הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
פרשת מקץ - המושַב - המושָב

 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
יעקב.ב.
רב
רב




הצטרף בתאריך: Sep 05, 2011
הודעות: 474
0.18 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 20/12/2011 ב-18:31:13    כותרת הודעה: פרשת מקץ - המושַב - המושָב תגובה עם ציטוט

לפני כמה שנים, פורסם בגליון "הלכה ומעשה" הודעה זו.
על החתום היה א. לוין י-ם.
לא זכיתי להבין מדוע "כן הוא על פי הדקדוק", והרי בלשון עבר מתאים יותר להיות בפתח, ולא בקמץ שמורה על לשון הוה.
אני מוכן לקבל שזה יוצא מן הכלל, והוא קמוץ למרות שמורה על עבר, אך מדוע "כן הוא על פי הדקדוק"?



תמונה.jpg
 תיאור:
 גודל הקובץ:  37.43 ק"ב
 נצפה:  42 פעמים

תמונה.jpg


חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 20/12/2011 ב-20:13:45    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ר' יעקב,
זוהי צורת בינוני יעני הווה
לכן לפי הדקדוק הקמץ הכרח המציאות.
אא"כ זה חריג שמעידים עליו הקדמונים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יעקב.ב.
רב
רב




הצטרף בתאריך: Sep 05, 2011
הודעות: 474
0.18 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/12/2011 ב-09:24:17    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

דהיינו, אתה טוען שבפסוק נדרש כאן לשון הוה, ולא לשון עבר.
אך מדוע? הלא זה היה זמן רב אחר המעשה (ויהי כאשר כלו לאכל את השבר וגו')?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/12/2011 ב-11:50:40    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אינני טוען כלום,
מבחינה פרשנית יש מקום לדון על העדפת הבינוני כאן.
אולי כי יותר נוח ה' הידיעה עם שם ולא עם פועל [בינוני אינו פועל]
יש צורות כמו ההלכוא אבל הן נדירות יחסית.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פטרוס
רב
רב




הצטרף בתאריך: Feb 13, 2011
הודעות: 369
0.13 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/12/2011 ב-11:56:15    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

מושב ודאי הוא בינוני כי העבר הושב.

בינוני נכון, גם אם הכוונה לעבר, כמו שאמרו בגמ' ברכות דף לח ע"א המוציא דאפיק משמע.

וייתכן שהוא הדין כל הברכות כמו בורא פרי העץ ודומיהם בכולן הכוונה שברא.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
מתוק_מדבש
חזן
חזן




הצטרף בתאריך: Mar 28, 2011
הודעות: 122
0.04 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/12/2011 ב-11:58:35    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ומה עם "בנו הנולד לו" בפתח? רק בגלל ההקפה?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פטרוס
רב
רב




הצטרף בתאריך: Feb 13, 2011
הודעות: 369
0.13 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/12/2011 ב-12:03:18    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

"נולד" הוא גם בינוני גם עבר, והכלל הוא בינוני בקמץ, עבר בפתח.

אבל "מושב" יכול להיות רק בינוני ולכן צריך להיות בקמץ.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 21/12/2011 ב-14:22:16    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אציב כאן מגליון רות תשסח
מעניין שבויכוח שם ג"כ הגעתי לנקודה....

