הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
על-יד

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 13/06/2009 ב-22:26:02    כותרת הודעה: על-יד תגובה עם ציטוט

וְעַל (טפחא) יַד הַיַּרְדֵּן: (במדבר יג כט)
זו הפעם היחידה במקרא, אם איני טועה, שהצירוף 'על יד' מופסק על ידי טפחא. בכל המקרא הוא מופיע תמיד מוקף. יש עוד פעם אחת שהוא מופיע כשמילת 'על' מוטעמת בטעם מחבר: וַאֲנִי הָיִיתִי עַ֣ל יַ֧ד הַנָּהָר הַגָּדוֹל (דניאל יד ד), אבל לא בטעם מפסיק. וצריך עיון מדוע לא הוצבה הטפחא בתיבת 'יד', כמו 'עַל-יַ֖ד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר' (ש"ב טו ב).
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 14/06/2009 ב-00:02:09    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תיקון, הפסוק הוא בדניאל י, ד.
ולא יתכן טפחא שם בעל יד, כי בסוף הפסוק יש עוד שתי מילים - הוּא חִדָּקֶל. לכן הטפחא נמצא במילת הגדול.
כנראה שאלתך חוזרת לרישא - לפסוק בבמדבר.

דוקא הטעמה זו נראית לי הסבירה יותר. כי יד פירושו המקום הקרוב, כמו 'ליד', וכמו "ידות נזירות" - כינויים קרובים שמשמעותם נזירות.
ומעתה, הכנעני יושב על הים - עד הים, ומהצד השני על יד הירדן - עד הרצועה שליד הירדן.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
ידידיה
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: Oct 22, 2007
הודעות: 146
0.04 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 14/06/2009 ב-18:50:46    כותרת הודעה: Re: תגובה עם ציטוט

על == סמוך (כמו ועליו מטה מנשה)
יד הירדן == מרחב הסמוך לירדן

נמצא שעל יד הירדן == סמוך לסמוך לירדן. ואם תשאל סמוך לסמך למה לי?
התשובה היא שהמקום הסמוך לירדן קנה שם לעצמו.

דוגמא לדבר: "לבא חמת" שהוא הדרך הבאה לחמת (מצודות/תרגומים) איזור זה קנה שם לעצמו. לכן אין הלמד של לבא חמת שימושית כי נמצא בכתובים "מלבא חמת" ומם ולמד השימוש לא יבואו יחד כי משמעותם הפוכה (חומר למחשבה: "מלפני").

_________________
ידידיה
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל בקר באתר הבית של המשתמש
חץ
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם




הצטרף בתאריך: Oct 17, 2005
הודעות: 12295
2.54 הודעות ליום
מיקום: א
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 14/06/2009 ב-19:43:23    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ידידי'ה כתב/ה:

על == סמוך (כמו ועליו מטה מנשה)
יד הירדן == מרחב הסמוך לירדן

על יד הרי הוא צירוף = ליד = סמוך. לא נראה לי סמוך לסמוך..
על -ידי =בידי.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
נריה-קליין
חזן
חזן



גיל:33
הצטרף בתאריך: Apr 11, 2009
הודעות: 137
0.04 הודעות ליום
מיקום: אלון שבות
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/06/2009 ב-00:18:58    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

רק אוסיף, מפני שראיתי שמתפלפלים כאן בפירוש הפסוק:

האמורי וכו' יושב בהר, אך הכנעני יושב על הים ועל יד הירדן. זה פשוט: הכנעני יושב בעמקים, והאמורי בהר (בגדול. יש חריגים, אך כשמדברים על הכנעני והאמורי כשמות כלליים לעמי כנען, ולא כשם אחד משבעת העממים, זה ודאי כך). לפיכך הכנעני יושב בעמק החוף (על הים) ובעמק הירדן (על יד הירדן).

לא צריך לפרש שהכוונה לגבול מזרח-מערב (ים-ירדן).

_________________
"טמן עצל ידו בצלחת -
גם כי יזקין לא יסור ממנה!"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/06/2009 ב-12:53:53    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלום נריה וברוך שהחינו! כדין 30 יום שלא שמעתי ממך, כמדומני.
הלואי גם עלי ללמוד כל כך טוב במשך זמן קיץ!

