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/07/2008 ב-01:15:25    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

פסח כתב
אצל הטברנים שלא היה להם הבדל של איכות בין קמץ רחב לחטוף

ושלא אצל הטברנים היה הבדל? אצל מי? ואם כן למה באמת יש להם אותו סימן?

אגב, הרב יעקב לויפר בקובץ (מורשתנו) רצה לומר שכל הקמץ גדול וקמץ חטוף הוא חידוש הרד"ק.

אגב, האם ידוע למישהו דוא"ל שלו?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.29 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/07/2008 ב-07:38:14    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שחל ידידי, אינך מכיר את המבטא שאתה מדבר בו כיום? קמץ רחב נהגה כפתח, ואילו קמץ חטוף [כמו במילים כל, קָרבן, אֳניה, תָכנה] נהגה כחולם. לזה התכוונתי באָמרי [עוד קמץ חטוף] הבדל של איכות.
לטברנים לא היה הבדל של איכות בהגייה. כיצד היה נשמע הקמץ שלהם? ברור שהוא לא נשמע כפתח גמור, אבל הדעות חלוקות. רוב החוקרים נוטים לומר שהיה להם קמץ ממוצע, משהו בין חולם לפתח [יש על זה מאמר יפה בקובץ 'נזר התורה' שלפני האחרון, מבחור בשם אהרן גבאי]. ובמאמר הנ"ל של לויפר בירושתנו שהזכרת, הוא נוטה לומר שהקמץ שלהם היה הקמץ האשכנזי והתימני, הנשמע כחולם במבטא ספרדי. בדיוק מסיבה זו יש להם אותו סימן, שכן אצל הטברנים היה מדובר באותה איכות, והחילוק ביניהם היה רק באריכות התנועה, כמו החילוק בין חירק חסר למלא, שאינו גורם הבדל בסימון התנועה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.12 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/07/2008 ב-21:30:58    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

טרם קראתי את כל האשכול: אין זמן.

אבל כמה הערות:
א' ברויאר כותב באריכות על החטף-קמץ באות לא גרונית: ראו את סוף תנ"ך מוסד הרב קוק (או סוף כרך כתובים)
ב' אצל ברויאר הוא הוסיף געיות קלות רבות על פי שיטתו.
מנחם כהן כתב נגד אותה שיטה בכרך מלכים של מק"ג הכתר.
ברויאר השיב לו, ואפשר לראות את דבריו פה:

http://www.hagigim.com/modules.php?name=Forums&file=viewtopic&t=12747&highlight=breuer1

ג' פסח: מענין שאתה תומך בלויפר!
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
yon
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Jun 15, 2008
הודעות: 23
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/07/2008 ב-21:50:21    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אני לא מבין משהו. מי אמר שאם זה סימן זהה אז זה אותו צליל? אין הבדל בין שוא נע לנח?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.29 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/07/2008 ב-22:33:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לשוא נע ונח יש מכנה משותף גדול מאוד. הסימן בא לציין שהאות הזו אינה עומדת כהברה בפני עצמה, אלא נטפל להברה לפניה או לאחריה. מי שסימן את השוא - ראה מן הסתם את העקרון הזה לנגד עיניו. [ואגב, בניקוד הבבלי באמת לא סימנו כלל שואים נחים, כפי שהתימנים עושים בתאג'ין שלהם עד היום]. רז"ה טוען שגם הבדל ההגייה קטן הרבה יותר מכפי שאנו מבצעים אותו היום [כפי שכתבתי, איננו מבדילים בהגיה בין שוא נע לחטף סגול].
לעומת זאת אין שום קשר בין קמץ רחב וחטוף לפי תורת חמשת התנועות. הקמץ הרחב הוא אבי הפתח, והקמץ החטוף הוא תולדת החולם. אם כוחם של הטברנים לא עמד להם להמציא סימן נוסף [מה שמשולל הגיון בפני עצמו] והם היו מוכרחים להשתמש בסימן קיים - היה ראוי להם לאחד את סימני הקמץ הרחב והפתח, או את סימני החולם והקמץ החטוף [וחטף הקמץ כנ"ל, שכן גונו כגון הקמץ החטוף]. אבל אין שום הגיון לקחת את סימנו של הקמץ הרחב ולהנחיל אותו לקמץ החטוף - תנועה שאין לו עמה שום קשר. ויכול אתה להווכח מהמגמה הקיימת כיום ליצור הבדל ויזואלי בין שני סוגי הקמצים - עד כמה קשה ולא נוח המצב הזה לפי ההגיה בת חומש התנועות.
כל זה מוכיח שבהגיית הטברנים היו הקמץ הרחב והחטוף - איכות אחת, וההבדל ביניהם לדידם היה רק כהבדל שבין חירק מלא וחסר, או שורק וקיבוץ.
אין זה אומר שזה המצב ההיסטורי ממשה רבנו. להגייה בת חמשת התנועות יש ראיות נכבדות, ומסתבר שרוב עם ישראל דיבר כך - לפחות בכל ימי בית שני. הטברנים היו מיעוט גם בתקופת הזוהר שלהם. אבל מכל מקום הם הצליחו להנחיל לנו את שיטת הניקוד שלהם. והמצב היום של ההגייה הספרדית המדברת בחמש תנועות ומנקדת בשבע תנועות - הוא מצב כלאיים שבו חדרה שיטת הניקוד הטברנית אל ציבורים שמסורתם היתה בת חומש תנועות ולא של שבע תנועות.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יניב_אלמוק
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: Oct 03, 2006
הודעות: 186
0.04 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 24/07/2008 ב-22:28:11    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