מגיליון רות סז א כב הַשָּׁבָה מלה זו מופיעה עוד פעמיים במגילה בב' ו ובד' ג, בכולן המלה היא מלעיל, אע"פ שלא מצוי כל כך ה"א הידיעה עם פועל, מצאנו כמה פעמים עם פועל בעבר. ברשימת דקדוקי הקריאה נוספה הערה: יש כאן שינוי משמעות אם יקרא מלרע.
השנה קיבלתי על זה הערה מהרב יעקב לויפר: כמדומני שאין כאן שינוי משמעות. כי הה"א מכריחה [לפי הפשטות] ש'השבה' הוא לשון הווה, והוא תואר ולא פועל כדרך הבינוני בלשון המקרא. ואדרבא, היה צריך להיות מלרע, כמו 'הבאה' שבפסוק הבא שהערת עליו. ואם כוונתך לומר שהוא מתחלף בלשון שבי – אינו נכון. כי 'שבה' מלרע יכול להיות רק עבר קל לזכר, ואז לא היתה יכולה לבוא ה"א הידיעה לפניו [ההערה נסובה על רשימת הדקדוקים, ולא על המובא בפנים הקובץ. א.ל.].
מכתבי אליו: מלמדים אותנו שאין ה' הידיעה לפני פועל. ולכן לפני עבר ועתיד אין ה"א הידיעה. ובינוני אינו פועל.
למעשה יש ההלכוא (יהושוע י כד) ועוד רבים שאין להסתפק שהם פעלים.
אולי "מתרצים" שהה"א היא תמורת שי"ן כלומר במקום "שהלכו". אם אתה רוצה אקבל בדיעבד הסבר זה כאן.
אבל על משמרתי אעמודה שהוא פועל בעבר.
אליהו
ר' מיכאל דושינסקי מפראהא: יש ויש ה"א "הידיעה" לפני פעלים.
צדקת, וד' עמך. (כמו שנא' ברות...)
השבה = עבר. וח"ו לא לשנות ההטעמה.
שלך, דושי
הרב לויפר: כמובן שלא אמרתי שיש לשנות ההטעמה, רק אמרתי שלפי הפשטות אין 'השבה' פועל עבר [בראיית ה"א הידיעה שאין דרכה לבוא לפני פועל עבר], אלא הוא תואר, כמו 'הבאה' שלאחריו והוא מלרע. ומה שהוטעם מלעיל הוא מן הזרים, ולפיכך מי שיקראנו מלרע - לא שינה את המשמעות.
מכתבי: הגענו לנקודה שבה אינני יכול לשנות את דעתך.
אני מעדיף למעט ביוצאים מהכלל ולא לקבל את הכלל שאין ה"א הידיעה לפני פועל [בראיית ה"א הידיעה שאין דרכה לבוא לפני פועל עבר] אחרי שמצאתי לו שוברים רבים.
אליהו
יש כאן שתי אפשרויות: או לקבל שיש כאן ה"א הידיעה לפני פועל עבר, שזה ברור חריגות כי המקרים האלו מעטים [אינני יודע אם יש עשר בכל התנ"ך, ובכל אופן לא הרבה יותר]. או לקבל שיש כאן הטעמה מלעיל במקום שהיה צריך להיות מלרע, וחריגויות הטעמה כאלו כמדומני שיש יותר.
מאי חזית?
יעקב לויפר
עיין רד"ק מכלול מג עמוד ב עובר למד עמוד א (דפוס ליק כמובן)
הוא מפרש שה' שם בתפקיד של אשר. אצלי ברור כחמה שהוא הדין כאן. אבן שושן (קונקור') מונה 3 דוגמאות אבל ברור שאין הוא מונה רשימה שלמה.
ההצעה ה"חילופית" שמילה מלרעית קפצה למלעיל ללא סיבה אינה מתקבלת.
אליהו
ר' משה ארנד במגילת רות כתוב פעמיים [צ"ל ג' פעמים] השבה במלעיל. על הפעם הראשונה כותב האבן עזרא השבה ה"י הדעת (הידיעה),
יש להניח שגם במופע השני הוא מפרש כך.
בפרשת ויגש יש 2 פסוקים עוקבים כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה – במלרע, והפסוק אחריו כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה – במלעיל.
ורש"י כותב שם הראשון פועל בהווה והשני בעבר, ואין זה משנה אם נפרש את הה"י כה"י הידיעה או כמו אשר.
אם נפרש את הה"י כמו אשר אז יתכן שהכלל שאין ה"י הידיעה בפועל עבר – נכון.
עכ"פ לא עלה על דעתו של רש"י לטעון שזה תואר וחריגותו היא במלעיליות שבו.