לגבי השאלה אם היה רצף להתישבות הכנענים או שהם שכנו בקנטונים.
ראה בדברי לעיל, לא טענתי שהיה רצף.
אם כי אני לא בטוח שבהכרח שלא היה רצף כלומר שמופסק בעם אחר, אולי דרך הנגב, במדבר כא, א - וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב , במדבר לג, מ - וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
ואולי אפילו דרך ההר, שופטים א, ט - וְאַחַר יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה:
אלא אם כן מדובר כאן בשם כולל לעמי כנען.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
נריה-קליין
חזן
חזן



גיל:33
הצטרף בתאריך: Apr 11, 2009
הודעות: 137
0.04 הודעות ליום
מיקום: אלון שבות
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/06/2009 ב-13:03:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

זה לא שלמדתי כל כך טוב בזמן קיץ. אני פשוט יושב כבר הרבה זמן ומקביל הקבלות בין ספר עזרא-נחמיה לספר יהושע... (עבודה סמינריונית).

בכל מקרה, איני מבין; ברור מדבריי שיש הרבה מקומות שבהם מופיעים כנענים בהר, וזה משום שעם הכנעני (בדומה לפריזי וכדו') יכול לשבת בהר. אבל הכנעני והאמורי, בניגוד לשאר שבעת העממים, משמשים גם כשם כולל לכל עמי כנען. וככאלה, החלוקה די ברורה בין האמורי ההררי לכנעני שבעמק.

כמובן שהכוונה היא לרצועות האורך המוכרות לנו, של עמק הירדן-הר-עמק החוף. ואכן בפסוק שלנו הדברים די מוכחים (אפיאילו היינו אומרים שבפסוקים אחרים אין זה כך): "והחִתי והיבוסי והאמֹרי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל-יד הירדן". מכיוון שהחתי, היבוסי והאמורי יושבים בהר, הרי שלכנעני לא נותרו אלא רצועות עמקי האורך.

זה בלי להיכנס להוכחות נוספות של החוקרים, שמתייחסים גם לזה שכנעני הוא כינוי לסוחר, והסוחרים ישבו על הים.

_________________
"טמן עצל ידו בצלחת -
גם כי יזקין לא יסור ממנה!"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/06/2009 ב-13:08:38    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

חוקרים?
משלי לא, כד - סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי:
רש"י: לכנעני - תגר:
רלב"ג: לסוחר.
מצודת דוד: לתגרים:
מצודת ציון: לכנעני - תגר כמו בת איש כנעני (בראשית לח):
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
נריה-קליין
חזן
חזן



גיל:33
הצטרף בתאריך: Apr 11, 2009
הודעות: 137
0.04 הודעות ליום
מיקום: אלון שבות
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/06/2009 ב-13:09:44    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כן, חוקרים.

העובדה שכנעני הוא סוחר ידועה לכל ילד. אבל רק חוקרים מחברים את זה עם ישיבה על הים דווקא.

_________________
"טמן עצל ידו בצלחת -
גם כי יזקין לא יסור ממנה!"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/06/2009 ב-13:16:38    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

גם זה ידוע לכל ילד.
בראשית מט, יג
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן:
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויצא פרשה עב
זבולון שהיה מתעסק בפרקמטיה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/06/2009 ב-13:23:41    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בעניין יהושע ועזרא, משהו שכתבתי:
הקשה הרב יואל אליצור שאמרו במסכת בבא בתרא דף נו.
ואמר רב יהודה אמר רב: לא מנה יהושע אלא עיירות העומדות על הגבולין.
ופירשב"ם: על הגבולין - כדי להראות התחומין ופשטיה דקרא אתא לאשמועינן מה טעם חשב אותן עיירות.
מדוע אמנם בערי ישראל רק ערי הספר אך ביהודה ובנימין נימנו כל הערים?

ונראה לפרש שיהודה ובנימין הלא עלו מבבל כמשמע בעזרא פרק י, ט
וַיִּקָּבְצוּ כָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן יְרוּשָׁלִַם לִשְׁלשֶׁת הַיָּמִים.
ובספר נחמיה פרק יא, ד
וּבִירוּשָׁלִַם יָשְׁבוּ מִבְּנֵי יְהוּדָה וּמִבְּנֵי בִנְיָמִן.

