ויצקו בהפטרת כי-תשא [בחק לישראל]

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

ויצקו בהפטרת כי-תשא [בחק לישראל]

הודעהעל ידי אליהו » 14 מרץ 2017, 23:41

השנה כי תשא פרשת פרה אבל בחק לישראל קוראים פסוקים מההפטרה יש שגם בע"ש קוראים הפטרה זו
מכתב ממני: לרב יוסף חיים מזרחי נר"ו שלום!
מישהו הראה לי בחק-לישראל כי-תשא [הוצאת מלכות בעריכת יח"מ] מובא פסוק ממלכים
ומצאתי פסוק בדומה לו,
מלכים א יח לד וַיֹּ֗אמֶר מִלְא֨וּ אַרְבָּעָ֤ה כַדִּים֙ מַ֔יִם וְיִֽצְק֥וּ עַל־הָעֹלָ֖ה וְעַל־הָעֵצִ֑ים
מלכים ב ד מ וַיִּֽצְק֥וּ לַאֲנָשִׁ֖ים לֶאֱכ֑וֹל
בחק לישראל מלכות מצוין הצ' במלה ויצקו בשווא נח​, הוא לקח את התנ"ך סימנים בהוצאת פלדהיים וגם שם מסומן שווא נח.
לפי הכלל 'פי"ץ בקעת-גר' היה צפוי דגש בצ' כי צריך להתנהג כחסרי פ"נ.
ואמנם יש דפוסים מנקדים יצק בדגש אבל אין זה עיקר.
בכל אופן השורש י.צ.ק כאשר הצ' בשוא מתנהג כאילו היה מנחי פ"י ולכן יִצקו הוא כאילו כתיב יִיצקו כמו יִיראו
ולכן השווא הוא נע! ​
​אודה לך מאוד אם תסביר לי את השיקולים לשוא נח
אני רוצה להוסיף שכנראה יצקו בשווא נח הוא ציווי
ולכן יש לחשוש לשינוי משמעות
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 300
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55

חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 3 אורחים

cron
האתר נבנה ע"י WP-Killer בניית אתרי וורדפרס וניהול תוכן