רשב"ם אומר על "אֵפו" [שמות טז]: אֱפו היה לו לומר בחטף פתח קטן כמו מן אכל "אֱכֹל", מן אמר "אֱמֹר", מן אפה "אֱפֵה לשון ציווי, אלא בשביל שאינו מחובר לאחוריו אלא מנוגן ברביע שהוא מניגוני המלכים לכן ננקד בצירי. ולא מצאתי דוגמתו אלא הֵבוּ, אהבו הבו קלון מגיניה בתרי עשר [הושע ד].
מה דעתכם?