הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
עוד בנושא הקדיש - היכן לעצור?
עבור לעמוד 1, 2  הבא
 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
בור_ועם_הארץ
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Apr 20, 2009
הודעות: 45
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/10/2009 ב-13:19:55    כותרת הודעה: עוד בנושא הקדיש - היכן לעצור? תגובה עם ציטוט

"וימליך מלכותיה" זה המשך של תיאור המקום "בעלמא די... וימליך מלכותיה",
או שזו תפילה חדשה, ומכאן והלאה ברצף - "וימליך מלכותיה בחייכון וביומיכון...".
והנה המ"ב בסימן נ"ו (ס"ק ב') כתב "...אחר תיבות כרעותיה יפסיק קצת דתיבות אלו קאי אלמעלא על יתגדל".
ולכאורה הוא פשט את השאלה...
אלא שיש כאן השמטה, כי כתב מילה אחת, ואמר "תיבות". ומכאן חוזרת השאלה, מה נשמט?
אפשרות א':
[די ברא] כרעותיה,
אפשרות ב':
כרעותיה [וימליך מלכותיה].
ברור שהמסקנות מתהפכות...
מה דעתכם, רבותי?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/10/2009 ב-18:37:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אכן יש סברות שונות. ראה למשל בסידור אזור אליהו.
שם גורס כּרעותיה (כ דגושה) כי רק תיבה זאת חוזרת ל'יתגדל..'
אבל אם כרעותיה חוזרת ל'די ברא' אין טעם בדגש.

אני מפסיק אחרי כרעותיה ומרפה את ה'כ'.
אבל כל מה תחליט נראה לי כי תמצא אסמכתא וכמובן מתנגדים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
בור_ועם_הארץ
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: Apr 20, 2009
הודעות: 45
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 15/10/2009 ב-19:07:14    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לא הבנתי מה הקשר לדגש.
נא להסביר לבור ועם הארץ.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
חץ
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם




הצטרף בתאריך: Oct 17, 2005
הודעות: 12295
2.57 הודעות ליום
מיקום: א
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/10/2009 ב-11:58:42    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אלי'הוא כתב/ה:

אני מפסיק אחרי כרעותיה ומרפה את ה'כ'.
כך פשט הדברים ונראה נכון.

לא בור ולא ע'ה כתב/ה:

נא להסביר לבור ועם הארץ.

אינך בור ולא חלילה ע"ה.
ציטוט:

לא הבנתי מה הקשר לדגש.

פשיטא, אם 'כרעתי'ה' היא המשכה של 'די ברא' הרי הכ'
היא אחרי הברה פתוחה ונשמט הדגש.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
צלף
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Oct 08, 2007
הודעות: 3766
0.93 הודעות ליום
מיקום: אשקלון
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/10/2009 ב-16:02:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

סליחה שאני מתערב,יש לי שאלה בנושא..
איך נכון להגיד-"די ברא" או "די בּרא"?

תודה רבה ושבת שלום!

_________________
---------------------------
אפילו אובמה הוא חוסיין
---------------------------
אין דבר המקרב אנשים כמו כוונת טלסקופית טובה
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
חץ
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם




הצטרף בתאריך: Oct 17, 2005
הודעות: 12295
2.57 הודעות ליום
מיקום: א
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 17/10/2009 ב-20:39:41    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

צלף כתב/ה:
סליחה שאני מתערב,יש לי שאלה בנושא..
איך נכון להגיד-"די ברא" או "די בּרא"?

תודה רבה ושבת שלום!

די ברא -ב' רפוי'.(מאותה סבה שציינתי קודם)
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.67 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 19/10/2009 ב-23:56:13    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

חץ כתב/ה:
צלף כתב/ה:
סליחה שאני מתערב,יש לי שאלה בנושא..
איך נכון להגיד-"די ברא" או "די בּרא"?

תודה רבה ושבת שלום!

די ברא -ב' רפוי'.(מאותה סבה שציינתי קודם)


אכן ב'די ברא' הב' רפויה כי היא לאחר הברה פתוחה.

אולם במילה כרעותיה אין הענין פשוט כל כך.
כי בג"ד כפ"ת שבתחילת מילה רפויים, לאחר הברה פתוחה, רק אם המילה הראשונה מוטעמת בטעם משרת.
אבל אם המילה הראשונה מוטעמת בטעם מפסיק, המילה שאחריה מהוה התחלה חדשה, ובג"ד כפ"ת שבראשה יהיו דגושים בדגש קל.

ועכשיו צריך לברר האם תחת המילה 'ברא' ראוי להיות טעם מפסיק או משרת.

