שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

כל מה שקשור ביהדות וביהודים, בארץ, בעולם ובתבל כולו.

שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי מנהל האתר » 10 אפריל 2013, 11:38

חשוב לי להתחיל את השרשור הזה בעניין אמירת ההלל ביום זה. אבל לפני זה, אני מעדיף שתקראו קצת על גלגולה של תפילת יום העצמאות עוד משנת 1949. לצורך זה, אני ממליץ לקרוא את מאמרו של הרב שמואל כץ.

משם כדאי להמשיך למאמרו של אברהם שלם - הלל ביום העצמאות, בו המחבר מוחה על כך שיש פוסקים אשר הורו שאין לקרוא הלל ביום העצמאות הוא מסכם, כי חובה גדולה להודות ולהלל על נסי הקב"ה בארץ ישראל. לדבריו, מצווה לקרוא הלל בציבור בברכה ביום העצמאות.

משם כמובן, לקריאת חלקים ממאמר מקיף של הרב שלמה גורן על קריאת ההלל ביום העצמאות.

ולקנח בשו"ת בענייני תספורת (וגילוח) והלל ביום העצמאות, כדוגמת אלה:
גילוח ביום העצמאות לספרדים

גילוח ביום העצמאות = חרדיות אמיתית

גילוח ביום העצמאות - מקורות לעניין

הלל וגילוח ביום עצמאות שהוקדם (כמו השנה)

הלל בעצמאות לאור ההתנתקות

בירור בעניין אמירת הלל בזמן שמעשי ה' טובעים בים (השוואה בין יום העצמאות לשביעי של פסח)

טעמים נפלאים ליום העצמאות (מאמר)

הנהגות הרה"ג מרדכי אליהו ביום העצמאות

אגדה ליום העצמאות

יום העצמאות בראי החסידות

לימוד ליום העצמאות

דעת חכמי תימן על יום העצמאות ויום ירושלים


לינק להודעה המקורית: http://www.hagigim.com/modules.php?name ... pic&t=4258
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי מנהל האתר » 10 אפריל 2013, 12:58

ועכשיו לקצת הומור:

תמונה

תמונה

הקבצים (PDF) מאוחסנים בחשבון שלי ב-4shared, בספריה ששיתפתי עם כולם. גם אתם יכולים להעלות קבצים לשם (ואפילו לפתוח תת-ספריות. אני לדוגמא פתחתי תת-ספריה בשם "מנהל האתר") ולשתף אותם איתנו כאן.
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 10 אפריל 2013, 21:55

יפה מאוד.

אבל עדיין אי אפשר בלי בעיות טכניות , אני לא רואה את התמונות, וגם לא מצליח להכנס לתיקיית הקבצים המשותפת.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 776
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי מנהל האתר » 11 אפריל 2013, 04:12

מוזר. אני מחובר כרגע עם האייפד ורואה את התמונות.
למה זה חשוב שאני מחובר עם האייפד? כי זה אומר שאני לא מחובר ל-4shared במקביל, ובעצם מתנהג כמו כל משתמש רגיל.
נצטרך לשאול מישהו נוסף אם הוא רואה את התמונות בכדי לנסות להבין איפה הבעיה נמצאת.
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 11 אפריל 2013, 14:17

אני חושב שמצאתי את הבעיה. ניסיתי לפתוח את התמונה בלחיצה על העכבר הימני וקיבלתי הודעה שרימון חוסם אותי בגלל שזה אתר שיתוף קבצים.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 776
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי מנהל האתר » 11 אפריל 2013, 15:30

אויש. איזה מכה. רימון חוסם כל אתר שיתוף קבצים? איזה בזבוז...
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 11 אפריל 2013, 21:45

למה זה בזבוז?
הם מציינים בהודעה שניתן להתקשר אליהם ולבטל פונקציה זו. אבל זו דוקא פונקציה טובה, בדרך כלל שיתוף קבצים זה בקבצים גנובים, לא?
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 776
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי מנהל האתר » 12 אפריל 2013, 15:19

גם. לא רק. זה כמו להגיד - אני לא נוהג במכונית כי נהרגים מזה.
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי מנהל האתר » 12 אפריל 2013, 16:17

דבר תורה מהבלוג של אבא שלי:
שיר מזמור ליום העצמאות - תהילים קכ"ו.
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 15 אפריל 2013, 04:56

את הקטע הבא אני מעתיק מתוך קובץ שאצלי. אני מבקש סליחה מראש על כך שזה ממש לא ערוך כפי הצורך.