פסח כתב/ה:

... שבהגייה הטברנית נהגה כל שוא נע בגוון חטף הפתח....

רק בגוון פתח ? מה עם הגוונים הנוספים O I E?
פסח כתב/ה:

...ומדובר כמובן למי שקיים אצלו הבדל כלשהו בין שוא נע לבין חטף סגול, אפשר להרגיש הבדל בזה, ...

נשמע מסובך מדיי לכך שיהיו כ"כ הרבה גוונים לטברנים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יניב_אלמוק
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: Oct 03, 2006
הודעות: 186
0.04 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 24/07/2008 ב-22:47:29    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

פסח כתב/ה:

המתג ב'ברכו' ו'פרקו' גם בא לומר שהקמץ רחב והבנין הוא בנין פיעל. כאן דרושה הבדלה נוספת: שכן 'פרקו' בקמץ הפ"א יכול להיות עבר של רבים מבנין קל, דוגמת הלכו, כתבו. נראה לי שחטף הפתח בא להדגיש שמדובר כאן בציווי של בנין פיעל.


ההסבר שלך פסח הגיוני ומחזק את הדיעה שחטפים אלה באו לומר כי מדובר בשוא נע.כלומר לדוגמא של המילה פרקו נבין למה טרחו הסופרים לציין שזהו נע. מה שמציק לי הוא שבמילה - ושמע - אין סיבה למשמעות כפולה. האם כאן אוליי חשש הנקדן שנקרא בטעות שוא נח ? ואם כן אז למה?

מה שלא הבנתי מהמשתמע לכאורה מדיברי המנחת שי - מדוע מתג מניע שוא?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יניב_אלמוק
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: Oct 03, 2006
הודעות: 186
0.04 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 24/07/2008 ב-22:58:03    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

פסח כתב/ה:

לעומת זאת אין שום קשר בין קמץ רחב וחטוף לפי תורת חמשת התנועות. הקמץ הרחב הוא אבי הפתח, והקמץ החטוף הוא תולדת החולם.
אין זה אומר שזה המצב ההיסטורי ממשה רבנו. להגייה בת חמשת התנועות יש ראיות נכבדות, ומסתבר שרוב עם ישראל דיבר כך - לפחות בכל ימי בית שני. ..... והמצב היום של ההגייה הספרדית המדברת בחמש תנועות ומנקדת בשבע תנועות - הוא מצב כלאיים שבו חדרה שיטת הניקוד הטברנית אל ציבורים שמסורתם היתה בת חומש תנועות ולא של שבע תנועות.


אם יהיה אפשר להסביר את תורת חמשת התנועות בבקשה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יניב_אלמוק
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: Oct 03, 2006
הודעות: 186
0.04 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 24/07/2008 ב-23:01:12    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

פסח כתב/ה:
[ואגב, בניקוד הבבלי באמת לא סימנו כלל שואים נחים, ].

זה מעניין. שואים נחים ונעים לא סימנו ? וחטפים?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.29 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 25/07/2008 ב-10:02:52    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

יניב_אלמוק כתב/ה:
פסח כתב/ה:

... שבהגייה הטברנית נהגה כל שוא נע בגוון חטף הפתח....