בכבוד רב
משה
רציתי לסיים בזה את הויכוח. אבל מיודענו המשיך: טוב. אני דווקא לא הייתי מסיים את הויכוח, שכן לענ"ד על פי הפשט מדובר כאן בתואר [בינוני, שבמקרא הוא תמיד תואר] ובמיוחד בפסוק ב ו: נַעֲרָ֤ה מֽוֹאֲבִיָּה֙ הִ֔יא הַשָּׁ֥בָה עִֽם-נָעֳמִ֖י מִשְּׂדֵ֥י מוֹאָֽב׃. אלא שאני מסכים כך:
מהטעמים [המטעימים מלעיל], ומרש"י [בבראשית לענין 'הבאה'], ומראב"ע [המדמה זאת ל'הנמצאו פה' שהוא ודאי פועל עבר] רואים שהם פירשו זאת כפועל עבר. מסתבר שראב"ע כאן עשה זאת בגלל הטעמים.
בברכה
יעקב לויפר
לפי הבנתי, גם ברמה פשוטה של פשט הפסוקים, וגם לולא המפרשים יש כאן פועל בעבר וגם בדוגמה שידידנו מציין.
בניתיים נכנסו כאן דיבורים אחרים מענין לעניין מהרב מיכאל דושינסקי הדברים חורגים (וגם חורקים) במקצת אבל לא אמנע מלהביאם: וכאן יש לחזור, להזכיר ולהדגיש: מי אמר לכם שיש בכלל אקסיומה כזו של "פועל" "שם עצם" וכו'?
בלשונו של ד' יתברך? הרי עברית היא בראש וראשונה לש' הקודש, מעל כל ה"כללים", שבאים אחר
שציווה לכתוב את דבריו. הלוא כן? וראו למשל הקדמת הרמב"ן לפירושו לתורה, בה מזכיר לנו שיש
גם 'קריאה' אחרת: ברציפות של כל אותיותיה, התורה כולה שמותיו ית'. אנו קוראים וממציאים 'כללים'
רק לפי מראה עיניננו, שזו רק שכבה עלובה של האמת! של תורת האמת!

וחברים יקירים: האם לא למדנו א"ב: אין כל 'חלוקת' פועל, שם, נושא, נשוא, וכו' אלא "דקדוק"
מושאל מן הלטינית דרך הערבית אל דונש, סעדיה וכו' וממשיכיהם, עד היום... נא להתעורר, במיוחד
בין ל"ג בעמר ל"זמן מתן תורתנו"...

ולכן הויכוח אם יש או אין "ה"א הידיעה לפני פועל" הוא כולו סרק. ההגדרות אינן נכונות.
התורה והנבואה ורוח הקודש שבה נכתבה והושרה רות הן מעל הקטנוניות הזו...
מי מחליט מיהו היודע? מהו הפועל? מדוע זה לפני? אולי זה דוקא אחרי? ומדוע הה"א פתוחה
למטה ומצד שמאל?

לא להגזים: יש, במציאות, משהו שנראה לעינינו החלושות, בכללים שאנו 'יצרנו', מין ה"א לפני
משהו שהגדרנו "פועל". SO WHAT? כן, יש. ואני מסכים, שוב, לאחר הנאמר לעיל, עם ר' אליהו לוין!

