הגיגים  
 תפריט ראשי
· עמוד הבית
· פורומים
· צור קשר
· כניסה למנהלי האתר
 

כרטיס אישי | מפתח הפורומים | שאלות ותשובות | חיפוש | רשימת חברים | קבוצות משתמשים | עיטורים | דירוגים | הצג הודעות מאז ביקורך האחרון
זוטות ויקהל פקודי
עבור לעמוד 1, 2  הבא
 
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.11 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 06/03/2010 ב-21:14:21    כותרת הודעה: זוטות ויקהל פקודי תגובה עם ציטוט

א' ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר - הפסק אחרי שני.
התיבה משזר מופיעה רק בספר שמות, ותמיד אחרי התיבה 'שש', חוץ מפה. בדרך כלל אין סילוק עומד לבדו אחרי אתנח, אלא פה נראה כי רצו למנוע אי-הבנה, שלא נבין שהשני משזר, כי הרי הכל יחד משזר.

ב' ולעומת הפסוק הנ"ל:
וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו - הפסק אחרי 'ועזים' כדרך הקריאה, ולא אחרי 'תחשים'.

ג' וקצֵץ פתילם - 'צ' צרויה.
ואצל חזקיה (מל"ב יח) 'צ' פתוחה: קצץ חזקיה. ההבדל כנראה שאצלנו נשוא ומושא לעומת חזקיה ששם נשוא ונושא, שנחשבים קשורים יותר ודורשים ניקוד של חיבור. ואצלנו צירי מהווה ניקוד של הפסק קל. ככה לפי בן-דוד (עמוד 122).

ד' ונתתה את מזבח הזהב לקטרת - גרשיים בתיבה 'ונתתה'.
בספר 'הורית הקורא' וכן גם בספר 'טעמי המקרא' כתבו כלל: אם היה אחר הטרס (=גרש) רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. כלומר, לפני פשטא, תביר, זרקא יש גרש לבדו (או גרשיים כמובן), אבל לפני רביע קדמא גרש בתיבה אחת. אצלנו דוגמת הגרשיים, אבל יש גם יוצאים מן הכלל: דגנך (דברים ז) – אולי בהשפעת התלשא, לכל-האתות (סוף דברים) ועוד כמה. והיפוכם: ויברכם (בראשית מח) – כנראה בגלל התאמת התיבה לגעיה כבדה סדירה במבנה לא משובח, והיתה (ארבע פעמים, בגלל געית-שוא), ועוד.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.46 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 09/03/2010 ב-15:18:29    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בעניין והיתה
תוכנת כתר בר אילן, קורן וקסוטו (ירושלים תשיג) אינם מביאים את געיית השוא בתורה
אלא רק בנביאים.
דותן וברויאר בכל מקום (באותם ארבעת המקומות).
יש לזה הסבר?


נערך בפעם אחרונה על-ידי אליהו בתאריך 10/03/2010 ב-09:49:01, נערך סך הכל פעם אחת
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
שחל
רב
רב




הצטרף בתאריך: Mar 28, 2008
הודעות: 380
0.08 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 09/03/2010 ב-20:14:38    כותרת הודעה: Re: זוטות ויקהל פקודי תגובה עם ציטוט

אליהוא כתב/ה:
ג' וקצֵץ פתילם - 'צ' צרויה.
ואצל חזקיה (מל"ב יח) 'צ' פתוחה: קצץ חזקיה. ההבדל כנראה שאצלנו נשוא ומושא לעומת חזקיה ששם נשוא ונושא, שנחשבים קשורים יותר ודורשים ניקוד של חיבור. ואצלנו צירי מהווה ניקוד של הפסק קל. ככה לפי בן-דוד (עמוד 122).


התשובה לא כל-כך חזקה...

ויצויין שבשרש קדש אין הבדל - "וקדַש את-ראשו ביום ההוא" גבי נזיר.
וכן "קדַש המלך את-תוך החצר" מ"א ח,סד.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.46 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 09/03/2010 ב-20:23:18    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בעניין והיתה תשובת פרופ' יוסי עופר:
ייבין, כתר, עמ' 135-134 מציין כי בכ"י ל יש געיה בבמדבר כז, יא - וכנגד זה בחמישה כתבי יד טברנים עתיקים ומשובחים אין געיה - ב ש ש1 ל1 ל3.

ופרט לכך בתיבות דומות במבנה שלהן אין געיה כגון ונפלה (יהושע ו, ה; יח' מז, יד) ויספה (ישעיהו לז, לא).

יש אפוא בסיס לנוסח בלא געיה, ואין צורך להיסמך על קורן וקאסוטו דווקא.


