הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
מאיזה טעם "ידי משה כבדים" ולא כבדות?

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
בן-פורת-יוסף
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: May 27, 2010
הודעות: 32
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 11/04/2011 ב-18:14:12    כותרת הודעה: מאיזה טעם "ידי משה כבדים" ולא כבדות? תגובה עם ציטוט

נתקשיתי במה שכתוב "ידי משה כבדים" כי חשבתי שידיים הן מלשון נקבה.

והנה הראב"ע כותב שם כך: ואמר הכתוב כבדים על לשון זכרים, וככה: מזה אחד ומזה אחד, וכמוהו והנה יד שלוחה אלי, והנה בו מגלת ספר (יחז' ב, ט). ויהי ידיו אמונה כל אחר מידיו, כמו בנות צעדה (ברא' מט, כב), וכמו וצדיקים ככפיר יבטח (משלי כח, א).

מה פתרון דברי הראב"ע? ובכלל מה פתרון הכתוב הזה שדיבר בלשון זכר כביכול ביחס לנקבה?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
דתי_ברשת
מנהל האתר
מנהל האתר




הצטרף בתאריך: 16/11/2003
הודעות: 15405
0.87 הודעות ליום
מיקום: המבורג, גרמניה
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 12/04/2011 ב-13:03:22    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לפי איך שזה נראה ממה שהבאת, אני מתרשם שהאב"ע טוען שאפשר גם כך וגם כך.
משהו כמו טורקיה ותורכיה.

_________________
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל בקר באתר הבית של המשתמש MSN Messenger
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 12/04/2011 ב-15:55:57    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

טורקיה ותורכיה
דוגמה לא מוצלחת כ"כ.
לפי העיתונים בזמננו זה בסדר, אבל כשהבחינו בין ק' לכ' דגושה ובין ט' לתי"ו, זה לא היה בסדר.
ראיתי מישהו כותב על הפרי שנקרא בערבית בתיך,
אנו היינו כותבים בטיח.
ראב"ע מצביע על חריגים נוספים שבהם יד היא זכר ו/או שהמקרא אינו מקפיד.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
בן-פורת-יוסף
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: May 27, 2010
הודעות: 32
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 14/04/2011 ב-13:12:18    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

תודה רבה על התשובות.
מדבריכם ניתן להבין שהראב"ע מתכוון לטעון שמדובר בצורות יוצאי דופן ואין לכך טעם או סיבה מיוחדת.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
דתי_ברשת
מנהל האתר
מנהל האתר




הצטרף בתאריך: 16/11/2003
הודעות: 15405
0.87 הודעות ליום
מיקום: המבורג, גרמניה
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 14/04/2011 ב-13:19:38    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כך נראה. כמו שמשתמשים בפניה לקב"ה לעתים בלשון זכר ולעתים בלשון נקבה.
אולי יש דברים בסוד שמסבירים למה פעם כך ופעם כך. אבל אני לא זכיתי...

_________________
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל בקר באתר הבית של המשתמש MSN Messenger
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.68 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 14/04/2011 ב-22:01:38    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

דתי_ברשת כתב/ה:
כך נראה. כמו שמשתמשים בפניה לקב"ה לעתים בלשון זכר ולעתים בלשון נקבה.

אני לא מסכים להגדרה זו.
אדרבה. היו שהתנגדו לניקוד נקדישָךְ ונעריצָךְ בטענה שאין לפנות לה' בלשון נקבה.
אך אין זה נכון. סיומת קמץ מצויה גם בזכר, אפילו בלשון המקרא. ולאו דוקא בסוף פסוק ואתנחתא.
בראשית ד, ו וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ
בראשית טו, א אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ
וכן רבים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
דתי_ברשת
מנהל האתר
מנהל האתר




הצטרף בתאריך: 16/11/2003
הודעות: 15405
0.87 הודעות ליום
מיקום: המבורג, גרמניה
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/04/2011 ב-16:10:02    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

וואלה. יפה חידשת.
_________________
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל בקר באתר הבית של המשתמש MSN Messenger
בן-פורת-יוסף
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: May 27, 2010
הודעות: 32
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/04/2011 ב-21:34:32    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כוכב-דוד כתב/ה:
דתי_ברשת כתב/ה:
כך נראה. כמו שמשתמשים בפניה לקב"ה לעתים בלשון זכר ולעתים בלשון נקבה.