חג חלבי שמח!
דושי, פראהא
דברים "שוברי מוסכמות" אינם חדשים לגבינו, ועל מה שיש להעיר נדון בנפרד אבל קפץ עליו רוגזו של ידידנו: דושי, במחילה מכבודך, איזה ערימה של שטויות כתבת כאן?
הלשון בנויה לפי כללים, זה דבר טבעי, ולשון הקודש בכלל. אדרבה: מכיון שמקורה אלוקי הרי שמתבקש שיימצא בה סדר ומשטר כפי שרואים בכל הבריאה בצורה מדהימה [רק לאחרונה קראתי שוב על טור פיבונאצ'י ועל 'חתך הזהב' הקיים בטבע בדברים רבים], דווקא החריגויות הם הקשות להסבר אם השפה היא אלוקית, שכן חריגות מתאימה ללשון בני אדם, לא ללשון האלוקים.
ה"א הידיעה לפני פועל עבר היא חריגות, ללא כל ספק. אכן, מצאנוה לפעמים, ועל זה הנידון כאן: איזה חריגות יש להעדיף, האם הטעמת מלעיל או ה"א הידיעה לפני פועל עבר.
לא צריך שום לטינית וערבית כדי לראות שיש חילוק בין פועל עבר לתואר, מאין באו לך כל הרעיונות המוזרים האלו?
יעקב לויפר
ידידנו הגולה לא נשאר חייב זמן מרובה: ר' יעקב הנכבד לאי"ט,

אם כבר דיברת על "כללים", אזי:
דושי, במחילה מכבודך, איזה ערימה של שטויות כתבת כאן?
איזו ערימה ולא: איזה ערימה...
אלא מה קרה כאן? הבה ואסביר לך משהו על לשון קודש, ידידי הנכבד: בשפת-לשון הדיבור שלך, ידידי, אשר היא בשפתיך ועל לשונך, הרי הביטוי "איזה" + מושא כלשהו, במשמעו כלשון זילזול במשהו, הוא כבר "ביטוי מאובן" ללא התיחסות דקדוקית "על פי כללים" לצורת הנקבה, הריבוי, וכו'... של המושא אשר בא אחר ה"איזה" הזה. למשל: איזה בלגן! איזה ממשלה יש לנו! איזה מומחים בדקדוק! וואלה! ונ"ל שגם זה תרגום קלוקל מ'אנגלית'.
נכון? לפיכך, אם אתה רוצה באמת להבין את עומק דבריי ופשטותם, נא היזהר בלשון הרחוב מתוך דיבורך ה"רחובי", אשר אתה מכניס בכוח לכתיבתך החשובה. שאל נא כל חוקר מתחיל אם איני צודק... ובשביל לשבר את עיניך ולשונך ראה הנספח למטה . לא שיניתי כלום ממה שקיבלתי השבוע, רק הדגשתי לך שם באדום את הביטוים אשר: השולח המקורי כבר לא הבינם, על אף שהם עברית צחה, וגם דוגמא חיה ל"איזה" המאובן שלך (שאגב גם הוא עצמו מקורו כלל לא עברי), וגם כל מיני אחרים שאינם עברית כשרה. (ארמית זה כשר??...)

הלשון בנויה לפי כללים,
לא ולא! הכללים בנויים לפי לשון. דקדוק, יצירת כללים, הוא תיאור שלך של מה שאתה רואה או שומע. מה
הם הכללים של לשון הטמ-טמ או של כאלף שפות אינדיאניות וגם הודיות, לא כתובות אך קיימות,??

