הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
דיוקים בנגינת טעמי המקרא
עבור לעמוד 1, 2  הבא
 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/11/2009 ב-14:05:06    כותרת הודעה: דיוקים בנגינת טעמי המקרא תגובה עם ציטוט

חלק מטעמי המקרא, הניגון שרגילים לזמר אותם אינו תואם את כללי פיסוק הטעמים.
באשכול זה אציע כיצד לתקן זאת.

נתחיל בטפחא - מרכא.
קיימים שני אופנים בהם מנגנים אשכנזים טעמים אלה:

הצורה הראשונה, ה'חפיפית':
מר-כא טפ-חא מר-כא סי- לוק.
סי-רה רה-מי מי-רה רה-מי_דו.

בצורה זו נקל להבחין שאין ממש הבדל בין מרכא לטפחא בהרגשת ההפסקה שהנגינה יוצרת.
לכן גם אין פלא שבעלי קריאה רבים אינם מקפידים ומחליפים במיקום המרכא והטפחא.

לכן עדיפה הצורה השניה המקובלת:
מר-כא טפ-חא מר-כא סי- לוק.
סי-רה רה-מי_רה סי-רה רה-מי_דו.

בצורה זו לטעם טפחא יש נגינה ארוכה יותר, והיא נותנת הרגשה של הפסקה.

קיים יתרון נוסף לצורה השניה,
בצורה זו שני המרכות שוות בנגינתן, גם זו הסמוכה לטפחא וגם זו הסמוכה לסילוק (=סוף פסוק).
וכך מסתבר - שני טעמים שונים משמע נגינותתיהם שונות, ואם יש לטעם אותו שם במצבים שונים, מסתבר שהנגינה זהה.
ודוחק לטעון שסמכו על כך שנדע במסורת כיצד לנגן את המרכא לפני כל מפסיק.
כי אם כך, למה לא סימנו משרת אחד בלבד לכל המפסיקים (להוציא את המצבים שיתכנו שני משרתים שונים לאותו מפסיק) ונסמוך על המסורת כיצד לנגנם?

המשך יבא בעזרת השם.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/11/2009 ב-17:32:20    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כללית הרעיון נכון.
כן אני נוהג לקרא. אבל העיקר לאט ובקול רם ובהטעמת התיבות בלי חשבון עם השומעים.
ותאמינו לי כי הבודדים שמבינים נהנים.

אבל אינני מסכים עם הקביעה שכל מרכא צריך לנגן בשווה. או כל מונח.
כי המונח והמרכא שניהם נועדו למלא תפקיד של "סתם משרת". כן משתמע מכמה מקורות.
(צר לי כי אינני זוכר אילו, גם אין לי זמן לחפש: חבל שלא עשית זאת בעצמך לפני כתיבת הדברים.)
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 16/11/2009 ב-21:57:35    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהוא כתב/ה:
העיקר לאט ובקול רם ובהטעמת התיבות בלי חשבון עם השומעים.


אני דוקא קורא בתורה די מהר לפעמים, אך מדויק,
וגם אז, המנגינה עצמה יוצרת את ההפסקה. לפעמים ההפסקה לא מספיקה (למשל אם לפני הטפחא יש תביר, נדבר על כך בהמשך) וכדאי אז גם לעצור מעט.

אליהוא כתב/ה:
אבל אינני מסכים עם הקביעה שכל מרכא צריך לנגן בשווה. או כל מונח.
כי המונח והמרכא שניהם נועדו למלא תפקיד של "סתם משרת". כן משתמע מכמה מקורות.
(צר לי כי אינני זוכר אילו, גם אין לי זמן לחפש: חבל שלא עשית זאת בעצמך לפני כתיבת הדברים.)


אם המונח והמרכא שניהם נועדו למלא תפקיד של "סתם משרת", אז למה משרת האתנח הוא תמיד מונח ומשרת הסילוק הוא מרכא דוקא? במקרה? משמע שלכל אחד מהם יש נגינה יחודית.
אינני בקי במקורות שאתה מרמז עליהם, אשמח אם בהזדמנות תצטט.
ועוד, צריך לראות מה הכוונה בכך שהמרכא והמונח הם "סתם משרת", כי גם "סתם משרת" יש לו ניגון של צליל מסוים וקבוע, אחרת הוא היה מסומן בגעיא בלבד.
בכל אופן גם אם מישהו יכתוב במפורש שיש מספר נגינות לאותו טעם, הוא מעיד רק על תקופה מאוחרת, והנגינות נשתנו מאז הצורה המקורית.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 18/11/2009 ב-17:44:00    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בענין מהירות:
במחקר כלשהו, מצאו כי כאשר מרצה או מורה קורא/מדבר לאט יותר, ההבנה טובה יותר וגם,
הפלא ופלא, הנאמר נחשב יותר. והדבר נכון בכל מהירות, אפילו אטית ב-י-ו-ת-ר.