אני לא מסכים להגדרה זו.
אדרבה. היו שהתנגדו לניקוד נקדישָךְ ונעריצָךְ בטענה שאין לפנות לה' בלשון נקבה.
אך אין זה נכון. סיומת קמץ מצויה גם בזכר, אפילו בלשון המקרא. ולאו דוקא בסוף פסוק ואתנחתא.בראשית ד, ו וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ (=זקף קטן)בראשית טו, א אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ (=זקף קטן)
וכן רבים.


מחילה, סליחה, וכפרה.
אותם שהתנגדו לנקדישך ונעריצך בשו"א, ידעו והכירו את הפסוקים האלו ואין כאן שום גילוי מרעיש בשבילם. הרי הם כתבו בפירוש שהכלל של כ"ף הכינוי הוא באס"ף ובטעם מעמיד (כרביע וזקף קטן), ולטעמם הוא הטעם בדיוק להתנגדות, ואיך אפשר להביא את זה כראיה לנגדם? (שים לב שכל הדוגמות שהבאת- הם בטעם מעמיד). האם נקדישך ונעריצך הם באס"ף או בטעם מעמיד? (נראה שלא) הלא זו בדיוק הטענה למה לא לומר כך.
אבל בוא נעזוב את זה רגע, ונניח שנקדישך ונעריצך הם במקום מעמיד... למרות שזה לא מוסכם.

כידוע מי שעורר על זה במיוחד הוא בעל לחם הביכורים. מדבריו נראה שהוא ידע את התנ"ך טוב מאוד (ויותר מכך), ובספרו הוא מביא את כל הדוגמות של הפעלים שבהן אנו מוצאים את כ"ף כינויי הגוף בשו"א, אך הוא טוען שכיון שאנו מוצאים אותם מעט והם אפסיים לעומת רוב רובם של הפעלים המסתיימים בכ"ף אז יש לנהוג כפי הרוב (אחרת, לפי המיעוט בתנ"ך יש שינויים בין זכר לנקבה בדברים ברורים כמו "המחנה האחת" ועוד). הטענה השניה שלו היא שגם המעט המופיעים בתנ"ך באו תמיד על לשון עבר! (וכן דעת היעב"ץ בספרו לוח ארש דף פ"ט ע"ב) ואיך אתה יכול לומר נקדישך ונעריצך בשו"א, וכי מדובר כאן על העבר?
בנוסף לכך טוען בלחם הביכורים שלא מצאנו פעם אחת בכל התנ"ך שמות שכ"ף הכינוי שלהם מסתיים בכ"ף (אפילו באס"ף כמובן). ולכן שמך ארצך וכו' תמיד בקמ"ץ. ולא מעט חושבים שכ"ף הכינוי בשו"א בתורה בין בשמות ובין בפעלים.

דברי לחם הביכורים אינם חדשים כפי שניתן לחשוב. את הדברים האלה כבר כתב הראב"ע במאזנים (דף רי"ד) והרד"ק במכלול (שער השמות כינוי דברך) והביא את דבריהם בספר ישרש יעקב (דף ו ע"ב) וכתב שכן סובר בספר בנין שלמה שהיה מדקדק גדול, ועוד. (העתקתי את זה מויען שמואל)
ספר ישרש יעקב מלא בחומר על הנושא, מקורות ועוד מומלץ לעיין שם.

על כך שדברי לחם הביכורים צדקו- אין חולק (ראה לדוגמה שו"ת תעלומות לב חזן ח"ד סימן מ"ב) השאלה שנשאלה הייתה האם נכון לשנות. כמו כן יש חומר בנושא גם בספר ויען שמואל ח"ג עמוד ש"ה ואילך.
לסיכום, נראה שאין זה נכון לומר על הטוענים שע"פ לשון הקודש אין מקום לומר נקדישך ונעריצך בשו"א- שהם טועים.
(אפילו החיד"א שהיה ראש המתנגדים לשינוי הזה, כותב שמכיון שכך אומרים בארמית אז יש להשאיר, ולא משום שאפשר לומר כך בלשון הקודש. והשיב עליו בלחם הביכורים שהתפלה צריכה להיאמר בלשון הקודש ועוד)


נערך בפעם אחרונה על-ידי בן-פורת-יוסף בתאריך 28/04/2011 ב-10:24:16, נערך סך הכל פעם אחת
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.68 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 28/04/2011 ב-04:17:58    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

חזק וברוך על כל המובאות המחכימות.