אבל (!) במילה שלנו (והיתה - בכל ארבע היקרויותיה במקרא) נמסר בספר החילופים על מחלוקת בן אשר ובן נפתלי - ב אשר קורא אותן בגעיה ובן נפתלי בלי געיה.


לכן הכריע הרב ברויאר שיש לסמן געיה במילה זו (ראו הנוסח ומקורותיו לבמדבר כז, יא).


וקל וחומר הדברים, שלפי שיטת מהדיר 'מקראות גדולות הכתר' השואף תמיד למצוא את נוסח בן אשר, יש לסמן פה געיה.


ראוי אפוא להביא את הדברים לפני פרופ' מנחם כהן ולהציע לו להוסיף געיה.


בברכה,


יוסף עופר

אני מודה לו בכאן על התשובה שהיא ממש קילורין לעינים.
ובענין קצץ בפתח או צירי אני מצטרף לשחל שההסבר אינו מסביר.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהוא
רב
רב




הצטרף בתאריך: Jan 13, 2004
הודעות: 687
0.11 הודעות ליום
מיקום: סעד
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 23/02/2011 ב-21:29:52    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ויאמרו אל-משה לאמר - פשטא, מונח זקף!
וזה דומה ל'וידבר ה' אל משה לאמר', שגם שם חובר משה אל לאמר.

ויען כי פורים עומד בפתח (אולי תקראו במבטא אשכנזי, כאילו פורים עומד בפסח)

הידעתם את שם משפחתו של משה? לא, איננו 'רבנו' אלא 'לאמר'.
ואם תאמר, הרי לא רק נאמר במשה אלא 'גם בנו דבר',
אומר כי אמת ויציב, אבל מי הם 'בנו'? אחיו ואחותו, שגם הם במשפחה.
וכן כתוב 'אל משה ואל אהרן לאמר' - הרי שניהם אוחזים באותו שם משפחה, כיאה לאחים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש בקר באתר הבית של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:59
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.57 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 23/02/2011 ב-22:37:34    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלחתי את העתק מכתבו של פרופ' יוסי עופר לאתר מכון ממרא.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:59
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.57 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 23/02/2011 ב-22:49:05    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

באלו ארבעה פסוקים בדיוק מדובר בעניין געיות השוא?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.27 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/02/2011 ב-08:47:13    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא (אתנח) מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה (שמות לו ה).
לפי פשוטו של מקרא ההטעמה תמוהה, שכן הכוונה: מרבים העם להביא יותר מכדי העבודה, ואם כן האתנח קוטע את המשפט באמצעו.
אולם התרגומים מתרגמים את מילת 'מדי' במילת 'מיסת' שפירושה בערך 'די העבודה', נראה שהם מתייחסים למ"ם כאילו איננה [עיין ראב"ע]. לפיכך יתכן שיש כאן שני משפטים: א - מרבים העם להביא; ב - די העבודה למלאכה, כלומר: העבודה מספיקה למלאכה. לפי זה מובנת הטעמת הטעמים.


נערך בפעם אחרונה על-ידי פסח בתאריך 02/03/2011 ב-21:57:19, נערך סך הכל פעם אחת
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.27 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/02/2011 ב-08:50:02    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

וַיִּצֹק אַרְבַּע טַבָּעֹת (לה ח).
אין דגש בצד"י, כלומר: השורש יצק לא מתנהג בענין זה לפי הכלל של פי"ץ בקעת גר [הכלל הזה אומר ששרשים המתחילים ביו"ד צד"י ומסתיימים באחת האותיות של בקע"ת ג"ר, היו"ד שלהם מתנהגת כמו נו"ן, וחסרונה מצריך דגש אחריה.].
אבל מה שלא הבנתי הוא מדוע אם כן אין אומרים 'ויֵצֶק' [מלעיל] על משקל וישב, וירד, וילך, ודומיהם.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.46 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/02/2011 ב-11:34:51    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

והיתה בקדמא ואזלא ובגעית שווא (בבר-אילן טרם תיקנו....)