לכן, קרא לאט: אצלנו היה קורא שקרא לאט ובהטעמה גם בימות החול. אפילו אני לא העזתי לקרא כמוהו. אבל הוא צדק.
ואי לי ספק ספקא שהמהירות גם פוגעת בדיוק: יש גם תאונות ושגיאות הרבה יותר, כמו על הכביש.
אגב, אני מתערב שאתה גם נוהג במהירות מופרזת - זה הולך ביחד בד"כ.


בענין 'סתם משרת' אם יהיה לי זמן, ארחיב.
אולי בכנס כלשהו.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 18/11/2009 ב-18:13:44    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

מצד אחד, קריאה מהירה מדי בתורה נראית כזילות בכבוד התורה.
מאידך, קורא איטי מידי גם הוא לא יתקבל בברכה אצל חלק מהציבור.
נכון, קשה ואי אפשר לצאת ידי חובת כולם, אלה הממהרים מחד ואלה המעדיפים קריאה איטית.
אני קורא בקצב איטי. בקריאת המגילה (אסתר) העירו לי שאני קורא לאט מדי וזה קשה כי כולם אחרי צום ובאמת בפעם האחרונה השתדלתי לקרוא מהר יותר.
אצלנו יש בעל קורא טייס. הוא פשוט לא יכול לקרוא לאט (זה גורם לו לטעות בטעמים).
ואגב...בתורה אני קורא לאט ועל הכביש אני טס. בפעם האחרונה שנהגתי כמעט המראתי.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
חץ
צדיק יסוד עולם
צדיק יסוד עולם




הצטרף בתאריך: Oct 17, 2005
הודעות: 12295
2.54 הודעות ליום
מיקום: א
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 18/11/2009 ב-20:22:48    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אבישי_ל כתב/ה:
מצד אחד, קריאה מהירה מדי בתורה נראית כזילות בכבוד התורה.
מאידך, קורא איטי מידי גם הוא לא יתקבל בברכה אצל חלק מהציבור.
נכון, קשה ואי אפשר לצאת ידי חובת כולם, אלה הממהרים מחד ואלה המעדיפים קריאה איטית.
אני קורא בקצב איטי. בקריאת המגילה (אסתר) העירו לי שאני קורא לאט מדי וזה קשה כי כולם אחרי צום ובאמת בפעם האחרונה השתדלתי לקרוא מהר יותר.
אצלנו יש בעל קורא טייס. הוא פשוט לא יכול לקרוא לאט (זה גורם לו לטעות בטעמים).
ואגב...בתורה אני קורא לאט ועל הכביש אני טס. בפעם האחרונה שנהגתי כמעט המראתי.

אצלנו כל עולה קורא את חלקו . ומי שלא יכול כי אינו יודע או חולשה גופנית
יש חזן שזהו גם תפקידו והכל במהירות סבירה.
החשוב הוא וצריך להקפיד מאד על כך שכל הקהל יוכל להבין הדברים הנקראים.
מבחינת פאר הקריאה לא כולם יודעים לקרוא כ"כ יפה אבל אנחנו רואים חשיבות
שכל עולה יקרא את חלקו.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 18/11/2009 ב-20:31:02    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

חץ כתב/ה:
אבישי_ל כתב/ה:
מצד אחד, קריאה מהירה מדי בתורה נראית כזילות בכבוד התורה.
מאידך, קורא איטי מידי גם הוא לא יתקבל בברכה אצל חלק מהציבור.
נכון, קשה ואי אפשר לצאת ידי חובת כולם, אלה הממהרים מחד ואלה המעדיפים קריאה איטית.
אני קורא בקצב איטי. בקריאת המגילה (אסתר) העירו לי שאני קורא לאט מדי וזה קשה כי כולם אחרי צום ובאמת בפעם האחרונה השתדלתי לקרוא מהר יותר.
אצלנו יש בעל קורא טייס. הוא פשוט לא יכול לקרוא לאט (זה גורם לו לטעות בטעמים).
ואגב...בתורה אני קורא לאט ועל הכביש אני טס. בפעם האחרונה שנהגתי כמעט המראתי.