אכן בלשון חכמים, המצויה בתפילה, הסיומת בקמץ ושוא מצויה יותר, ולא רק במעמיד. י"א בהשפעת הארמית. וזה הטעם שלא היה ראוי לשנות.
אילו היינו משנים את התפילה כך שתתאים לכללי לשון מקרא, היינו צריכים להשמיט ברכות שלמות כמו ולירושלים עירך, את צמח דוד, שלום רב. דיבר על כך נפח בכנס הלשון.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
בן-פורת-יוסף
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: May 27, 2010
הודעות: 32
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 28/04/2011 ב-10:45:39    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כוכב-דוד כתב/ה:
חזק וברוך על כל המובאות המחכימות.

אכן בלשון חכמים, המצויה בתפילה, הסיומת בקמץ ושוא מצויה יותר, ולא רק במעמיד. י"א בהשפעת הארמית. וזה הטעם שלא היה ראוי לשנות.
אילו היינו משנים את התפילה כך שתתאים לכללי לשון מקרא, היינו צריכים להשמיט ברכות שלמות כמו ולירושלים עירך, את צמח דוד, שלום רב. דיבר על כך נפח בכנס הלשון.


א- בנוגע לדבריך שהתפלה תוקנה בלשון חכמים, הרי שזה לא ברור בלשון המעטה. דעת הראב"ע נראית שהתפלה בלשון המקרא נתקנה*. וכן דעת האבודרהם (תחילת שער ב') "ויש לך לדעת כי לשון התפלה הוא מיוסד על לשון המקרא". גם ה"ר שבתי סופר (בהקדמה לסידורו סימן כט אות ג) כותב "כי אע"פ שדרשו רז"ל וכו' אין להביא מהם ראיה על התפלות המסודרות בלשון הכתוב, כי לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד", ישנם אחרונים לא מעטים הסוברים כך.
לא אאריך בזה מפני שזה ויותר מזה נמצאים במאמר שלם המתייחס לעניין זה "האם התפלה נתקנה בלשון מקרא או בלשון חכמים" נמצא בספר ויען שמואל ח"ג עמוד רצ"ג ואילך.

ב- אשמח מאוד אם תסביר לי מדוע צריך להשמיט ברכות שלמות וכו' אם התפלה תהיה לפי כללי המקרא. לא זכיתי להבין.

(*"כן אמרו לשון מקרא לחוד ולשון תלמוד לחוד ומי הביאנו בצרה הזאת להתפלל בלשונות נכריות הלא נחמיה הוכיח המדברים לשון אשדודית ואף כי בעת התפלה ולמה לא נלמד מן התפלה הקבועה שהיא כלה דברי צחות בלשון הקדש ולמה נתפלל בלשון מדי ופרס ואדום וישמעאל", אבן עזרא קהלת ה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:57
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.68 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 28/04/2011 ב-21:29:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

האבן עזרא עוסק בהעדפת תפילה בלשון הקודש על פני לשון העמים.
הוא אינו עוסק באיזה ניב נוסח תפילה דידן, אם בלשון תורה בלשון או חכמים.

מצורף קישור להרצאות כנס חולו שלמועד דהשתא.
http://sites.yahadoot.com/shla/c-5771.html
מר אברהם נפח דיבר על כללים בלשון תורה, שאינם מתקיימים באותן הברכות שמניתי.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 28/04/2011 ב-21:54:50    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נדמה לי שהיו כבר ויכוחים על זה כאן.
ברור שמטבעות לשון כמו לישב בסוכה או נטילת לולב וידים אינן לשון מקרא
גם לא המחזיר שכינתו.
מצד שני יש לפעמים לשון מליצית מקראית בלשון התפילות והברכות.
מישהו ציין לי ביאור הגר"א בנוסח ברכת החלה שהוא מעדיף נוסח שהוא לשון מקרא
אבל העניין אינו לפניי כרגע.
מכל מקום הנסיון של לחם הביכורים למחוק צורות צָךְ וכד'
אינו נכון כי לשון זו מופיעה בסידורים קדומים דפוס וכ"י בכל העדות.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
בן-פורת-יוסף
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: May 27, 2010
הודעות: 32
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 28/04/2011 ב-23:30:43    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהו כתב/ה:
נדמה לי שהיו כבר ויכוחים על זה כאן.
ברור שמטבעות לשון כמו לישב בסוכה או נטילת לולב וידים אינן לשון מקרא
גם לא המחזיר שכינתו.
מצד שני יש לפעמים לשון מליצית מקראית בלשון התפילות והברכות.
מישהו ציין לי ביאור הגר"א בנוסח ברכת החלה שהוא מעדיף נוסח שהוא לשון מקרא
אבל העניין אינו לפניי כרגע.
מכל מקום הנסיון של לחם הביכורים למחוק צורות צָךְ וכד'
אינו נכון כי לשון זו מופיעה בסידורים קדומים דפוס וכ"י בכל העדות
.