ליום העצמאות
כתוב בתהילים פרק יד פסוק ז
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְדֹוָד שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל:
ובפרק נג פסוק ז כתוב
מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹקִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל:
נשאלות השאלות:
א) למה בפרק יד נכתב בשם הויה ואילו בפרק נג בשם אלוקות?
ב) למה בפרק יד נכתב ישועת בלשון יחיד ואילו בפרק נג ישועות בלשון רבים?

ההבדל בין שם הויה לשם אלוקות מבואר במסכת ברכות דף ס:
תנן: על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב, על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת וכו' מאי קרא? וכו' רבי שמואל בר נחמני אמר: מהכא בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּידֹוָד אֲהַלֵּל דָּבָר (תהילים נו, יא): בה' אהלל דבר - זו מדה טובה, באלקים אהלל דבר - זו מדת פורענות.
מכאן אתה למד, שבין שישועות ישראל נעשות במדה טובה, ובין שנעשות במדת פורענות, בין שנעשות על ידי שומרי תורה, ובין שנעשות לכאורה על ידי מפריה, יש לישראל לגיל ולשמוח, להלל ולשבח!
ומכאן, שאם יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל היא במדה טובה ובזכות הרי היא נעשית בפעם אחת.
אולם אם לא זכו, אזי יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל נעשות קימעא קימעא.
וכמאמרם במסכת סנהדרין דף צח.
אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (ישעיהו ס פסוק כב) בְּעִתָּהּ, וכתיב, אֲחִישֶׁנָּה!
זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה.
אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (דניאל פרק ז פסוק א) וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה, וכתיב (זכריה פרק ט פסוק א) עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר!
זכו - עם ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור.
ופירש רש"י: עם ענני שמיא כבר אינש אתי - במהירות.
וכתיב עני ורוכב על החמור - כעני הבא על חמורו בעצלות.
ובתלמוד ירושלמי במסכת ברכות פרק א ה"א ובמסכת יומא פרק ג ה"ב
רבי חייא רובא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה.
ראו אילת השחר שבקע אורה.
אמר רבי חייא רובה לרבי שמעון בן חלפתא בר ר', כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא (/קימאה קימאה) כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר (/רבה והולכת).
כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ יְדֹוָד אוֹר לִי : מאי טעמא
וּמָרְדֳּכַי ישֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ : כך בתחילה
וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ (וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ) : ואחר כך
וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס וגו' . ואחר כך
וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת . ואחר כך
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה . ואחר כך
ובקול התור כתב מהגר"א שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ובזמן בעיתה - אחישנה. ובירושלמי משמע שבתחילה בעיתה, ואח"כ אחישנה. והתהליך צובר תאוצה בטור חשבוני. עוד כתב בקול התור שגזירת מות משיח בן יוסף הומרה בסבל רב אך מפוצל שאפשר לעמוד בו. משל למלך שנשבע להשליך סלע בבנו, שמנפצו לרסיסים ומשליכם אחד אחד. וטעם יסורים אלה בגאולת "לא זכו", כאומרם במסכת סנהדרין דף צז:
אמר ליה רבי יהושע: אם אין עושין תשובה - אין נגאלין? אלא, הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.
לפיכך יש לומר, אל תקרי בעיתה - אחישנה, אלא בעיטה - אחישנה. שכל בעיטה וצער תוך גאולת בעיתה מחישה ומקרבת את הגאולה.
וכמו כן אמרו במדרש תנחומא (בובר) פרשת דברים סימן ב
ד"א יששום מדבר וציה. מפני מה כתיב כן, ללמדך כי בשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל, אינו (נגלה) [מגלה] עליהם כל טובתו כאחת, מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה, שאם יגלה עליהם טובתו בפעם אחת ימותו כולם, ראה מה כתיב, ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה וגו' (ישעיה סד ג), צא ולמד מיוסף, שבשעה שנתוודע לאחיו לאחר כמה שנים, אמר להם יוסף, אני יוסף (אחיכם) (בראשית מה ג), ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו (שם /בראשית מ"ה/), הקב"ה על אחת כמה וכמה, אלא מה הקב"ה עושה להם, מגלה להם קימעא קימעא, בתחילה משיש את ההרים שנאמר יששום מדבר וציה, ואחר כך ותגל ערבה, ואחר כך פרוח תפרח. ואחר כך כבוד הלבנון (אליך יבא) [ניתן לה], ואחר כך המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו (ישעיה לה א), לפיכך אמר דוד כי בנה ה' ציון נראה בכבודו (תהלים קב יז), ואומר כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון (ישעיה נב ח), [ואומר] ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו (ישעיה כה ט).
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 776
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי מנהל האתר » 15 אפריל 2013, 11:22