1. במדבר כז,יא:
וְאִם-אֵ֣ין אַחִים֘ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת-נַחֲלָת֗וֹ לִשְׁאֵר֞וֹ הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּ וְהָ֨יְתָ֝ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה֖' אֶת-מֹשֶֽׁה׃ פ
2. ישעיהו כח,ד:
וְֽהָ֨יְתָ֝ה צִיצַ֤ת נֹבֵל֙ צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר עַל-רֹ֖אשׁ גֵּ֣יא שְׁמָנִ֑ים כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ אֲשֶׁ֨ר יִרְאֶ֤ה הָרֹאֶה֙ אוֹתָ֔הּ בְּעוֹדָ֥הּ בְּכַפּ֖וֹ יִבְלָעֶֽנָּה׃ ס
3. ירמיהו ז,לג:
וְֽהָ֨יְתָ֝ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃
4. יחזקאל ה,טו:
וְֽהָ֨יְתָ֝ה חֶרְפָּ֤ה וּגְדוּפָה֙ מוּסָ֣ר וּמְשַׁמָּ֔ה לַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר סְבִיבוֹתָ֑יִךְ בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩ בָ֨ךְ שְׁפָטִ֝ים בְּאַ֤ף וּבְחֵמָה֙ וּבְתֹכְח֣וֹת חֵמָ֔ה אֲנִ֥י ה֖' דִּבַּֽרְתִּי׃
אם אינך רואה טעמים העתק לוורד עם גופן תומך טעמים.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.46 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/02/2011 ב-11:46:55    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ר' פייסח,

בפ"י יש כידוע וישב
ויש גם ויירא
אתה יכול לטעון שהוא מתנהג לפי פ"י שמשקל אפעול,
וישב וילך הם פ"י אחר.
בחיפוש בכתר בר-אילן מתברר שחוץ מישעיה מד ג כִּ֤י אֶצָּק-מַ֙יִם֙ עַל-צָמֵ֔א וְנֹזְלִ֖ים עַל-יַבָּשָׁ֑ה אֶצֹּ֤ק
הרי יש בו התנהגות פ"י ובמלכים א כב לה על משקל ל"ה! וַיִּ֥צֶק דַּֽם-הַמַּכָּ֖ה
מעניין מאוד!
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.27 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/02/2011 ב-14:18:50    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהו כתב/ה:
ר' פייסח,

בפ"י יש כידוע וישב
ויש גם ויירא
אתה יכול לטעון שהוא מתנהג לפי פ"י שמשקל אפעול,
וישב וילך הם פ"י אחר.
בחיפוש בכתר בר-אילן מתברר שחוץ מישעיה מד ג כִּ֤י אֶצָּק-מַ֙יִם֙ עַל-צָמֵ֔א וְנֹזְלִ֖ים עַל-יַבָּשָׁ֑ה אֶצֹּ֤ק
הרי יש בו התנהגות פ"י ובמלכים א כב לה על משקל ל"ה! וַיִּ֥צֶק דַּֽם-הַמַּכָּ֖ה
מעניין מאוד!

גם אם זה משקל אפעול, עדיין זה היה יכול להיות מלעיל, דוגמת שורשי ע"ו: ויקם, וימות, וירום תולעים, ועוד.
לגבי 'ויצק דם המכה' מסופקני בו שמא הוא צורת הפעיל על משקל וינחם, וילחם.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.46 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/02/2011 ב-15:12:08    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

צורה זו מוכרת אבל אמרנו שמשקל ויירא אינו כמשקל וישב
הראשון מלעיל והשני לא.
וילחם וינחם הם בנין נפעל שלמים.
אנו דנים בפ"י יש גם וייבש (מלכים א יז ז) גם הוא מלרע.


נערך בפעם אחרונה על-ידי אליהו בתאריך 01/03/2011 ב-08:40:41, נערך סך הכל פעם אחת
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.27 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 27/02/2011 ב-20:12:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

כוונתי 'וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו'
'להלחם בישראל'
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
כוכב-דוד
רב האתר
רב האתר



גיל:59
הצטרף בתאריך: Sep 23, 2008
הודעות: 2479
0.57 הודעות ליום
מיקום: ירושלים
עיטורים: 0
הודעהנשלח: 28/02/2011 ב-01:11:45    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהו כתב/ה:
והיתה בקדמא ואזלא ובגעית שווא (בבר-אילן טרם תיקנו....)

