יכולים

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

יכולים

הודעהעל ידי pesach » 26 נובמבר 2015, 18:57

שלום
העירני ידיד המתמצא בסידורים עתיקים, שמילת 'יכולים' נקודה ברובם ככולם בשורק הכ"ף, יכוּלים, אף שצורת היחיד נקודה בחולם הכ"ף, כמו שאנו רגילים.
הדבר התמיהני, אולם בהמשך נזכרתי שמילת 'מתוק' בלשון המקרא מתנהגת אותו הדבר: היחיד הוא מתוֹק, ואילו הרבים או הנקבה בשורק התי"ו.
ואולי יש לדמות לזה גם את 'חיים ארוּכים' שבסידורים שלנו בשורק ובכ"ף רפה, אף שהיחיד הוא ארוֹך.
יש למישהו עוד מידע בנושא?
pesach
 
הודעות: 34
הצטרף: 15 אפריל 2013, 08:31

Re: יכולים

הודעהעל ידי א.י. » 26 נובמבר 2015, 20:49

יש גם את נקוד - נקודים, אדום - אדומים, וכנראה גם ערום - ערומים.

לעומת זאת גדול - גדולים, שלום - שלומים (ירמיה יג יט), טהור - טהורים, קדוש - קדושים, קרוב - קרובים, וכנראה רוב ככל.

לגבי חיים ארוכים תמיד חשבתי שרוצים להכניס גם עניין של ארוכה ומרפא, שניים במחיר אחד...
א.י.
 
הודעות: 31
הצטרף: 16 פברואר 2015, 14:21

Re: יכולים

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 27 נובמבר 2015, 03:52

נקודים, אדומים, וערומים, הם בדגש חזק, כך שהם שונים מהמילים יכולים (צריך לבדוק באותם סידורים אם אין שם דגש) ומתוקים.
במילה ארוּכים כמדומה שיש אומרים רפוי ויש דגוש.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 795
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: יכולים

הודעהעל ידי pesach » 27 נובמבר 2015, 12:46

כן, כמובן, אין ראיה מאדומים וכל אלו שהם דגושי ל' הפועל (כמדומני קוראים לזה משקל הצבעים, אבל יש גם רטוב ועוד), ולכן כשהדגש מתבטא חייבת התנועה שלפניו להיות קובוץ או קמץ חטוף, ובד"כ זה קובוץ, מה שאין כן מתוק ומתוקים כמו שכתב רבי דוד כוכב.
לגבי ארוכים - אני יודע שיש הדוגשים, אבל כמדומני שנפוצה יותר הצורה הרפויה, והשאלה היא אם זה שיבוש, או שיש לנו חבר למתוק ומתוקים, וכן יכול ויכולים לפי עדות הסידורים הישנים (וכמדומני שאף בכ"י של המשנה מוצאים את יכולים בכ"ף שרוקה).
pesach
 
הודעות: 34
הצטרף: 15 אפריל 2013, 08:31

Re: יכולים

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 27 נובמבר 2015, 14:36

נכון, הנה בכת"י בודפסט כתובות יב, ג בסוף העמוד: http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna ... index=1&k=
ושם בכת"י פרמה: http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna ... index=2&k=

וכן במנחות יב, ד
http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna ... index=1&k=

כלים ד, ג
http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna ... index=1&k=

וזה לא הכל.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 795
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: יכולים