ולשון הקודש בכלל. אדרבה: מכיון שמקורה אלוקי הרי שמתבקש שיימצא בה סדר ומשטר כפי שרואים בכל הבריאה בצורה מדהימה [רק לאחרונה קראתי שוב על טור פיבונאצ'י ועל 'חתך הזהב' הקיים בטבע בדברים רבים], דווקא החריגויות הם הקשות להסבר אם השפה היא אלוקית, שכן חריגות מתאימה ללשון בני אדם, לא ללשון האלוקים.
אולי להיפך???
רעיונותי ה"מוזרים" באו לי דווקא מתוך רוב שנותיי בלימוד הלשון העברית הנהדרת, לשון הקודש. יש ויש מקום לחקור ולדרוש, אך אין צורך לקרוא לכל דבר "חריגוּת" או "חריגוֹת". נדמה לי שדוקא לאחרונה, אולי באחד מן המאמרים ב-3 הכרכים עבי הכרס ששלחתם לי, ה"מוגשים למשה בר אשר", או אולי באיזו הערה בתוך שיח מבורך ועמוס זה שלנו (!), הזכיר מישהו כדבר ברור ומובן מאליו, אף בשם ראשוני המדקדקים, שיש מערכת "כללי על" - כנראה, בכל ה"חריגות" הנראות לעינינו, ואשר נראות רק לעינינו. נראה שגם ל'חריגות', שהסברן, המאולץ פעמים רבות, מושפע משך הדורות גם מכל מיני דקדוקי (=תיאורי שפה, כתובה או לא כתובה!) לשונות זרות, יש כללים מסויימים הנעלמים מאתנו. יותר מדי הֻכבס ודומיו נמצְאים במקרא, וגם אם לא אמצא "הסבר" אהיה מרוצה. אדע שיש עוד שלב בלשון שאיני יודע. כי היא מאתו יתברך, ובפי נביאיו וכתוביו..
לפיכך, אם יצר מאן דהו מתוך המצאי המקראי "כלל" שיש לו לפחות חמשה או יותר "יוצאים": ש"אין ה"א הידיעה" לפני פועל, לפעמים כדאי לומר לו: אכן, זהו אחד מן היוצאים הללו, אולם כנראה יש גם בו כלל מסויים, שנעלה מאיתנו. אם מישהו ימצא את הכלל ה"עליון" של כמה יוצאים כאלה, זו היא ההצלחה, וכמעט "גילוי אליהו". אך להמשיך להתפלפל אם הַשָּׁבָה (כל הווה במקרא הוא רק תואר? מי "קבע" זאת?) הוא פועל בעבר או בבינוני, או אולי תואר, ולדאוג דוקא כאן לאולי "שינוי משמע" אצל הקורא רות מחר (או מחרתיים בגולה..), - נו, עדיף להשאיר זאת כך, ולדאוג לשגיאות ולשינויי משמע חשובים וללא ספקות.. בעלי הטעמים והניקוד השונים (לפחות 3 שיטות ידועות לי), אשר מסרו לנו בנקודות ובקוים רק "הקלטות" של מה ששמעו בדורם (!) בע"פ, לא התעסקו בפועל / תואר / ה"א הידיעה וכו'. ואם קידַשנו בדור מסויים (רמב"ם?) דוקא את הניקוד הטברני, אין זה קובע כללים. היוצא מן הכלל, אולי הוא הכלל? והיתר לא הכלל?
ולכן אקבע: יש ויש במקרא "ה"א הידיעה" (הגדרה שאינה ידועה לי למשל מבן-אשר, המנקד והמטעים!) לפני "פועל". יש! וזהו הכלל.
נכון, יש לו כמה אלפי יוצאים מן הכלל.
אין לי בעייה עם זה (תרגום קלוקל של ביטוי 'אנגלי'...)
ועורכנו, ר' אליהו צודק מתוך הסתכלות עמוקה, נעלה ורחבה, ולא מתוך ערימה של שטויות ח"ו.
"חקסמייך" (לשון א' קישון ז"ל.... 58.gif)
דושי
היה בדעתנו להוסיף ולהשתעשע במגילה האהובה אבל השעה מתאחרת.

וכאן נשוב על מה שהורגלתי לכתוב: אינני אומר קבלו דעתי.
תן לחכם ויחכם עוד.
בברכת חג קבלת תורה וביכורים שמח.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יעקב.ב.
רב
רב




הצטרף בתאריך: Sep 05, 2011
הודעות: 474
0.18 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 25/12/2011 ב-18:38:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ר' אליהו.
מה שלא מספיק בארת, וכנראה זהו הביאור הנכון והמובן ביותר, שהטעם שהמילה חייבת להיות בינוני הוא משום שהמילה מתחילה במ"ם, וזה שייך רק בבינוני ולא בעבר, אך לפ"ז יהיה קצת קשה, שאונקלוס תרגם לשון עבר, ולפי מה שהאיר פטרוס את עינינו מהגמרא, א"ז קשה, שבינוני כולל גם עבר, אך צ"ב האם תמיד זה כך.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 25/12/2011 ב-22:41:23    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נכון ר' יעקב
התפלאתי על ההוה אמינא שלך.
וחשבתי שברגע שאגיד בינוני תבין שזה בגלל המ'.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יעקב.ב.
רב
רב