רק בגוון פתח ? מה עם הגוונים הנוספים O I E?
פסח כתב/ה:

...ומדובר כמובן למי שקיים אצלו הבדל כלשהו בין שוא נע לבין חטף סגול, אפשר להרגיש הבדל בזה, ...

נשמע מסובך מדיי לכך שיהיו כ"כ הרבה גוונים לטברנים.

תקרא קצת מחקרים העוסקים בתעתיקים מתרגום השבעים וכדומה, ותראה שלשוא היו הרבה הרבה יותר גוונים ממה שאנו מעלים בדעתנו.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.29 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 25/07/2008 ב-10:28:32    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

יניב_אלמוק כתב/ה:
פסח כתב/ה:

המתג ב'ברכו' ו'פרקו' גם בא לומר שהקמץ רחב והבנין הוא בנין פיעל. כאן דרושה הבדלה נוספת: שכן 'פרקו' בקמץ הפ"א יכול להיות עבר של רבים מבנין קל, דוגמת הלכו, כתבו. נראה לי שחטף הפתח בא להדגיש שמדובר כאן בציווי של בנין פיעל.


ההסבר שלך פסח הגיוני ומחזק את הדיעה שחטפים אלה באו לומר כי מדובר בשוא נע.כלומר לדוגמא של המילה פרקו נבין למה טרחו הסופרים לציין שזהו נע. מה שמציק לי הוא שבמילה - ושמע - אין סיבה למשמעות כפולה. האם כאן אוליי חשש הנקדן שנקרא בטעות שוא נח ? ואם כן אז למה?

מה שלא הבנתי מהמשתמע לכאורה מדיברי המנחת שי - מדוע מתג מניע שוא?

אני חושב שהמתג והחטף באו להדגיש אותו הדבר, הסימון של החטף היה רעיון כלשהו להדגשת שוא נע. אבל יתכן שהוא המצאה מאוחרת, והמתגים סומנו בתקופה בה עוד לא השתמשו בסימן הזה, כך שלבסוף יש לנו שני סימנים הבאים לומר אותו הדבר.
כמובן שסימון אחד צריך, כי הלא שוא לאח ו"ו חיבור שרוקה הוא תמיד נח, והיוצא מן הכלל צריך סימן שיצביע עליו, ובכן: נכתב מתג, ולאחר מכן - כשהתחדש הרעיון להשתמש בחטף כדי לציין שוא נע [שהוא בעצם ויתור על דקות מסויימת, כי כאמור החטף והשוא הנע אינם שוים לגמרי. זה דומה למנהג שנהג פעם לסמן קמץ חטוף בסימונו של חטף קמץ, למרות שזו טעות חמורה לפי כללי הדקדוק, שהרי זה חטף וזה תנועה קטנה] נוסף סימון ויזואלי נוסף - אלא שמשנה לא זזה ממקומה. ויש להוסיף גם שיתכן שמסמן החטף חשש שלא ידעו שמתג תחת ו"ו חיבור שרוקה מציין שצריך להניע את השוא.
כמובן שלא כל מתג מניע שוא. מתג בהברה סגורה אינו מניע השוא. כנראה שעל שוא הבא לאחר ו"ו חיבור היתה מסורת בכמה מקומות שהוא נע, ולכן מקומות אלו סומנו במתג כדי להראות שהתנועה של ו"ו החיבור היא ארוכה יותר, ואינה נסגרת עם השוא שאחריה, כי הוא נע.


נערך בפעם אחרונה על-ידי פסח בתאריך 25/07/2008 ב-10:53:29, נערך סך הכל פעם אחת
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.29 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 25/07/2008 ב-10:31:24    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

יניב_אלמוק כתב/ה:



אם יהיה אפשר להסביר את תורת חמשת התנועות בבקשה.

אינך מכיר אותה? הלא זו ההברה של העברית המדוברת כיום. התנועה הזו אינה מבדילה בין קמץ רחב לפתח, בין צירי לסגול, ובין חולם לקמץ חטוף. כך שהיא נשארת עם חמש איכויות של תנועה: A,E,I,O,U. לעומת זאת: מן הסימון הטברני בן שבע התנועות אנו למדים שהיו להם חילוקי איכות בין החולם לקמץ החטוף, ובין הצירי לסגול, ובין הקמץ הרחב לפתח.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עבור לעמוד 1, 2, 3, 4, 5  הבא
עמוד 1 מתוך 5

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.128 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::