יישר כח!
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

על הניסים ליום העצמאות

הודעהעל ידי מנהל האתר » 15 אפריל 2013, 13:08

תמונה
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

תפילה לשלום המדינה - זהותו של המחבר

הודעהעל ידי מנהל האתר » 15 אפריל 2013, 13:09

תמונה
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

דברי הרב עובדיה על יום העצמאות וניסיו

הודעהעל ידי מנהל האתר » 15 אפריל 2013, 13:59

Watch on youtube.com
"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

שיעור נפלא של הרב שרקי מאתמול

הודעהעל ידי מנהל האתר » 15 אפריל 2013, 14:24

"יש בעולם שלושה סוגים של אנשים: כאלה שיודעים לספור וכאלה שלא"
סמל אישי של המשתמש
מנהל האתר
מנהל האתר
 
הודעות: 227
הצטרף: 21 מרץ 2013, 17:54
מיקום: נתניה

Re: שרשור יום העצמאות - העתקה מהפורום הישן

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 16 אפריל 2013, 07:20

אמרו במסכת חגיגה דף ט ע"ב: "אמר ליה בר הי הי להלל:
מאי דכתיב: (מלאכי ג, יח) וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ?
היינו צדיק – היינו עובד אלהים?!
היינו רשע – היינו אשר לא עבדו?!
- אמר ליה: עבדו ולא עבדו - תרוייהו צדיקי גמורי נינהו. ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד".

וקשה, למה אם כן מכונה שונה פרקו מאה פעמים "אשר לא עבדו", וכי אין הוא עובד ה'?
עוד קשה, עובד אלהים מוזכר לפני אשר לא עבדו, ואילו שונה פרקו מאה פעמים נזכר לפני שונה פרקו מאה ואחד. לפי ההקבלה יוצא שעובד אלהים הוא השונה פרקו מאה פעמים, ואשר לא עבדו הוא השונה פרקו מאה ואחד!

אלא שאימרה זו שנאמרה להלל עוסקת בעניני אמירת הלל, אמר אותה בר הי הי – ה' באייר.
מהו עובד אלהים? אמרו בכמה מקומות (במכילתא בספרי ובירושלמי) שעבודה שבלב זו תפילה. במה עוסקת תפילתו? ככתוב בתהלים סוף פרק כב לא-לב: זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר. יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה.
זרע יעבדנו – הנקרא עֹבֵד אֱלֹהִים, יהלל את ה' על צדקותיו שעשה לעם נולד – בעצמאות מדינתו המתחדשת. והטעם: כִּי עָשָׂה, כלומר כי נס הקמת המדינה הוא מעשה ידי ה' ולו כל השבח, ולא מעשה מכח בשר ודם. וכמרומז בכתיב בפסוק: הוּא עָשָׂנוּ (ולא) [וְלוֹ] אֲנַחְנוּ - לא אנחנו עשינו את עצמינו ולא את עצמאותנו. וכך בהגדה של פסח – אין נזכר שמו של משה, והטעם, שלא ישתמע כאילו ההלל וההודאה נאמרים למשה – שכביכול בזכות בשר ודם יצאו ממצרים. וכלשון ההגדה (ובירושלמי ובמדרשים) – אני ולא מלאך וכו'. למרות שגם למשה מגיעה ברכה על פועלו.
ואותו המשבח הוא הנקרא ששונה פרקו מאה, כלומר שמהלל ומשבח לה' ושונה את מזמור ק' שבתהלים:
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ. עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ. כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.
משבח ומודה לה' כמבואר במזמור זה: 'כי הוא עשנו'. ושונה פרקו בכל שנה, ושונה פרקו – כקרי וגם כמרומז בכתיב.
ומי שאינו אומר שירה זו מכונה אֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ, ונקרא שונה פרקו מאה ואחד כלומר ששונה את מזמור קא שבתהלים:
לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל... לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע. מלושני מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל. עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי. לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי. לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר ה' כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.
לאחר שאמר פעם ראשונה, שונה פרקו וחוזר ואומרו מתוך כוונה לקטרג על בניו של מקום – אלו שאינם מדקדקים בכל המצוות.
גנאי הוא לאותם שאינם אומרים שירה לה' – את שירת הארץ, כמו שאמרו במסכת סנהדרין דף צד ע"א: "תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא לחזקיה וסייעתו שלא אמרו שירה, עד שפתחה הארץ ואמרה שירה".
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 776
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים


חזור אל היהדות ואנחנו

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 2 אורחים

cron