אצלנו כל עולה קורא את חלקו . ומי שלא יכול כי אינו יודע או חולשה גופנית
יש חזן שזהו גם תפקידו והכל במהירות סבירה.
החשוב הוא וצריך להקפיד מאד על כך שכל הקהל יוכל להבין הדברים הנקראים.
מבחינת פאר הקריאה לא כולם יודעים לקרוא כ"כ יפה אבל אנחנו רואים חשיבות
שכל עולה יקרא את חלקו.

יפה
חשבתי שרק אצל התימנים נהוג שכל עולה קורא את חלקו
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 18/11/2009 ב-22:57:36    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אני לא נוהג במהירות מופרזת (כבר זמן רב שעברתי את הגיל לכך),
ואני חושב שאני גם לא קורא במהירות מופרזת,
אך גם לא לאט מדי, באופן המלאה את הציבור.

אני מסכים שגם אם מדייקים היטב, אין לקרא מהר מדי עד שקשה לשומעים לעקוב.

ודאי שהטוב ביותר שכל עולה לתורה יקרא חלקו.
גם אצל הספרדים מצוי שהעולה קורא בעצמו.
עוד בזמן התוספות, בעל הקורא רק היה לוחש לעולה.

הרא"ש (דור שביעי לבעלי התוספות) כבר מזכיר את המנהג שבעל הקורא קורא בקול.
אך טרם הבנתי כיצד מעיקר הדין יכול אחד לברך על קריאתו של אחר.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 19/11/2009 ב-19:03:20    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

גם בטעם פשטא יש צורך בהפסקה ברורה (בדומה למה שנאמר למעלה בטעם טפחא).

יש המנגנים את הפשטא באופן שלא ניכרת בו הפסקה יותר מבמונח שאחריו:

פש-טא מו-נח ז-קף
דו -סול סול-מי מי-סול_רה

עדיפה הרבה יותר האפשרות האחרת, בה הפשטא מורכב יותר:

פש-טא מו-נח ז-קף
דו -סול_מי מי-מי_רה_מי מי-סול_רה

עוד יותר צריך להקפיד כאשר לפני הפשטא יש שלישים ה'כפופים' לו.
גרש, קדמא ואזלה, פזר, תלישא גדולה, מונח לגרמיה.
למרות שהם 'רק' שלישים נגינת ההפסקה שבם די ברורה. ונגינת הפשטא אמורה ליצור הפסקה גדולה יותר.
וכיון שגם באופן המוצע לעיל עדיין ההפסקה אינה מספיק ברורה צריך להקפיד לעצור מעט, במיוחד במקום שהענין משתנה.

החברים מוזמנים להראות דוגמות לכך.


נערך בפעם אחרונה על-ידי כוכב-דוד בתאריך 25/04/2010 ב-17:42:04, נערך סך הכל פעם אחת
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 19/11/2009 ב-21:18:17    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

יש מצב להקליט את הנ"ל במקום התווים ?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 19/11/2009 ב-22:56:28    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ההשאלה מופנת לדתי ברשת ואליהוא ואחרים - איך עושים זאת?

ניסיתי לצרף קובץ WAVE וזה לא הולך.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אבישי_ל
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Jan 04, 2006
הודעות: 4136
0.87 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 20/11/2009 ב-10:01:04    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בזמנו הועלו כאן כל מיני אפשרויות הקלטה למיניהן אולם אינני בקיא בזה (העניין הוא שאני קורא בתורה מזה שנים אולם אינני יודע לקרוא תווים ולכן אין לי אפשרות לדעת האם אני מפקיד על מה שהוזכר לעיל)
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/11/2009 ב-21:33:54    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כאשר לפני הטפחא יש תביר, המצב יותר מסובך, כי מנגינת התביר כפי שהיא מנוגנת בפי האשכנזים יוצרת הפסקה חזקה יותר מהטפחא, ועוד יותר בעיתי כאשר קיימים עוד משנים ושלישים לפני כן.
במקרים אלו, אם לא מבצעים עצירה נוספת אחר הטפחא המשמעות עלולה להשתנות.

דוגמא, בקריאת התורה בראש חודש, פרשת פנחס במדבר כח, יד:
וְנִסְכֵּיהֶ֗ם חֲצִ֣י הַהִין֩ יִֽהְיֶ֨ה לַפָּ֜ר וּשְׁלִישִׁ֧ת הַהִ֣ין לָאַ֗יִל וּרְבִיעִ֥ת הַהִ֛ין לַכֶּ֖בֶשׂ יָ֑יִן

המילה יין עולה על כל האמור לפני כן, לכן הפסיק החזק נמצא במילה לכבש,
ואם הטפחא לא ישָּמע כמפסיק יותר מכל הטעמים שלפניו תשתנה המשמעות.

