ניגון והטעמת האתנחתא במגילת איכה

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

Re: ניגון והטעמת האתנחתא במגילת איכה

הודעהעל ידי ELIHU » 12 ינואר 2017, 18:49

אינני מסכים.
לענ"ד אחרי 55 שנות לימוד, אני חושב שההברה אחרי הטעם ניתן לנגן כמו הצליל הראשון בתיבה הבאה.
גם בוקר ברביע נכון לנגן את הצליל האחרון [נמוך יותר - מי] ב'ק'. דוקא נגינת הצליל הזה ב'ב'
נשמעת לי מלאכותית ואף מוזרה.
מצד שני אני מסכים גם שאם איננו נשמע מלאכותי, בבקשה נגן אותו כדי שיישמע טבעי.

בענין זה מומלץ להשתמש בספר 'מקראי קודש' של צייטלין ובר-דיין - שלושה כרכים.
אם קשה למצוא, רמז: יש חנות 'אינטלקט' ברח' יפו קרוב לעירייה, ושם מצאתי את החלק על התורה,
וזאת אחרי 20 שנות חיפוש, כי אבדתי את שלי. ויש יש עוד שני עותקים - כלומר היו לפני ראש השנה.
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 191
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

Re: ניגון והטעמת האתנחתא במגילת איכה

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 13 ינואר 2017, 01:00

שחל כתב:למשל אם יש רביע במלה "בו".
ויש "בֹּקֶר" ברביע.
האם נגינת בֹּ שוה לגמרי לנגינת "בו", עם כל טעם הרביע? ואחרי ככלות כל הרביע אתה מוסיף "קֶר"?

אני יודע שקשה להסביר בכתב.

אכן, כך בדיוק.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 645
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: ניגון והטעמת האתנחתא במגילת איכה

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 13 ינואר 2017, 01:09

ELIHU כתב:אני חושב שההברה אחרי הטעם ניתן לנגן כמו הצליל הראשון בתיבה הבאה.

זה נכון כאשר מדובר בטעם משרת - הקידומת של הטעם שאחר טעם משרת אמור להיות באותו גובה טון כמו סוף המשרת.

בענין הספר הנ"ל, כמדומה שבספר זה קראתי בבחרותי. מצאתי בו כמה רעיונות טובים, אך גם דברים דחויים.
למשל, לאורך כל הספר ההנחה היא שכל ההברות שלפני ההברה המוטעמת יחד צריכים להאמר במשך זמן קצוב, כך שכאשר המילה ארוכה צריך לומר כל הברה ביתר מהירות. זה ודאי אינו נכון. כל הברה צריכה להאמר בקצבה הרגיל, ואין סטופר מוזיקלי שצריך לעמוד בו.
בעצם, כוונתי כנראה לספר אחר, של ????סקי, עם תוי נגינה.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 645
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: ניגון והטעמת האתנחתא במגילת איכה

הודעהעל ידי ELIHU » 15 ינואר 2017, 17:22

נכון, הספר מכונה ספר שלמה רוזובסקי, לכרו בעצם, כי כל תורת המחברים מיוסדת על תורתו.
גם נכון שלא כל מה שכתוב בו היא תורה מסיני. אבל הוא ספר די טוב -
גם לדקדוק וודאי למוסיקה.
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 191
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

הקודם

חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron
האתר נבנה ע"י WP-Killer בניית אתרי וורדפרס וניהול תוכן