1. במדבר כז,יא:
וְאִם-אֵ֣ין אַחִים֘ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת-נַחֲלָת֗וֹ לִשְׁאֵר֞וֹ הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּ וְהָ֨יְתָ֝ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה֖' אֶת-מֹשֶֽׁה׃ פ
2. ישעיהו כח,ד:
וְֽהָ֨יְתָ֝ה צִיצַ֤ת נֹבֵל֙ צְבִ֣י תִפְאַרְתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר עַל-רֹ֖אשׁ גֵּ֣יא שְׁמָנִ֑ים כְּבִכּוּרָהּ֙ בְּטֶ֣רֶם קַ֔יִץ אֲשֶׁ֨ר יִרְאֶ֤ה הָרֹאֶה֙ אוֹתָ֔הּ בְּעוֹדָ֥הּ בְּכַפּ֖וֹ יִבְלָעֶֽנָּה׃ ס
3. ירמיהו ז,לג:
וְֽהָ֨יְתָ֝ה נִבְלַ֨ת הָעָ֤ם הַזֶּה֙ לְמַֽאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃
4. יחזקאל ה,טו:
וְֽהָ֨יְתָ֝ה חֶרְפָּ֤ה וּגְדוּפָה֙ מוּסָ֣ר וּמְשַׁמָּ֔ה לַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר סְבִיבוֹתָ֑יִךְ בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩ בָ֨ךְ שְׁפָטִ֝ים בְּאַ֤ף וּבְחֵמָה֙ וּבְתֹכְח֣וֹת חֵמָ֔ה אֲנִ֥י ה֖' דִּבַּֽרְתִּי׃
אם אינך רואה טעמים העתק לוורד עם גופן תומך טעמים.

האם בכונה חסרה געית השוא בפסוק הראשון?
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.46 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 28/02/2011 ב-23:19:38    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לא זה טעות בשיקול של בעלי מפעל כתר בר-אילן
כתבתי על זה בגליון שלי, בדוק אם לא הכנסתי גם להגיגים
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.46 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 01/03/2011 ב-08:42:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לפסח
ערכתי את הערתי ההיא ועמך הסליחה,
מעניין שבמקומות בבנין קל שיצק דגוש הוא במדבר (גוף ראשון) ואחד מהם בקמץ חטוף.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.27 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 01/03/2011 ב-21:22:02    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אליהו כתב/ה:
צורה זו מוכרת אבל אמרנו שמשקל ויירא אינו כמשקל וישב
הראשון מלעיל והשני לא.
וילחם וינחם הם בנין נפעל שלמים.
אנו דנים בפ"י יש גם וייבש (מלכים א יז ז) גם הוא מלרע.

הוא אשר אמרתי: בשרשי פ"י הן קל והן נפעל באים מלעיל כשיש ו"ו ההיפוך בראשם. הדוגמא של 'ויַרְא' [קל] או 'ויֵרָא' [נפעל], הן חריגות כמדומני ואינן יכולות ללמד על הכלל. מן הסתם גרמה לכך העובדה שהא' גרונית, ואם השורש היה בא מלעיל, היתה הא' נעלמת ורק הרי"ש היתה נשארת. אבל שאר השרשים באים מלעיל, לפיכך חוזר אני ושואל: אם יצק מתנהג לפי הכלל של פי"ץ בקעת גר, היינו צריכים לראות דגש בצד"י, ואם לא - מדוע אינו בא מלעיל כשאר שרשי פ"י.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
אליהו
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 24, 2006
הודעות: 2316
0.46 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 01/03/2011 ב-23:04:36    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

בדרך הביתה חשבתי על וייקץ בפתח
אבל אצל נוח וייקץ מלעיל.
ושוב וירא הוא משורש ראה, ויירא אינו שונה מוייבש, מצאנו ירא בסוף פרשת שמות ועוד, גם וישב כדבריך, אבל
בקיצור, על משקל אפעל אינני שואל (לא שכחתי את וייקץ של נוח)
משקל אפעול, קשה לי לחשוב על שורשים אחרים להשוואה,
אבל מתנהג כמו ויכתוב בשלמים [מלרע], וחסרון הדגש מראה על חירק מלא: וייצוק
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
פסח
אדמו"ר
אדמו




הצטרף בתאריך: Aug 25, 2006
הודעות: 1389
0.27 הודעות ליום

עיטורים: 0
הודעהנשלח: 02/03/2011 ב-14:46:59    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

וייבש הוא קל או נפעל?
מכל מקום גם הוא חריג מצד זה שאינו מלעיל, וזה מעניין. אבל פשיטא שלא יבוא דגש בבי"ת, שהרי אינו משרשי פי"צ.
השאלה שלי היא מדוע יצ"ק מתנהג אחרת משרשי פי"צ.
חזור למעלה
לעמוד הראשי
צפה בכרטיס האישי של המשתמש
הצג הודעות קודמות:   
הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך   ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה    מפתח הפורומים -> טעמי המקרא ודקדוקי קריאה כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עבור לעמוד 1, 2  הבא
עמוד 1 מתוך 2

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה לא יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים מפורום זה
Website powered by

כל הזכויות שמורות ©
העמוד נוצר תוך: 0.134 שניות

:: phpib2 phpbb2 style by phpbb2.de :: PHP-Nuke theme by www.nukemods.com ::