הודעהעל ידי pesach » 28 נובמבר 2015, 19:38

תודה
בקישור למנחות, בכתב היד היא משנה ח'.
pesach
 
הודעות: 34
הצטרף: 15 אפריל 2013, 08:31

Re: יכולים

הודעהעל ידי pesach » 01 דצמבר 2015, 13:36

מצאתי כנראה את הסיבה לשינוי של יְכוּלִים ליכוֹלִים, כנראה הוא רבי שבתי סופר בסידורו על 'אתה יצרת' בשבת ראש חודש (מהד' ישיבת נר ישראל בלטימר תשס"ג עמ' 497), וזה לשונו:
יכולים – כן הכ"ף בחולם ולא במלאפום, כי הוא שם התואר ולא פעול. כמו שכתב הרד"ק במכלול בכללים שאחר ל"ב אבנים (דפוס ליק דף כ.): "ומן יכול לא מצאנו לא פועל ולא פעול ולא תואר במקרא, אבל במשנה מצאנו התואר יכול יכולים יכולה יכולות". ולכן יש לקרות כאן יְכוֹלִים – הכ"ף בחול"ם, שאם יקראנה במלאפו"ם (שורוק) אז יהיה פעול לרבים, כמו ""בְּרוּכִים אַתֶּם לַה'" (תהלים קטו, טו). וכבר הקדמתי שלא נמצא פעול במלת יכול, וכן הוא בסדור מהרש"ל ואעתיק לשונו ב'ומפני חטאינו' ברגלים.
ושם (עמ' 531 במהדורה הנ"ל) כתב: יְכוֹלִים – כן הוא הכ"ף בחולם, והטעם כתבתי ב'אתה יצרת'. וכן הוא בסדור מהרש"ל, וז"ל: "ואין אנחנו יְכוֹלִים - כך נקד רי"ן בחולם, וכן בספר ידידות שי"ל בחולם על משקל קְרוֹבִים, ולא יאמר בו פָּעוּל כמו שידוע לדייקנים.. ומצאתי בספרים מדוייקים וז"ל: יישר כוח של החולמים [כלומר, המנקדים בחולם] מן גָּדוֹל - גְּדוֹלִים, ומן יָכוֹל - יְכוֹלִים, וכן קבלה מר' שמעון נקדן, וכ"ה על פי הדקדוק".
מהרש"ל ורש"ס ושאר המדקדקים הבינו שהצורה השרוקה היא צורת פעול, ולכן הגיהו אותה כי מדובר כאן בתואר. אבל כפי שראינו - במקרא יש גם מתוֹק - תואר, ואעפ"כ מתוקה ומתוקים באים בשורק. ונתקיימה מסורת ישראל ואין צורך להגיהה.
pesach
 
הודעות: 34
הצטרף: 15 אפריל 2013, 08:31

Re: יכולים

הודעהעל ידי pesach » 01 דצמבר 2015, 13:39

אגב, מהלשון של ה'ספרים המדוייקים' שמביא מהרש"ל נראה שהם הכירו גם צורה של גדוּלים בשורק. אבל כאן במקרא הוא חלום.
ועלה בדעתי שאולי "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן" (משלי ח, ל) הוא צורת היחיד הזכר של "אֱמוּנָה" (שמות יז, יב)?
וקצת דומה לזה צורת היחיד הזכר "מָנוֹס" (ירמיהו כה, לה) שכל הצורות המוארכות שלו באות בשורק, כמו "מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי" (שמואל ב' כב, ג) "וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן" (ישעיהו נב, יב). אף שכאן מדובר בשם עצם והמ"ם אינה שורשית.
pesach
 
הודעות: 34
הצטרף: 15 אפריל 2013, 08:31

Re: יכולים

הודעהעל ידי אליהו » 01 דצמבר 2015, 15:55

טוב ויפה
השאלה שלי היא אם זה רק מהרש"ל
מה מנהג עדות המזרח והמערב והספרדים?
כמה וכמה דברים ר' שבתי שינה לפי הספרדים
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 313
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55

Re: יכולים

הודעהעל ידי pesach » 02 דצמבר 2015, 00:53

לפי דברי הידיד שעוררני לנושא, בכל סידורי הספרדים הישנים בא יכולים בשורק, רק בדורות האחרונים התחילו לתקן את סידוריהם על פי סידורי האשכנזים, שזו מגמה ידועה. מכיון שאצל האשכנזים התחיל ענין הגהת הסידורים לפני זמן רב (כבר מתקופת רז"ה ועוד לפניו), בעוד שאצל הספרדים זה לא היה מפותח.
pesach
 
הודעות: 34
הצטרף: 15 אפריל 2013, 08:31


חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 9 אורחים

cron