וכמו שהסביר אליהוא לעיל, יש שתי צורות לבאר משפט זה ולפוסקו.

א. יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא - דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ.
והפירוש: יתעלה שמו הגדול, בעולם - שברא כרצונו. את העולם הוא ברא כרצונו.

ב. יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא דִּי בְרָא - כִּרְעוּתֵהּ.
והפירוש: יתעלה שמו הגדול בעולם שברא - כרצונו. כמה יתעלה? כרצונו!

ועתה נותר לברר מהו הפירוש הנכון.

ובכן, מצאנו בתפילה קטע אחר, אך דומה, והוא הקטע שאומרים לפני קריאת התורה:
עַל הַכֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

קטע זה ממש מקביל לתחילת הקדיש.
וכאן במקום כִּרְעוּתֵהּ, כתוב בעברית - כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

וכיון שיראיו וכל בית ישראל לא בראו את העולם הרי שהפירוש דלעיל הראשון נופל.
והתפילה היא שיתעלה שמו הגדול כפי שכולנו רוצים.

ולפירוש זה ההפסק הגדול במשפט (ולפחות אחד הגדולים) הוא דוקא לפני כִּרְעוּתֵהּ, וצריך להיות שם טעם מפסיק.

אם כן, מצד אחד דעת הגר"א וכן ההגיון מחייב להדגיש את הכ' של כִּרְעוּתֵהּ.
ומצד שני המנהג לרפותהּ.

על פי הכלל, מנהג זה נחשב למנהג לא נכון, וראוי לתקנו.
ומי שדורש לשַמֵּר את המנהג אין מזחיחים אותו.
וכן מי ששינוי במנהג אחד עלול להביאו לזלזול במנהגים אחרים וראויים, אין לשדלו לשנות.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
חץ
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם




הצטרף בתאריך: Oct 17, 2005
הודעות: 12295
2.57 הודעות ליום
מיקום: א
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 20/10/2009 ב-14:50:04    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הרב דוד כתב/ה:

א. יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא - דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ.
והפירוש: יתעלה שמו הגדול, בעולם - שברא כרצונו. את העולם הוא ברא כרצונו.
כך נראה מפשט הדברים.
ציטוט:

עַל הַכֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בָּעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן יְרֵאָיו וְכִרְצוֹן כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.

מי דמי? המלים דומות - צירופן -לא.
קשה לי להבין שמנקדים לפי דרוש. ניקוד והגי'ה הם עפ"י פשט הדברים תמיד אחרת אפשר להגיע למקומות מאד משונים.

אמנם בדרש יש אל תאמר בניך אלא בונייך ועוד ,אבל לא ראיתי שמשנים
ניקוד / הגי'ה בגלל דרש.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/10/2009 ב-19:55:26    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

את הראיה של הגר"א מ'על הכל יתגדל' שמעתי זה כמה ונהניתי מאוד. אלא שיש להסתפק מה קדם למה. יתכן אולי שמתקן התפילה 'על הכל' עשה וריאציה על נוסח הקדיש, ושינה כרצונו וכרצון מוזתו.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/10/2009 ב-20:52:47    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

פסח, לא יאה לך התיבה 'מוזתו' - מקורו בע"ז של היוונים.
אמנם כולנו מדברים על מוזיקה, אבל זאת רק מילה שנגזרה מ'מוזה'.
ואילו המוזות היו אלילות.

אגב, האם יצא כבר קולמוס החדש? עוד לא ראיתי.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/10/2009 ב-22:09:45    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בכסלו יוצא, הבה נקוה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.67 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 23/10/2009 ב-01:27:57    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לפסח,

המקור לנוסח במסכת סופרים פרק יד הלכה ו
"ועוד צריך לומר, על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל ויתקלס שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא הנכבד והנורא, בעולמות שברא, בעולם הזה ובעולם הבא, כרצונו וכרצון יראיו וכרצון כל עמו בית ישראל, תגלה ותראה מלכותו עלינו במהרה ובזמן קרוב, והוא יבנה ביתו בימינו, ויחון פליטתינו ופליטת כל עמו בית ישראל בהמון רחמיו וברוב חסדיו לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום, והוא ירחם עלינו ועל כל עמו בית ישראל בעבור שמו הגדול, ואמרו אמן".

ומובא באוצר המדרשים, בסדר רב עמרם גאון, במחזור ויטרי ועוד.

כך שאין בנוסח פיקפוק וניתן ללמוד ממנו.
הלכות רבות שבידינו מקורן במסכת סופרים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.67 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 23/10/2009 ב-01:35:09    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לאליהוא,

לדידי המושג 'מוזה' יש לו מקור יהודי - 'מזמור'!