מי מכיר עוד דוגמות שצריך להזהר בהם?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/11/2009 ב-18:08:29    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

דוד, יש דוגמות בלי סוף. ראה את הזוטות מלני שנתיים, ואף מאשתקד קצת.
אכן, הואיל והזכרנו, אי"ה אחל שוב לכתוב בקרוב.

ובענין קובצי קול, אולי נתיעץ עם דתי ברשת.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/11/2009 ב-19:25:25    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהוא כתב/ה:

אכן, הואיל והזכרנו, אי"ה אחל שוב לכתוב בקרוב.


על בשורות טובות, אומר: ברוך הטוב והמטיב! (מסכת ברכות דף נד.)
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/11/2009 ב-20:18:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

מתיגה-זקף

יש המנגנים אותה כעין זקף גדול,
או באופן אחר, שונה מהזקף הקטן.

אלא שמכללי הזקף עולה שזקף קטן, רק אם אין לו שום קידומת = מפסיק קל, משרת, או לפחות מתיגה, - רק אז הוא הופך לזקף גדול.
לכן ברור שהמתיגה באה 'להציל' את הזקף קטן שלא ישתנה.

עוד עולה שיש כללים היכן נמצאת מקום המתיגה,
מכך יוצא שאמור להיות ניגון על אותה הברה דוקא.

עוד רואים בכללים, שכשיש געיא, די בה כ'הקדמה' לזקף הקטן, ואין צורך במתיגה.
כלומר הארכה בצליל הרגיל בלא שינוי (=געיא) מהוה 'הקדמה' מספיקה.

וכאשר אין אפשרות לגעיא, מופיעה המתיגה - בהברה שגעיא לא יכולה להיות בה.
יוצא מכאן שמתיגה אינה געיא, קרי אין בה אריכות צליל (שהרי 'אסור' לגעיא להיות כאן).
מצד שני יש כאן 'משהו' מוזיקלי בהברה. לכן בהכרח צריך לנגן את המתיגה כשינוי צליל אך בלא הארכה כלל.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/11/2009 ב-20:21:39    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תלישא קטנה

יש המנגנים אותה באופן הנשמע כהפסקה=פסיק.

אך כיון שתלישא קטנה היא משרת, ניגונה צריך להיות נשמע כמחובר למילה שאחריה.
ובשום פנים אין לנשום אחריה, כי אז בג"ד כפ"ת שאחריה היו נדגשים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/11/2009 ב-20:23:42    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אבישי_ל כתב/ה:
בזמנו הועלו כאן כל מיני אפשרויות הקלטה למיניהן אולם אינני בקיא בזה (העניין הוא שאני קורא בתורה מזה שנים אולם אינני יודע לקרוא תווים ולכן אין לי אפשרות לדעת האם אני מפקיד על מה שהוזכר לעיל)


עם או בלי הפתרונות הצפויים של דתי ברשת,

חשבתי שבעז"ה בכנס הבא בפסח אדגים את הדברים שבאשכול זה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.13 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/11/2009 ב-22:01:05    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

דוד
אין צורך להביא כללים של מתיגה לא מדויקים - אפשר לקרא את המדויקים במקור אצל ברויאר.
בענין תלשא, קרא את דברי אורי שרביט (חפש את דבריו שהבאתי לפני כשנתיים פה) על התפקיד המוסיקלי של הטעם: ראה שם שאומר כי ההפסקה אינה חזות הכל, אלא יש תפקיד גם לקדנצה ביצירת תחושת התחביר.

לענין העברת קבצים, אולי תשתמש באתר הקבצים שלנו ב-ESNIPS
ושלום על ישראל. ככה מי שאיננו מעונין לשמוע קריאה לפי עדתך החשובה ימשיך לחיות עם מסורתו ללא 'פיגול' של עדה אחרת.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.66 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 22/11/2009 ב-22:44:17    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהוא
לא הבאתי כלל כללי מתיגה, רק הבאתי את אותן מסקנות מתוכן הנוגעות לענינינו.
בענין תלשא, נכון שהתלשא הוא מוזיקלי יותר ממשרתים אחרים, אבל לא יתכן שהוא יהפוך למפסיק.
אילו היה מפסיק בהכרח בג"ד כפ"ת שאחריו היו דגושים.

בענין הקבצים, באר דבריך.

מה שהבאתי הם ניואנסים שונים של מנהג אשכנזים בלבד. ולא עדה אחרת.
ואגב, פיגול הוא חוץ לזמנו ולא תערובת.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עבור לעמוד 1, 2  הבא
עמוד 1 מתוך 2

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.177 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::