שינויי ניגון בקריאת התורה למען ההבנה

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

שינויי ניגון בקריאת התורה למען ההבנה

הודעהעל ידי ELIHU » 29 מאי 2018, 14:27

אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לתשובה בספר 'במראה הבזק' כרך ו'.
שם שואלים אם נכון להדגיש את התוכן ולהגביר את ההקשבה על ידי שינויי ניגון.
[שיטת לואיס גלינרט] והשיבו שלא ראוי לעשות. אך כמובן צריך לקרוא את כל התשובה.
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 215
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ואורח אחד

cron