שתי, שתים

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

Re: שתי, שתים

הודעהעל ידי ELIHU » 06 מרץ 2018, 22:29

אכן שמחתני.

אינני מתכוון למחוק כללי דקדוק סתם.
אם פגשת את אברהם נפח, בודאי שמעת כי הוא טוען, וכנראה די צודק, כי הרד"ק ומשפחתו יצרו כללים
אשר אינם מתאימים לעברית המקראית. וכפו אותם עלינו, בניגוד להגיון, בעזרת רשימות חריגים, תתי-כללים,
ועוד תחבולות - כדי שיתאימו לעברית המקראית.

בחנתי את דבריו לא מעט, ואף תרגמתי אחת החוברות שהוציא רק באנגלית. ולכן אני משוחד, אבל, מה לעשות,
מסכים אתו כללית.
לכן, אינני חושב שכללי דקדוק שהמציאו אלפי שנה אחרי מתן תורה קדושים כל כך.
גם אינני חושב שאני מוציא לעז על הראשונים,
אלא מחזיק מחרה אחרי מי שמנסה לתקן את מה שלא יכלו הראשונים לדעת.

לענין 'שפה טבעית', עלינו להכיר בעובדה שבמקרא יש יותר מרמזים שהכותב לא הקפיד על כללי האקדמיה,
ואף כללי הקריאה שהגיעו אלינו לא נועדו לקבע את השפה, אלא רק לשמר את מסורת הקריאה ששמע המסרן.
והרי כל מסרן שמע קצת אחרת מחברו.

עוד, הואיל ועסקנו בהנעת השוא, האם שמת לב כי כל הסידורים המסמנים שוא-נע סותרים זה את זה?
מספר השגיאות אף הוא גדול, אך עדיין פחות מן המחלוקות.
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 215
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

Re: שתי, שתים

הודעהעל ידי אליהו » 18 אפריל 2018, 20:13

שפתנו בתפארתה להשתדל לדקדק ככל האפשר
בדיון על מרדכי הזכיר פרופ' יואל אליצור קורא שקרא האגגי לפי מבטא הג' הרפויה
וזה נשמע לשומעים האררי (שם מקראי נפרד)
ובשנה שאחריה כבר לא רצו לשמוע אותו.
ינסה אי מי לקרוא שלושה ארבעה פסוקים עם ע' ח' ר' ה' ג' רפויה ט' צ' ק' לפי מבטאם הנכון
אם הוא אשכנזי או ישראלי שגדל על המבטא הרגיל - חוששני שיקוץ בקריאה
ואם ישמיענה לאחרים היא לא תערב באוזניהם.
יתכן שיש עדיין זקני בבל שקוראים כן (אבל כנראה אין להם ד' רפויה ות' רפויה ולא ב' רפויה)
או התימנים שמלבד הג'ימל המלאכותי מבטאם באמת יפה
מסקנה אני משאיר לאחרים, איני אומר את דעתי ואיני אומר קבלו דעתי
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 313
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55

Re: שתי, שתים

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 19 אפריל 2018, 23:34

אני אשכנזי ומסתדר יפה בקריאה נכונה עם כל הדקדוקים.
רבים שומעים אותי ואין טענות, לפעמים יש דוקא סקרנות מתוך הערכה.
לזקני בבל האות ת' רפויה, ויש להם גם ד' רפויה אך רק בשם ה' ובמילה אחד שבקריאת שמע.
לתמנים השרעבים אין את הבעיה בג' ובק'. (הדיין הרב שרעבי שבשכונתנו סיפר לי שהמורי היה מכה אותו על היד כשהיה מבטא כשרעבים. כיום הוא מבטא כשרעבים רק אצל שרעבים).
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 795
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: שתי, שתים

הודעהעל ידי ELIHU » 25 אפריל 2018, 18:48

הנה נתקלתי השבוע במאמר ארוך ומענין על התיבה מאת ישי נוימן.
תמצאו את המאמר בספר 'צפנת פענח' שהוא קובץ מחקרי לשון לכבוד יום הולדת את אלשע קמרון.
הספר יצא באוניברסיטת הנגב לפני תשע שנים.
לצערי לא יכולתי לקרא את הספר בחנות, ותצטרכו גם אתם להתאמץ.
ראיתי רק שהוא דן גם בשפות השמיות על המילים המקבילות.

ספרו לי איך המאמר אחרי שתקראו.
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 215
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

Re: שתי, שתים

הודעהעל ידי ELIHU » 25 אפריל 2018, 20:49

אני מנסה להביא את המאמר של ישי נוימן:
ואני מראש מבקש סליחה אם בעצם אסור להביא אותו הנה.
קבצים מצורפים
שתים - ישי נוימן.pdf
(168.87 KiB) הורד 48 פעמים
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 215
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

הקודם

חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 3 אורחים

cron