כדברי הזוהר בפרשת השבוע (פרשת נח דף סז עמוד א)
הא תנינן לדוד מזמור דאמר שירתא ולבתר שארת עליה רוח קדשא מזמור לדוד דשארת עליה רוח קדישא ולבתר אמר שירתא.

ובזוהר פרשת תרומה דף קמ עמוד א
והכא שרת עליה רוח קדשא בקדמיתא בגין דאמר מזמור לדוד, אלא אי איהו לא הוה מכוין גרמיה בקדמיתא לא שרת עליה רוח קדשא (נ א, רלח ב) מזמור דא רוח קדשא.

הסיום - מזמור זה רוח הקודש!

(מכאן תבין למה העדפתי את נוסח הזוהר על פני הנוסחים האחרים:
מסכת פסחים דף קיז.
לדוד מזמור - מלמד ששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה. מזמור לדוד - מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה עליו שכינה.
מדרש תהלים (בובר) מזמור כד, ג
וכל מקום שנאמר מזמור לדוד, היה מנגן, [ואחר כך היתה שורה עליו רוח הקדש, לדוד מזמור היתה שורה עליו רוח הקדש ואחר כך היה מנגן].).
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 23/10/2009 ב-10:41:25    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תודה דוד על המקור ממסכת סופרים. אך שאלתי עדיין בעינה עומדת: האם נוסח הקדיש אולי קדם למסכת סופרים, והכותב של מסכת סופרים יצר וריאציה על הנוסח שהרי מסכת סופרים היא מן המאוחרות, וכמדומני שמקובל שהיא מאוחרת אפילו לתלמוד [יתכן, בעקרון, שהקדיש היתה תפילה בעברית שתורגמה לארמית בבבל].
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.67 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 23/10/2009 ב-14:12:38    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

גם לו יהי כך,
ציינתי שהלכות רבות שבידינו מקורן במסכת סופרים,
לומר שאם זו 'פרשנות' על הקדיש של מסכת סופרים,
פרשנות זו מקובלת עלינו להלכה.

לעצם העניין, כמדומני שאין לנו מקור כה עתיק לקדיש עצמו.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 24/10/2009 ב-20:39:57    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

המליצו לי לראות שני מקורות:

א' גנזי שכטר של גינזברג חלק ב' עמוד 164
ויש ספר של ד"ר פול על הקדיש עמוד 34

אין לי לא זמן ולא ספרים כאלה.
מישהו מוכן?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 24/10/2009 ב-20:56:34    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

את גנזי שכטר יש לי, אני מעתיק משם [הפיסוק שלי]:
"ובקשתינו מלפני הקב"ה שיקדש את שמו בעולם הזה שברא כרצונו, ויחדש מלכותו [עלי]נו, ובימינו, כמה שהבטיחנו על ידי חוזים והיה [יי למלך] על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד [ושמו א]חד, וימלך בעולמו הוא לבדו".
הקטע הזה נמצא תחת הכותרת 'קטעים מכתבי הגאונים'.
בעל הקטע הזה ודאי לא פירש כהגר"א.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.67 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 24/10/2009 ב-21:25:12    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

פסח כתב/ה:
את גנזי שכטר יש לי, אני מעתיק משם [הפיסוק שלי]:
"ובקשתינו מלפני הקב"ה שיקדש את שמו בעולם הזה שברא כרצונו, ויחדש מלכותו [עלי]נו, ובימינו, כמה שהבטיחנו על ידי חוזים והיה [יי למלך] על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי אחד [ושמו א]חד, וימלך בעולמו הוא לבדו".
הקטע הזה נמצא תחת הכותרת 'קטעים מכתבי הגאונים'.
בעל הקטע הזה ודאי לא פירש כהגר"א.


למה?

עיין שוב, אין הבדל בין דברים אלו לבין הקדיש עצמו,
ואם ניתן להטעים ב'טעם מפסיק' לפני 'כרעותיה', ניתן גם כאן.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.31 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 24/10/2009 ב-22:15:15    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

צודק, היה נדמה לי בטעות שאפשר להוכיח מכאן.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
חץ
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם




הצטרף בתאריך: Oct 17, 2005
הודעות: 12295
2.57 הודעות ליום
מיקום: א
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 25/10/2009 ב-14:13:46    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בכל אופן לי נראה פשט הדברים כ' רפוי. וכך אני אומר (וגם יתגדל ויתקדש ד' פתוחות)
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עבור לעמוד 1, 2  הבא
עמוד 1 מתוך 2

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.117 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::