הצטרף בתאריך: Sep 05, 2011
הודעות: 474
0.18 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 26/12/2011 ב-18:26:57    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ולפ"ז צ"ע בדברי "מסורת הקריאה" ו"שער המסורה".
מסורת הקריאה פה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33823&st=&pgnum=65
ושער המסורה פה: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7038&st=&pgnum=108&hilite=
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל
שחל
רב
רב




הצטרף בתאריך: Mar 28, 2008
הודעות: 380
0.10 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 26/12/2011 ב-23:18:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

יותר נכון לומר: צ"ע שהרי המסרה מעידה א' פתח וא' קמץ.

(מי שקורא בפתח, בדרך כלל "משלים" הקמץ בפסוק אחר בפרשת מקץ.... וליוסף ילד שני בנים, שברוב הדפוסים הוא קמוץ, ועיין מנחת שי.)
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 26/12/2011 ב-23:25:16    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

זו לא השגיאה היחידה של מסורת הקריאה
את השני אני פחות מכיר.
בכל אופן מבחינה דקדוקית לא מצאו את ידיהם
[אני מתכוון בדוגמה הזו]
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
שחל
רב
רב




הצטרף בתאריך: Mar 28, 2008
הודעות: 380
0.10 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/12/2011 ב-02:55:28    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ומה תעשה עם המסרה שהביאו?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/12/2011 ב-05:38:52    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נוסח כתר ארם צובה טוב ומדויק עשרת מונים ממסורה זו.
אבל בהסבר שהוסיפו הם שגו בגדול.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יעקב.ב.
רב
רב




הצטרף בתאריך: Sep 05, 2011
הודעות: 474
0.18 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/12/2011 ב-09:37:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ב"מאורות נתן" כתוב שב"כתר" נמסר עליו "ג'" (ודלא כמו שכתבת במודעה שהובאה לעיל שנמסר עליו "ב'"), וזה או שיבוש במסורה שם, או שגיאה במאו"נ, שהרי אין מילה זו יותר מפעמיים!
(אגב, בדבריך שם יש טעות נוספת, "גם לא מנחת שי שתומך בקמץ", צ"ל בפתח)
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.52 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/12/2011 ב-10:33:34    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

גליון מקץ סט

לגבי הַמּוּשָׁב מבואר בספר הנ"ל ("כא"צ..." עמ' 45) שכנראה יש כאן טעות בהבנת המסורה שגררה נוסח תמוה זה (של הפתח בונציה). בכל אופן לפי עדות זו הרי יש מסורה סותרת המחייבת את הקמץ בכא"צ, ומסורה זו מדויקת לאין ערוך ממסורת ונציה.
במסורה הקטנה לנינגרד כתוב: המושב - ב'. כוונת המסורה להשוות את המילים. לו היה ניקודן שונה היא הייתה מציינת כן. במסורה הגדולה לנינגרד במדבר ה ח, מפורטים שני הפסוקים במגמה להשוותם. דברים אלה כבר הוזכרו במקץ סח.
בכל אופן במאורות נתן כתוב ג' לא עיינתי אם ד"ר זר מעיר על זה.
אולי זו סתם טעות בדבריו.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
יעקב.ב.
רב
רב




הצטרף בתאריך: Sep 05, 2011
הודעות: 474
0.18 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/12/2011 ב-18:05:12    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הרוו"ה (בהערותיו ל"עין הקורא") כבר מעיר על כך שהמסורה בונציה סותרת את עצמה, שבפר' מקץ כותבת "ב' א' קמץ וא' פתח", ובפר' נשא כותבת "ב' מלא", ומנשא משמע שהם שוים, וממקץ – שהם שונים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח דואל
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.227 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::