כי מאיש לוקחה זאת

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי אורי מרטון » 01 נובמבר 2016, 20:56

חודש טוב.

שמעתי בבית הכנסת מאדם בעל שיעור קומה בדקדוק לשון הקודש, שהמלה "לוקחה" (בפסוק "כי מאיש לוקחה זאת"), היא יוצאת דופן, באשר היא היחידה בכל התורה שההברה המוטעמת בה הינה שנים לפני האחרונה.

אמרתי לו: והרי יש רבים - "אעשה-לו", ועוד כיו"ב. זה טיבו של 'נסוג-אחור'.

אמר לי: זו אינה דוגמה, שהרי "אעשה-לו", שם מדובר בחטף, שבא במקום שווא, שאיננו נחשב להברה בפני עצמה.

ושאלתי: הרי גם "לוקחה", יש בה חטף?

ואמר לי: אין דין חטף זה כחטף זה.

סתם, ולא פירש. או שמיהר הביתה לקדש...

ואני שואל: האם היתה כוונתו לכך, שהחטף של "לוקחה" הוא לפי חוק "ועמודיו ואדניו", היינו, שההברה שלפני הגרונית, כשהיא אמורה להינקד בשווא, היא מקבלת את הצבע של התנועה של הגרונית העוקבת לה? ובזה החטף הזה שונה מחטף של גרונית עצמה, שזה נספר כהברה בפ"ע וזה לא?

ואני תמיד חשבתי שהחטף של "לוקחה" הוא כהחטף ד"קדשים"; אשר מדי דברי בו, אשמח אם מישהו יואיל להאיר עיניי בעניין החטף זה, מה טיבו ומהיכן בא.

סליחה על ההארכה, תודה רבה מראש - ומלב!
אורי מרטון
 
הודעות: 2
הצטרף: 01 נובמבר 2016, 17:14

Re: כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 01 נובמבר 2016, 23:36

נכון הוא שהחטף של "לוקחה" הוא משום שההברה שלפני הגרונית כשהיא אמורה להינקד בשווא נע היא מקבלת את הצבע של התנועה של הגרונית העוקבת לה.
ודוקא בגלל זה זהו שוא נע/חטף רגיל, ואינו נחשב להברה נפרדת, וכפי שטענת.
במילים לוקחה, ואעשה, וכדומה, אין כלל הטעמה. המילה מוקפת למילה הבאה. יש בהן רק געיא=מתג=הטעמה משנית. וגם כאשר אותה געיא הופכת לטעם מסיבות מוזיקליות, זה עדין רק הטעמה משנית=הטעמת עזר.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 645
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי אורי מרטון » 02 נובמבר 2016, 00:24

אבל האם הגעיא נוצרה כתוצאה מ'נסוג אחור'? ואם כן, האם אין זה משהו מצוי? או שעדיין חידוש יש כאן, בכך שהטעמת המשנה נמצאת בהברה השניה שלפני האחרונה?

האיש האריך בעניין, שבלשון הקודש יש רק מלרע ומלעיל, כלומר, הטעמת ההברה האחרונה, או זו שלפניה. אין הטעמה, וגם לא הטעמת משנה, בהברה שלפני-לפני האחרונה. לפיכך, המלה 'לוקחה' היא יוצאת דופן.

ולי נראה שאין זה כך.
אורי מרטון
 
הודעות: 2
הצטרף: 01 נובמבר 2016, 17:14

Re: כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי שחל » 02 נובמבר 2016, 04:29

עיין מאמר החטפים forum.otzar.org/forums/download/file.php?id=27146

לפעמים נסוג הטעם לתנועה השלישית:
נערמו מים
יערפו טל (לנוסח מרכא)
ומה-דמות תערכו לו (כנ"ל)

ודומיהם
שחל
 
הודעות: 107
הצטרף: 17 אפריל 2013, 22:24

Re: כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי א.י. » 02 נובמבר 2016, 09:52

יש גם בלי נסוג אחור: "האהלה", "צערה".
א.י.
 
הודעות: 22
הצטרף: 16 פברואר 2015, 14:21

Re: כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 02 נובמבר 2016, 21:47

אורי מרטון כתב:אבל האם הגעיא נוצרה כתוצאה מ'נסוג אחור'? ואם כן, האם אין זה משהו מצוי? או שעדיין חידוש יש כאן, בכך שהטעמת המשנה נמצאת בהברה השניה שלפני האחרונה?

האיש האריך בעניין, שבלשון הקודש יש רק מלרע ומלעיל, כלומר, הטעמת ההברה האחרונה, או זו שלפניה. אין הטעמה, וגם לא הטעמת משנה, בהברה שלפני-לפני האחרונה. לפיכך, המלה 'לוקחה' היא יוצאת דופן.

ולי נראה שאין זה כך.


הגעיא לא נוצרה כתוצאה מ'נסוג אחור', אלא להיפך - הימצאות הגעיא היא הנותנת את התחושה שהטעם כביכול 'נסוג אחור'. הגעיא נוצרה כתוצאה מכך שהדגש באות ק' נשמט ולמרות זאת השוא נותר נע, כך שההברה הפכה לפתוחה, וגם נעשה צורך להאריך בה מעט כדי שהשוא לא יהפוך לנח.

אתה צודק שמילה זו אינה יוצאת דופן כל כך.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 645
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי ELIHU » 03 נובמבר 2016, 19:04

ראו גם בתנ"ך ברויאר של מוסד הרב קוק, עמוד ת [אחרי כתובים].
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 191
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

Re: כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי אליהו » 13 נובמבר 2016, 22:22

אגב
אין פועל בבניין פיעל מלַקֵחַ ליקחתי ליקחת וכו'
ולכן גם לקחה היא על משקל בניין פוּעל
אבל זו צורה מכונה בשם ה'סביל של הקל'
נפעל אינו הסביל של הקל כפי שיש חושבים
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 300
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55

Re: כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 13 נובמבר 2016, 23:29

פֻעל אינו הסביל של פיעל?? הרי שניהם כבדים - דגושי הע'!
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 645
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: כי מאיש לוקחה זאת

הודעהעל ידי אליהו » 20 נובמבר 2016, 23:19

ברור שהוא הסביל של פיעל
וזה הסביל הטבעי
אבל כיון שנפעל הוא לא בדיוק הסביל של קל
כי לפעמים הוא פעיל.
הרי בכמה מקומות פוּעל או הפעל הם סביל של הקל
כמדומה באמתחתי מאמרים על זה
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 300
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55


חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron
האתר נבנה ע"י WP-Killer בניית אתרי וורדפרס וניהול תוכן