פרשת שמיני- צרת תלמידי חכמים מוטלת על העם?/אהובה קליין.

חידושים על פרשיות השבוע

פרשת שמיני- צרת תלמידי חכמים מוטלת על העם?/אהובה קליין.

הודעהעל ידי אהובה קליין » 04 אפריל 2018, 21:13

פרשת שמיני- צרת תלמידי חכמים מוטלת על העם - האמנם?
מאת: אהובה קליין.
:o :o :o :?: :?: :?:
אחד הנושאים בפרשה : האש הזרה שבני אהרון -נדב ואביהוא - הקריבו ללא ציווי ה' ועל כך נענשו ומתו באש.
כפי שהתורה מתארת זאת: "וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם. ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן. ד וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן, בְּנֵי עֻזִּיאֵל, דֹּד אַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת-אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי-הַקֹּדֶשׁ, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה. ה וַיִּקְרְבוּ, וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר מֹשֶׁה. ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה. ז וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם; וַיַּעֲשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה". [ויקרא י ,א-ח]
השאלות הן:
א] היכן ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לירידת אש מהשמיים?
ב] במה חטאו בני אהרון? כיצד הגיב אביהם?
ג] מדוע מוטל על כל בית ישראל לבכות את השרפה?
תשובות.
ירידת אש מהשמיים.
חכמי ישראל אומרים: בכל התנ"ך מוצאים סך הכול שתים- עשרה פעמים מקרים של ירידת אש מהשמיים.
ופלאי פלאים מחצית אחת של ירידת האש – הייתה לטובה ומנגד: המחצית השנייה - הייתה למטרה רעה.
ירידת האש לטובה בששת המקרים הבאים:
א] ביום השמיני למילואים ירדה אש מן השמים ושרפה "על המזבח את העולה ואת החלבים" [ט', כ"ד] זה היווה אות לעם ישראל כי הקורבנות שהקריבו לה'- היו לרצון.
ב] קורבנו של גדעון עלה באש באמצעות מלאך ה' [שופטים ו', כ"א]
ג] קורבנו של מנוח -אביו של שמשון- עלה באש לשמים לעיני מלאך ה' [שופטים י"ג, י"ט- כ]
ד] קורבנו של דויד המלך עלה באש לשמים בזמן שרכש את הגורן מארוונה היבוסי.[ דברי הימים-א, כ"א, כ"ו]
ה] קורבנו של שלמה המלך עלה באש לשמים- בזמן חנוכת בית המקדש [דברי הימים א', כ"א, כ"ו]
ו] קורבנו של אליהו בהר הכרמל עלה באש מן השמיים- הדבר גרם להמוני העם להאמין במציאות אלוקים [מלכים -א', י"ח, ל"ח- ל"ט]
ירידת אש מן השמיים למטרה רעה הייתה בששת המקרים הבאים:
א] האש שהמיתה את נדב ואביהוא – בני אהרון.
ב] מותם של המתאוננים באמצעות אש שירדה מן השמים.[במדבר י"א, א]
ג] האש שהמיתה את מאתיים החמישים איש שנמנו עם קורח [במדבר ט"ז, ל"ה]
ד] ירדה אש משמים ושרפה את שר החמישים ואת חמישים האיש שלו ששלח המלך אחזיה לתפוס את אליהו הנביא [מלאכים ב', א, י'- י"ב
ה] האש שירדה משמיים ופגעה בצאן ובנערים של איוב [איוב, א, ט"ז]
חטאם של בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא
המקרא מציין את סיבת מותם של בני אהרון באופן ברור:
"וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם".
אחדים מחז"ל טוענים: כי בני אהרון חטאו בזלזול במקדש בקרבן ועבודה:
א] נכנסו מחוסרי בגדים למקדש בעודם שתויי יין.
ב] הכניסו אש זרה שנטלו מבית הכיריים ולא ממזבח החיצון.
ג] הקריבו קורבן שלא נצטווו עליו.
ד] לא נשאו אישה מחמת גאווה כי לדעתם: אין עוד יחסנים כמוהם להתחתן איתם.
ה] לא הולידו בנים.
ו] הורו הלכה בפני רבם.
ז] הם שייכים לקבוצה של: "ויאכלו וישתו ויחזו את אלוקים"
ח] סבלנותם נתקצרה להם וציפו למותם של משה ואהרון על מנת שהם ינהיגו את העם במקומם..
ט] הם לא היו נוחים זה לזה.
ישנה דעה נוספת, לפיה: הם התלהבו באופן מופרז, ראו אש יורדת מהשמיים ובאו להוסיף אהבה על אהבה. [ספרא כ"ו]
החיזקוני מפרש: חטאם היה בכך שהביאו קטורת משלהם.- בעוד שהקטורת חייבת להיות מן הציבור.
היות שאי אפשר קטורת בלי אש - לכן בפי המקרא – הדבר נקרא: "אש זרה".
הציווי לעם לבכות את השרפה.
נאמר: "ואֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה".
רש"י מבהיר: " מכאן ניתן ללמוד שצרתם של תלמידי חכמים מוטלת על הכול להתאבל בה"
אם כן, נשאלת השאלה: מדוע קיבל אהרון שכר על שתיקתו כשנודעה לו הבשורה הרעה על מות בניו- ועוד חז"ל משבחים את שתיקתו -כפי שהכתוב מציין:" וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן"?
וגם נאמר: שהשכר שקיבל אהרון על שתיקתו זו, שנתייחד עמו הדיבור ונאמרה לו לבדו פרשת שתויי היין.
על כך תשובה מפי -רבי יוסף שאול נתנזון [רבה של לבוב במאה ה י"ט]
בעוד שלגבי אהרון זה היה אסון פרטי ואת ייסורי הפרט - חובה על האדם לקבל באהבה ,לכן חז"ל משבחים את אהרון - לפי ששתק וקיבל על עצמו את הדין.
מנגד- כלפי כל עם ישראל זה היה אסון של הזולת.
את ייסורי הזולת אסור לו האדם לקבל באהבה- אלא עליו להשתתף באבל של חברו.
רבינו בחיי מביא דוגמאות נוספות על בכיים של העם והשתתפותם בצער מות חכמי הדור :
מות משה:
"וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב, שְׁלֹשִׁים יוֹם";[דברים ל"ד, ח]
מות אהרון:
"וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גווע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל". [במדבר, כ, כט]
רבינו בחיי מוסיף ומדגיש: בידוע שאין בכל עם ישראל אנשים גדולים ברמה כנדב ואביהוא - שהיו במדרגה עליונה על כל הזקנים אחר משה ואהרון.
ומדוע בני ישראל הגדילו את בכייתם עליהם יותר ממה שעשו למשה ואהרון? התשובה: לפי שנצטווו על כך מפי משה- כך כתב רבינו סעדיה גאון ז"ל.
בעל הטורים גם מצטרף לקודמיו ואומר: "שתלמיד חכם שמת הכול נעשים קרוביו"
ומדגיש כי כאשר אהרון נפטר הכול בכו עליו- הגברים והנשים- לפי שהיה מנהיג מיוחד אוהב שלום ורודף שלום ומטיל אהבה בין איש לאשתו.
יהי רצון שנזכה לאהוב את הזולת ,לחוש את שמחתו ומנגד את כאבו ולהגביר את אהבת ישראל בינינו תמיד.
אהובה קליין
 
הודעות: 323
הצטרף: 16 אפריל 2013, 22:22

Re: פרשת שמיני- צרת תלמידי חכמים מוטלת על העם?/אהובה קליין.

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 04 אפריל 2018, 23:00

יישר כח!
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 738
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים


חזור אל פרשת השבוע

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד