זוטות כי תשא משוחזרות

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

זוטות כי תשא משוחזרות

הודעהעל ידי אליהו » 11 מרץ 2015, 15:21

זוטות כי-תשא של ידידנו אליהוא נמחקו
אבל נשתמרו אצלי כי היתה לנו התכתבות באימייל
ל כג אליהוא (הגיגים ) וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם
אני מתפלא שלא כתבנו על זה קודם:
ברור כי הטעמים קובעים פה שאין מדובר ב-500, אשר מחציתו [של הקנמון] הוא 250. אלא כמובן: מחצית 500 של מור-דרור הן 250 של הקנמון.
ויתכן שחשבנו שדי במפרשים ואין צורך להוסיף עליהם.
א"ה: כדאי להתבונן בכל הפסוק. וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֘ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם: ידידנו מפרש שאחרי שהתורה פירשה בקטע עד לזקף את השיעור חמש מאות למור, הרי בקטע עד לאתנח מפורש שקנמון הוא חצי ממנו כלומר 250. פירוש מנוגד לדברי חז"ל המובאים ברש"י שקינמון היה שיעורו חמש מאות. אבל מזה שהמילה המוקפת וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם אינה בטעם מפסיק, נראה ש'מחציתו' על מָר־דְּרוֹר֙. וכתב הרב מלבי"ם: מחציתו, פי' חז"ל (כריתות ה') שיקח חמש מאות ויחלקם לשני משקלים [כדי שיהיה להם שתי הכרעות] שכל משקל הוא חמשים ומאתים, ובירושלמי (פ"ו דשקלים ופ"ח דסוטה) פי' שלא לקח רק חמשים ומאתים, ולפ"ז פי' מחציתו מחצית של מר דרור, ודעת מניח הטעמים מורה כדברי הירושלמי, אולם כבר בארתי בהתוה"מ (צו סי' ל"ח) שיש הבדל בין מחצית ובין חצי, שמחצית מציין רק אם חוצהו ע"י בני אדם עתה לשני חלקים, ואם כדברי הירושלמי היל"ל חציו, וגם שכלל מ"ש מחציתו הוא למותר.
יעקב בעל תורת הקורא: יישר כח על החידוש בענין קינמן בשם ע"פ פיסוק הטעמים והירושלמי.
לגבי טענת המלבי"ם ש"מחציתו" פירושו תמיד חציה לשנים ע"י בני אדם, ומזה מוכיח כדברי הבבלי שהכוונה לחמש מאות, הנה בקרבן העדה בשקלים שם כתב: ודקשיא מחציתו דקנמון בשם למאי אתא, י"ל דגזירת הכתוב הוא שיביא ת"ק מנים, וחוצהו, ולוקח ממנו ר"ן מנים לשמן המשחה, וכה"ג אמרינן במנחות מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב ומחצה אבד.
וע"פ דבריו לא קשה קושית המלבי"ם, ואין מלשון "מחציתו" הוכחה לשיטת הבבלי, שגם לירושלמי יש להביא חמש מאות, ולחצותם, ולתת את החצי בשמן המשחה.

לא טז אליהוא (הגיגים) וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם:
הרבה פעמים שמעתי חברים קוראים בקידוש רבא וקוראים "לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם", וחבל.
גם שלוש מנגינות שאני מכיר ששרים בליל שבת כולן נקראות ככה. אכן חבל.
יש להזהיר את הקורא בתורה שלא יתעכב על התביר במילה אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת כי עיכוב זה מוליד את החיבור המוטעה לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם.

לב א אליהוא (הגיגים) וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ: הפסוק הארוך בתורה, רק מילה אחת יותר מלד י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֘ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ בהמשך, אך גם שתי אותיות יותר.

לד ט אליהוא (הגיגים) וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:
גם פה נכשלים רבים בשגרת החרוזים, וקוראים את כל החרוזים יחדיו, וכמובן צריך להקפיד לחלק אחרי ולחטאתנו.

לד כב אליהוא (הגיגים) כִּ֞י עַל־פִּ֣י׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל:
קצת תמוה בעיניי למה לא חלקו הטעמים אחרי 'האלה'. הסברים?
דויד כוכב: כרגיל, הנטיה היא שהחלק הראשון יהיה ארוך יותר.
אליהוא: אילו היה מדובר בחלוקה הגיונית חלופית, ניחא. אך החלקה הקיימת איננה הגיונית כלל. ועוד, החלוקה ההגיונית דוקא היא באמצע אותה מחצית הפסוק: 5 תיבות מול 5!
דויד כוכב: החלוקה מספיק הגיונית ומצוי רבות כגון זה.
כִּ֞י עַל־פִּ֣י׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל: הפירוש כלשון האבן עזרא במקומות רבים: "מושך עצמו ואחר עמו". כלומר, כאילו נכתב: כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית - ו[(על פי הדברים האלה) כרתי ברית גם] את ישראל.
למרות התיקו 5-5, בחלק הראשון יש מילים קצרות, ויש גם הקפה המחשיבה שתי מילים כאחת. חוסר השויון הזה לרעת החלק הראשון. די בו לטעמים להרגיש שלא בנוח.
א"ה: זו אינה הפעם הראשונה שאני מתקשה לרדת לדעת המעירים.
הבה נתבוננה בפסוק כולו: וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה כְּתָב־לְךָ֖ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־פִּ֣י׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־יִשְׂרָאֵֽל: ברישא של הפסוק לפני האתנח. מצוינים הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. ועתה הוא חוזר כִּ֞י עַל־פִּ֣י׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה, לכן היה צפוי להיות שם זקף. וזו שאלת ידידנו אליהוא. התשובה שהחלק הראשון יותר ארוך נכונה בהסבר למה תחום האתנח כולל את הפתיחה. כאן הסבר זה אינו תופס. גם אם נשתמש בכלל זה גם בחלוקה פנימית של חלקי הפסוק לפני האתנח ואחריו, לא מובן למה החלוקה העיקרית היא במילה ברית. השאלה אם מותר להציע הסבר "כפרני", שאולי לפעמים הרביע הוא המפסיק ולא הטפחא.
דויד כוכב: תפוס לשון אחרון במה שכתבתי: לא כתוב כי ע"פ הדברים האלה כרתי אתך ועם ישראל ברית. אתך ועם ישראל אינם מחוברים בחדא מחתא. אלא כתוב: כִּ֞י עַל־פִּ֣י׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית - נקודה. וגם - משפט נוסף: וְכרתי ע"פ הדברים האלה ברית גם אֶת יִשְׂרָאֵל. כך משמעות הפסוק.
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 313
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55

Re: זוטות כי תשא משוחזרות

הודעהעל ידי שחל » 16 מרץ 2015, 01:27

אֵ֣ת ׀ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וְאֶת־הָֽאָרֹן֙ לָֽעֵדֻ֔ת וְאֶת־הַכַּפֹּ֖רֶת אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו
למה מועד ברביע ולא בזקף
שחל
 
הודעות: 115
הצטרף: 17 אפריל 2013, 22:24

Re: זוטות כי תשא משוחזרות

הודעהעל ידי ELIHU » 19 מרץ 2015, 10:59

וכעת הבהרה להערתי על קנמן-בשם וכו'

הרי זאת בעצם מחלוקת בבלי-ירושלמי.
בבבלי קוראים בניגוד לטעמים:
וקנמן-בשם: מחציתו חמשים ומאתים. - כלומר 500 מנה קנמון.
בירושלמי קוראים כמו הטעמים:
וקנמן-בשם מחציתו - חמשים ומאתים. - כלומר 250 מנה קנמון.
[מסכת שקלים פרק ו הלכה א, וראו במהדורת בלס עמוד רד.]

לצערנו יש נטיה גלותית לפסוק על פי הבבלי, ולכן מרבית המפרשים אינם שתים לבם אל הטעמים,
על אף הקביעה של אב"ע שכל פירוש שאיננו לפי הטעמים איננו ראוי.

כל זה היה בראשי מזמן, וכנראה גם עת שכתבתי בתחלה, אבל התבלבלבתי איכשהו, וסליחה.
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 221
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

Re: זוטות כי תשא משוחזרות

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 19 מרץ 2015, 14:57

הטרנד המופץ כיום כאילו הפסיקה על פי הבבלי היא גלותית אינו נכון. גם הירושלמי מביא את דעות האמוראים הבבליים וגם פוסק על פיהם. והעיקרון הילכתא כבתראי הוא כללי.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 827
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: זוטות כי תשא משוחזרות

הודעהעל ידי אליהו » 19 מרץ 2015, 16:23

בגלל הנטיה הגלותית
נוהגים בא"י לעשות ראש השנה יומיים בניגוד למנהג הקדום
לפי רבנו חננאל והרי"ף שדייקו כן בבבלי
ואע"פ שבעל המאור צווח על זה [עיין בתחילת מסכת ביצה בעל המאור ומלחמות]
ואיש לא משגיח בדבריו.
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 313
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55

Re: זוטות כי תשא משוחזרות

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 19 מרץ 2015, 17:10

יש פה מחלוקת בין הגאונים ובין הרי"ף לרז"ה אם דברי הגמרא במסכת ביצה דף ד ע"ב: "השתא דידעינן בקביעא דירחא מאי טעמא עבדינן תרי יומי? - משום דשלחו מתם: הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם, זמנין דגזרו שמדא ואתי לאקלקולי", אמורים רק לענין יו"ט שני של גלויות או מאותה סיבה גם לענין יו"ט שני של ר"ה בא"י, שהרי במקום הוועד היו עושים יומיים שמא יבואו עדים.
היכן יש במחלוקת זו קשר לגלותיות או לירושלמי?
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 827
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: זוטות כי תשא משוחזרות

הודעהעל ידי אליהו » 19 מרץ 2015, 21:15

עצם העובדה שהבבלי אומר הא לן והא להו לעניין ביצה בראש השנה
ומחלוקת רבה ורבא אם ביצה מותרת או אסורה מוכיחה לרבנו חננאל והרי"ף שבא"י נוהג יומיים

רז"ה טען שזה היה כשקידשו ע"פ הראיה [ועד תקופת רבא קידשו ע"פ הראיה]

אבל רז"ה מעיד שנהגו יום אחד עד שהגיעו חכמים מחו"ל מפרובינצא ושינו את המנהג המקומי.

זה לא בדיוק גלותיות, אלא שינוי מנהג ע"פ הבבלי.
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 313
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55


חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron