מדוע יש שם מיוחד לטעם פשטא כאשר ההטעמה היא מלעיל "שני פשטין"

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

מדוע יש שם מיוחד לטעם פשטא כאשר ההטעמה היא מלעיל "שני פשטין"

הודעהעל ידי yuvall » 13 נובמבר 2017, 09:59

ואם כך, מדוע אין שם מיוחד גם לתלישות ולטעמי זרקא וסגול?

יובל
yuvall
 
הודעות: 32
הצטרף: 20 ספטמבר 2013, 00:03

Re: מדוע יש שם מיוחד לטעם פשטא כאשר ההטעמה היא מלעיל "שני פש

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 13 נובמבר 2017, 12:53

אכן לאשכנזים השם אינו שונה גם כשהטעם מלעיל.
ויש ספרדים שמנגנים שני פשטין בנעימה שונה, והרב מאזוז ועוד רבים סוברים שזו טעות.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 667
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

נכון. גם באנגליה מרבית הקוראים מנגנים משהו מיוחד, אבל

הודעהעל ידי ELIHU » 15 נובמבר 2017, 18:25

אבי מורי ז"ל הדגיש כי השינוי אינו כדין.
והרי למה יש הטעמה כפולה?
רק כדי להבדיל את הפשטא מן הקדמא.
צורתם שווה, אבל הפשטא ממוקמת אחרי האות האחרונה לעומת הקדמא שהיא באות המוטעמת.
ואם המילה נקראת מלעיל, צריך לסמן גם באות המוטעמת, כדי שנדע שהיא מלעיל.
ואת הפשטא ה'עיקרית' [אחרי האות האחרונה] מסמנים גם, כדי להבדילה מן הקדמא.
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 193
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד


חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Yahoo [Bot] ואורח אחד

cron
האתר נבנה ע"י WP-Killer בניית אתרי וורדפרס וניהול תוכן