קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 24 פברואר 2017, 15:36

אמר לי ר' שלמה כץ שהוא שאל את דר' רפאל זר אודות מבטא המילה קרבה, במשפט: קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ. הוא דן בכך וכתב באריכות שיש ראיה שהקוף בק"ק מכך שבמסורה איתא ל, למרות שקיים (דברים טו, ט) קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע. מכאן שהק"ק - בשונה מהק"ג שבדברים.

עניתי, שמכאן ראיה חשובה יותר - לעצם הענין שבעלי המסורה הבחינו בין ק"ק לק"ג. (!)
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 657
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ

הודעהעל ידי אליהו » 13 מרץ 2017, 18:18

מד"ר רפאל זר: ר' אליהו שלום.
בהיבטים הלשוניים לתהלים סט, יט, אתה כותב: קָרְבָ֣ה: הקו"ף בקמץ קטן.
מכיוון שפתחתי קצת פרשנים ישנים וחדשים, וגם כמה מילוני המקרא וספרי דקדוק אחדים, וראיתי שיש בנ"ל גם דעה אחרת, שלפיה הקמץ גדול, וזו צורת ציווי מוארכת, כמו ב"טהור ישועתנו קרבה", רציתי לשאול על מה/מי ביססת את פסיקתך.
אינני בא לחלוק עליך, וגם בעיניי מסתבר שזה קוֹרבה, אבל מעניין אותי לשמוע מה היו שיקוליך, כי בגוף הקובץ לא ראיתי התייחסות נוספת, פרט לפסיקה.
תודה, רפאל.
תשובה: אני הבנתי שמדובר בבניין קל מהמלה קְרַב
לעומת קרבה הנאמר אצל האשכנזים בשני וחמישי שהוא צורה ארוכה של קָרֵב
כנראה לא ראיתי דעות אחרות
פסוק זה מוכר גם מ'לכה דודי' וחושבני שהסידורים החל מרנת ישראל מציינים אותו חטף ונח
אולי במהדורת תהלים הבאה אציין את הדעה החולקת שכרגע אינה מובנת לי.
אליהו
רפאל: ככל הנראה אתה הבנת נכון.
אבל ראה ראב"ע על אתר, המביא את ר' משה (=ג'יקטילה), וממנו עולה שקרא בקמץ גדול, כמו ב"טהור ישועתנו קרבה", וראב"ע חולק עליו שם.
בדקדוק של באואר וליאנדר הם כותבים "קרבה" בקמץ וגעיה, לומר לך שהקמץ גדול.
אחרי שכתבתי לך ראיתי שבתהל' שם המס"ק של הכתר מציינת "לית", מה שמוכיח שהקמץ קטן, שהרי יש עוד "קרבה" המנוקד בוודאות בקמץ גדול (בדבר' טו, ט), ואילו גם בתהל' הקמץ גדול - היה כותב במסורה ב' ולא ל'.
רפאל.
ממני: ספק אם זו הוכחה
שם זה פועל בעבר וכאן זה ציווי
ואינני יודע אם במסורה זה נקרא כתובים הבאים כאחד
אתה מסתמא מכיר בהקדמת קונקורדנציה מנדלקרן "והבל הביא גם הוא"
אליהו
מרפאל: כל המצוי במסורה יאמר לך שהמסורה כורכת פעלים בבניינים שונים, בזמנים שונים וכו', ברשימה אחת תחת מספר אחד. ברויאר אהב לצטט את "הבל" ממנדלקרן, והוא צדק חלקית, כי המסורה מבחינה לעתים קרובות בין שמות פרטיים ובין פעלים או שמות (נכתבה על זה עבודת דוקטור שלמה), אבל היא לעולם לא תבחין בין צורות פועל שונות.
לענ"ד זו ראיה ניצחת.
ממני: טוב מאוד,
זה ההבדל בין מי שמצוי לסתם חובב.
את 'והבל הביא' אני זוכר כבר מלפני יותר מארבעים שנה
אינני זוכר מתי, אבל ראיתי את פרופ' עופר מזכיר את זה.
קונקורדנציה היא כנראה יותר מסתם תוכנת חיפוש,
ולכן עמרצות זו עם שאר הדוגמאות שם במנדלקרן מצחיקה.
אגב בענין טענה נצחת (לא ראיה נצחת) הבאתי מד"ר זיידל
שלעתים מתפרש טענה חלשה
אליהו
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 300
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55

Re: קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 13 מרץ 2017, 19:27

גם בני ניסה לדחות ולומר שמא המסורה איירי רק במשמעות זו.
ודחיתי ואמרתי שדרך המסורה לציין יחד דוגמות שוות גם במשמעויות זרות לחלוטין. אך איני יודע לציין דוגמות לכך.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 657
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ

הודעהעל ידי ELIHU » 14 מרץ 2017, 22:31

דוד, נראה לי כי אין לך ברירה אלא לקבל את האפשרות שהמסרנים - לפחות הטברנים - לא תמיד הבדילו בין ק"ק וק"ג.
ייבין ציין זאת כמה פעמים.
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 191
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

Re: קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ

הודעהעל ידי אליהו » 14 מרץ 2017, 23:29

אבל כאן דוגמה בולטת שכן הבחינו
גם הספר אכלה ואכלה בנוי על הבחנה ביון קמץ רחב לחטוף.
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 300
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55

Re: קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 15 מרץ 2017, 00:42

ELIHU כתב:דוד, נראה לי כי אין לך ברירה אלא לקבל את האפשרות שהמסרנים - לפחות הטברנים - לא תמיד הבדילו בין ק"ק וק"ג.
ייבין ציין זאת כמה פעמים.


בבקשה, דוגמות. ונדון.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 657
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים


חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 2 אורחים

cron
האתר נבנה ע"י WP-Killer בניית אתרי וורדפרס וניהול תוכן