כיקר כרים

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

כיקר כרים

הודעהעל ידי אליהו » 13 דצמבר 2017, 20:04

כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים׀ יֹאבֵ֗דוּ וְאֹיְבֵ֣י יְ֭יָ֣ כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ: תהלים לז כ

מהו יקר כרים?
ראב"ע: כיקר כרים - כחלב הכבשי' כמו עם חלב כרים המושמי' בעשן שיכלו רגע אחרי רגע
ויש אומרים כיקר כרים כעשב העמקים כמו כר נרחב וכמוהו ככר הירדן והוא כפול כמו בבבת עינו וטעם בעשן כאשר יבעיר בהם המבעיר את הבערה וכלו הראשון על היקר וכלו השני על הרשעים ובאה המלה מלעיל בעבור סוף פסוק:
ר"י מטראני: ואויבי ה' יכלו כיקר כרים - כמו העשבים שלעמקים, שאותם העשבים כלו בעשן כלו. והעשבים והצמחים הם כבודם שלעמקים, והם יבשים וכלים על העשן ואין להם מעמד. כרים - הוא כמו "כר נרחב" (יש' ל,כג).
אם נגיד את האמת לי נראה הפירוש השני של ראב"ע יותר קרוב לפשט
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 313
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55

Re: כיקר כרים

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 14 דצמבר 2017, 01:36

כרים רגיל במקרא כפרוש הראשון.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 811
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים


חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 3 אורחים

cron