מחילה, לנסיון הנ"ל של לחם הביכורים שותפים אחרונים רבים בתימוכין מראשונים רבים, זה לא ראוי להציג אותו כיחיד. לשם המחשה, מעשה זה דומה למי שיאמר שהח"ח חידש את הלכות לשון הרע ולפניו לא היו, הרי בסך הכל הוא עורר על הנושא, כך אני רואה את דבריו של לחם הביכורים. והרי עובדה שבסוף דבריו עשו פירות ופירי פירות. סידור איש מצליח נמכר בלמעלה מעשרה מהדורות, ורבים מהמדקדקים מתפללים לפיה.
אגב, צריך לקחת בזהירות את הקביעה הזו ש"לשון זו מופיעה בסידורים קדומים דפוס וכ"י בכל העדות" כאילו שזה היה מוסכם בכל התקופות בכל הסידורים וכאילו שהניקוד נוקד ע"י דקדקנים. טעויות בנוסחות, וכן בניקוד, היו תמיד כמעט בכל מקום ובכל זמן, וכבר אמר החכם כשם שאי אפשר לבר בלא תבן וכו'. ודי שתאחוז בידך את סידורי וינציא או שאר הסידורים בריש תקופת הדפוס ובתקופות הקרובות לה, כדי להבין מה הן טעויות ניקוד בכמות רבה. לצערינו, הניקוד הנכון לא תמיד היה מנת חלקם של המדפיסים.

בסידורי אשכנז בזמנינו אומרים שמך, תורתך, (כ"ף הכינוי בקמץ). כמו כן בסידורים רבים מכל התקופות נמצא כ"ף הכינוי בקמץ. אני נאלץ שוב להפנות לספר ישרש יעקב, מדובר על מחבר מארץ ישראל לפני מאות שנים שחיבר מאמר שלם רק על הנושא הזה, ודעתו ברורה. מומלץ. בכל מקרה לבוא ולייחס את הדברים ללחם הביכורים ועוד לעשות אותו כיחיד, זה לא ראוי.
כדי לבוא ולדון בנושא הזה חייבים לקרוא את כל מה שכתוב בקונטרס שנדפס בסוף ספר ויען שמואל ח"ג שבו נהדפו כל הטענות על הסידור איש מצליח, תוך מראי מקומות מראשונים ואחרונים רבים שהותירו פה פעור אצל אותם אלו שסברו סברות.
מחילה סליחה וכפרה.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
בן-פורת-יוסף
מתפלל מן המניין
מתפלל מן המניין




הצטרף בתאריך: May 27, 2010
הודעות: 32
0.01 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 29/04/2011 ב-14:31:26    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כוכב-דוד כתב/ה:
האבן עזרא עוסק בהעדפת תפילה בלשון הקודש על פני לשון העמים.
הוא אינו עוסק באיזה ניב נוסח תפילה דידן, אם בלשון תורה בלשון או חכמים.

מצורף קישור להרצאות כנס חולו שלמועד דהשתא.
http://sites.yahadoot.com/shla/c-5771.html
מר אברהם נפח דיבר על כללים בלשון תורה, שאינם מתקיימים באותן הברכות שמניתי.


אכן, מר אברהם נפח הנכבד מוכיח את דברי הראשונים ואומר במפורש שנוסח התפלה של הראשונים הוא כתיקונו, אך מסייג זאת במספר ברכות.

