פרשת ראה-חציית הירדן- הברכה והקללה- הקשר?/מאת: אהובה קליין.

חידושים על פרשיות השבוע

פרשת ראה-חציית הירדן- הברכה והקללה- הקשר?/מאת: אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 16 אוגוסט 2017, 11:45

פרשת ראה - חציית הירדן-הברכה והקללה-הקשר?
מאת: אהובה קליין.
:? :?:
פרשה זו, שמה דגש על הראיה של עם ישראל ומבהירה כיצד עליו להתנהג בעת הכניסה לארץ ישראל והיכן ממוקמים הר הברכה והר הקללה.
"וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל. הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה. כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם". [דברים י"א, כ"ט]
השאלות הן:
א] מדוע התורה הזכירה את מעבר הירדן בהקשר לברכה ולקללה?
ב] עניין הברכה והקללה נאמר בלשון הווה-מה הטעם לכך?
תשובות.
מעבר הירדן – הקשר לברכה ולקללה.
נאמר: "כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ".
כדי להבין כיצד חצו בני ישראל את הירדן, נעיין בספר יהושע:
שם ישנו תיאור מפורט- כיצד נבקעו מי הירדן לשניים ובכך התאפשר לעם ישראל, בגדר נס, לחצות את מקור המים במטרה להגיע- אל ארץ כנען, בקיעת הירדן הייתה אות שנתן ה' לכך שיוריש לבני ישראל את ארץ כנען: "וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ" — [ספר יהושע, פרק ג', פסוקים ט"ו-ט"ז]
על פי תיאור זה, ניתן להבין מה היה גודל הנס בחציית נהר הירדן, כשהכוהנים נשאו עימם את ארון הברית – יבשו המים במקום ורק כשאחרוני הכוהנים יצאו מהדרך שנפתחה לפניהם - חזר הנהר לקדמותו.
רש"י מסביר: "כִּי"- מוסב לנאמר בהמשך הכתוב ומשמעו יהיה: לשון - דמיון והיקש, כשם שתראו ניסים על הירדן- כך תראו ניסים בכיבוש הארץ.
פירוש דומה לזה ניתן למצוא בדברי ישעיהו הנביא: "כִּי אֶצָּק-מַיִם עַל-צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל-יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי עַל-זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל-צֶאֱצָאֶיךָ".[ישעיהו מ"ד, ג]
ההסבר הוא: כמו שאלוקים יוצק מים על הצמא כך יצוק רוח על זרעו של ישראל במקום נוסף נאמר: "כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ--כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם..." [ישעיהו נ"ה, ט]
לעניות דעתי: מכאן ניתן להבין את משמעות המילה: "ראה"- שהיא גם שם הפרשה:
משמעות הראייה- היא גם חכמה- כי אדם נבון המביט בניסים שהקב"ה עשה לישראל לאורך כל הדרך ובמיוחד טרם הכניסה לארץ - מבין כי יש תמיד לבטוח בה' ובהמשך גם בתוך הארץ ומכאן יגיע למסקנה - שעדיף שיבחר בהר הברכה ולא בהר הקללה ועל כן עליו להתמיד בשמירת המצוות תמיד כדי לזכות לחיים טובים.
דוד המלך מדבר על ראייה זו שהיא חכמה: " יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ; וְכָל-עַוְלָה, קָפְצָה פִּיהָ. מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה; וְיִתְבּוֹנְנוּ, חַסְדֵי יְהוָה".[תהלים ק"ז, מ"ב- מ"ג] כוונתו של דוד המלך היא : כאשר אדם רואה את הניסים בעולם - כיצד למשל: הקב"ה יכול להפוך מדבר לאגם מים - למקום פורה, או כיצד יכול להפוך מצב של רעב –למצב של שובע, כנאמר: "כִּי-הִשְׂבִּיעַ, נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה, מִלֵּא-טוֹב".[שם]- אזי אם אותו אדם אכן נבון - מתוך ראייה יזכור את חסדי ה' לאורך כל הדרך ויבטח בו.