ואמרו במסכת בבא מציעא דף כח.
אמר ליה אביי: והא כתיב (נחמיה ז') וישבו הכהנים והלוים וגו' (עזרא ב') והמשררים והשוערים... וכל ישראל בעריהם.
וכן פירש במצודת דוד עזרא פרק ב, ע
ומן העם - מבני יהודה ובנימין. בעריהם - אשר היו ערי נחלתם עד שלא גלו. וכל ישראל - הם העולים מיתר השבטים:
ובמצודת דוד נחמיה פרק ז, עב
ומן העם - מבני יהודה ובנימין. וכל ישראל - הם מיתר השבטים. בעריהם - אשר היו ערי נחלתם עד שלא גלו. ובני ישראל בעריהם - ואז היו בני ישראל בערי נחלתם:

לכן האריך הכתוב לפרט את כל הערים אשר ישובו ויבנו בשיבת ציון.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
נריה-קליין
חזן
חזן



גיל:33
הצטרף בתאריך: Apr 11, 2009
הודעות: 137
0.04 הודעות ליום
מיקום: אלון שבות
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/06/2009 ב-13:46:58    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אתה מנסה לטעון שמשאר השבטים ישבו בערי יהודה ובנימין ולא חזרו לעריהם שבשומרון והגליל? אני לא בטוח. כתוב במפורש "בעריהם" (זו שאלה היסטורית רחבה שהתשובה אליה היא כנראה שאכן ישבו בעריהם המקוריות, ומשם התחילה ההתיישבות היהודית בגליל שהיא כבר בת קיימא בימי החשמונאים).

והדברים נכתבו בספר יהושע כדי ללמד על ערי שיבת ציון?! ראשית, אין זה נכון, משום שאין התאמה בין ערי יהודה ובנימין ביהושע וערי שיבת ציון אלא חלקית בלבד, ורק בחלק קטן מיהודה (חמישית). אך בנוסף, זה אנכרוניסטי! מה היה פשט הפסוקים לפני שיבת ציון?!



ולגבי הכנעני, אנסה שוב ביתר פירוט: העובדה שכנעני הוא סוחר ידועה לכל. העובדה שיש זיקה בין מסחר ובין הים ידועה לכל אדם שחי בעולם הזה. אבל חיבור בין 2 המשמעויות של 'כנעני' ואמירה שהכנעני יושב על הים כי הוא (במשמעות המאוחרת של המילה) סוחר, זו טענה מחודשת של המחקר.

_________________
"טמן עצל ידו בצלחת -
גם כי יזקין לא יסור ממנה!"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/06/2009 ב-14:11:29    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כוכב-דוד כתב/ה:
תיקון, הפסוק הוא בדניאל י, ד.
ולא יתכן טפחא שם בעל יד, כי בסוף הפסוק יש עוד שתי מילים - הוּא חִדָּקֶל. לכן הטפחא נמצא במילת הגדול.
כנראה שאלתך חוזרת לרישא - לפסוק בבמדבר.

דוקא הטעמה זו נראית לי הסבירה יותר. כי יד פירושו המקום הקרוב, כמו 'ליד', וכמו "ידות נזירות" - כינויים קרובים שמשמעותם נזירות.
ומעתה, הכנעני יושב על הים - עד הים, ומהצד השני על יד הירדן - עד הרצועה שליד הירדן.

כמובן, התכוונתי לפסוק שבבמדבר, הבאתי את דניאל רק כדוגמא לעוד מקום אחד במקרא שהמילים 'על יד' לא מוקפות ממש.
גם אני מסכים לדבריך [ולדברי ידידיה שאחריך] שההטעמה היותר הגיונית היא דווקא זו של פרשת שלח. שכן 'יד הירדן' = חוף הירדן, ו'על [יד הירדן]' = סמוך למקום זה. אבל הקשיתי רק על העובדה שהמקרא בכל מקום מעדיף לפסק שלא כמשמעות זו, אלא להצמיד את המילים 'על-יד' זו לזו [כנראה בגלל שהטעמים מעדיפים להצמיד מילים קטנות זו לזו - גם על חשבון התחביר, וכבר כתבתי אשכול בנושא זה]. וכאן זו הפעם היחידה שיש לנו הטעמה המפסיקה בין 'על' ובין 'יד'. ועל כך תמהתי.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.115 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::