אשכתב את דבריו: "בזמן המשנה כבר רצון להזניח את הציווי ולחזור לאיווי, אבל לא הבינו את האיווי, אני לא מדבר על המשנה עצמה אני מדבר על זמן המשנה, לא הבינו את האיווי, חשבו שזה אותו דבר של הלא מושלם, לא הבינו את ההבדל ביניהם, שכבר קראו לו העתיד, והתבלבלו, ועד היום משתמשים בטעות בעתיד לפקודה במקום הציווי או האיווי, אומרים אל תכתיב, [מה] זה אל תכתיב? אל תכתוב, לא תכתיב אל תכתב, אבל אומרים אל תכתיב, רואים את כל זה בתפלת העמידה, בברכות העתיקות רואים את הציווי בברכת עמידה, השיבנו, סלח, ראה, שמע, שים שלום, כל אלו ציווי. בברכות יותר חדשות ובברכות ששינו, יש העתיד במקום האיווי, במקום האיווי (כך במקור). תעקר, ותשבר ותכניע זה ברכה שהוסיפו אחר כך. ולירושלים תשוב, בגלל שלירושלים וזה צמח דוד אהה... (כך במקור) הבדילו את זה לשני (?) ברכות ועשו חדש, לכן לירושלים תשוב, תצמיח, את צמח דוד תצמיח. וגם כן שלום רב תשים לעומת שים שלום, זה מוכיח ששלום רב זה צורה יותר מאוחרת, נוסח יותר מאוחרת. לפחות היה צריך תכנע תשוב תצמח תשם, זה מה שהיה צריך לעשות, האיווי, אבל הם התבלבלו והם שמו את החיווי. במיוחד יש יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה, כל אלה בקשות או רצונות מה שאנחנו רוצים, שהם בגוף שלישי הנסתר אין אפשרות של ציווי, אי אפשר ציווי בגוף שלישי, אבל (שלש מילים לא ברורות בערך) צריך להיות יעל ויבוא ויגע וירא וירצ, מה שאנחנו אומרים אלה עובדות במקום בקשות ותקוות, אנחנו אומרים יעלה ויבוא זה עובדה שיעלה, אם אנחנו רוצים בקשה רצון צריך לומר יעל לא יעלה, אבל, לא שזה יהיה מה שיהיה, אבל הטעויות בתפלה אי אפשר לתקן אחרי שהשתרשו, השתרשו הטעויות בתפלה אי אפשר לתקן אותם, אבל צריך להכיר את הטעות כדי שלא לטעות בהבנת המילים המופיעים במקרא, שבמקרא לא נטעה"... סוף ציטוט.

לסיכום, הוא מאשר את התפלה הקיימת שהיא בלשון המקרא, אך יש לו בעיות עם ברכת המינים (תעקר תשבר ותכלם וכו') ועם לירושלים עירך ברחמים תשוב, ועם יעלה ויבוא, לא שהם לא בלשון המקרא (כמו "צך" כ"ף הכינוי בשו"א דבר שאין בכל התנ"ך) אלא שהם לא נאמרים במקומם כביכול.
אכן, טענה זו צריכה בדיקה מיסודה.
אגב, עם ברכת "שלום רב תשים" לספרדים אין שום בעיה, משום שהם גורסים "שים שלום" כמופיע בנוסחות הגאונים ורמב"ם, וזה לשון ציווי נהדר כפי שציין מר אברהם נפח בעצמו.

שמעתי בסוף ההקלטה מישהו שאמר שזו "תופעה פסולה", צריך להזהר מלהלעיז על קבוצה כה גדולה של ת"ח שנוהגים כך. יש את הרב מאיר מאזוז על ישיבתו הגדולה והקטנה על בתי ההוראה ובתי הדין שברשות ישיבתו, ואביו שהיה ראב"ד ג'רבא, כל אלו נוהגים לפי לשון המקרא. בנוסף לאלו יש עוד קהילות וישיבות נוספות בארץ שנוהגים כך, ולומר עליהם "תופעה פסולה", צריך זהירות. אם יש טענות אפשר לדון ולשאת ולתת איתם, וכבר הפניתי לקובצים שלהם "ויען שמואל" הנ"ל שם הם נושאים ונותנים עם החולקים (אגב, שלהרבה מהם אין ידע דקדוקי).
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.104 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::