רעיון זה מופיע גם בחומש דברים: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ".[דברים ד', ל"ה]
המילה: ראיה- היא בהיפוך אותיות: "יראה", על כך אומר דוד המלך: " רֵאשִׁית חָכְמָה, יִרְאַת יְהוָה-- שֵׂכֶל טוֹב, לְכָל-עֹשֵׂיהֶם; תְּהִלָּתוֹ, עֹמֶדֶת לָעַד".[תהלים]
דעת מקרא מסביר: המילה: "ראה" היא: לשון זירוז ומשמעותה : לראות בעין של בשר ודם ומתוך כך להבין דברים. נאמר: "ראה"- בלשון יחיד: כי אלוקים פונה לכל אחד ואחד"
בעל הטורים מביא כמה פירושים, הנה כמה מהם:
א] "ראה"- הפניה לכל יחיד ויחיד [בדומה לפירוש דעת מקרא].
ב] יש מפרשים: כי הפנייה היא אל יהושע לפי שאלוקים הזהירו לברך את עם ישראל כשיעברו את הירדן.
ג] נאמר :"ראה" בלשון יחיד: לפי שגם הברכות והקללות נאמרו בלשון יחיד, כמו שנאמר:[מסכת מגילה ל"א]
התורה מתארת את המיקום של הר הברכה והקללה:
"וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל. הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה".
אחד מהפרשים מסביר: "מבוא השמש"- זוהי הדרך ממערב לירדן שבה הלכו בני ישראל לאחר שעברו את הירדן עד שנגד עיניהם נשקפו שני ההרים: הר גריזים - שהוא הר הברכה והר עיבל- שהוא הר הקללה- כנראה באזור שכם. יתכן שהר גריזים נבחר להר הברכה היות והיה ירוק ופורה, לעומתו הר עיבל הר הקללה - היה שומם וסלעי.
לפי אחת הסברות: אֵלוֹנֵי מֹרֶה- הוא חורשת אלונים באזור שכם.
נושא הברכה והקללה.
רבי אליהו מווילנא מסביר: מדוע נאמרו הברכות והקללות- בלשון הווה? מהטעם שכוח הבחירה של האדם, אם לבחור בטוב ,או ברע- נתון לו במשך כל יום וכל שעה וכל עוד האדם חי- הוא מצוי בעולם של פיתויי יצר הרע ועליו להיות עם אצבע על הדופק ולהיאבק תמיד נגד הכוח הרע ולבחור בדרך הישרה.
כפי שאמר הלל הזקן: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" [מסכת אבות ב, ה] כוונת הלל: שאדם לא יסמוך על הישגיו בעבר ויכנס לאופוריה, אלא יביט כאן, עכשיו ולעתיד ויגלה ערנות בהתמדה- למען יצליח להתגבר על יצר הרע ויבחר תמיד בטוב. ובדומה לכך אומר משה לעם ישראל: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה" [דברים י"א, כ"ו].
מתוך כך יש להבין כי כוח הבחירה ניתן לאדם לאורך כל חייו וכל יום עליו לבחור בן טוב לרע.
לסיכום, לאור האמור לעיל, הזכרת נס מעבר הירדן מבהירה לעם ישראל: כשם שהקב"ה מביא ניסים על הירדן- כך גם בארץ ישראל מתרחשים ויתרחשו תמיד ניסים - בתנאי שכל אחד ואחד יראה ויבין כי אין עוד מלבדו, על כן מכוח קיום המצוות הלכה למעשה- נזכה לחסדי ה' בארץ הנבחרת לאורך כל הדרך.
אהובה קליין
 
הודעות: 273
הצטרף: 16 אפריל 2013, 22:22

Re: פרשת ראה-חציית הירדן- הברכה והקללה- הקשר?/מאת: אהובה קלי

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 16 אוגוסט 2017, 22:57

דרך מבוא השמש נקרא היום כביש 57 - מגשר אדם לעבר שכם.
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 657
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: פרשת ראה-חציית הירדן- הברכה והקללה- הקשר?/מאת: אהובה קלי

הודעהעל ידי אהובה קליין » 22 אוגוסט 2017, 23:00

תודה להסבר היפה.
יישר כוח!
אהובה קליין
 
הודעות: 273
הצטרף: 16 אפריל 2013, 22:22


חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 2 אורחים

cron
האתר נבנה ע"י WP-Killer בניית אתרי וורדפרס וניהול תוכן