שתי, שתים

[ELIHU]

אכן שמחתני.

אינני מתכוון למחוק כללי דקדוק סתם.
אם פגשת את אברהם נפח, בודאי שמעת כי הוא טוען, וכנראה די צודק, כי הרד"ק ומשפחתו יצרו כללים
אשר אינם מתאימים לעברית המקראית. וכפו אותם עלינו, בניגוד להגיון, בעזרת רשימות חריגים, תתי-כללים,
ועוד תחבולות - כדי שיתאימו לעברית המקראית.

בחנתי את דבריו לא מעט, ואף תרגמתי אחת החוברות שהוציא רק באנגלית. ולכן אני משוחד, אבל, מה לעשות,
מסכים אתו כללית.
לכן, אינני חושב שכללי דקדוק שהמציאו אלפי שנה אחרי מתן תורה קדושים כל כך.
גם אינני חושב שאני מוציא לעז על הראשונים,
אלא מחזיק מחרה אחרי מי שמנסה לתקן את מה שלא יכלו הראשונים לדעת.

לענין 'שפה טבעית', עלינו להכיר בעובדה שבמקרא יש יותר מרמזים שהכותב לא הקפיד על כללי האקדמיה,
ואף כללי הקריאה שהגיעו אלינו לא נועדו לקבע את השפה, אלא רק לשמר את מסורת הקריאה ששמע המסרן.
והרי כל מסרן שמע קצת אחרת מחברו.

עוד, הואיל ועסקנו בהנעת השוא, האם שמת לב כי כל הסידורים המסמנים שוא-נע סותרים זה את זה?
מספר השגיאות אף הוא גדול, אך עדיין פחות מן המחלוקות.

[אליהו]

שפתנו בתפארתה להשתדל לדקדק ככל האפשר
בדיון על מרדכי הזכיר פרופ' יואל אליצור קורא שקרא האגגי לפי מבטא הג' הרפויה
וזה נשמע לשומעים האררי (שם מקראי נפרד)
ובשנה שאחריה כבר לא רצו לשמוע אותו.
ינסה אי מי לקרוא שלושה ארבעה פסוקים עם ע' ח' ר' ה' ג' רפויה ט' צ' ק' לפי מבטאם הנכון
אם הוא אשכנזי או ישראלי שגדל על המבטא הרגיל - חוששני שיקוץ בקריאה
ואם ישמיענה לאחרים היא לא תערב באוזניהם.
יתכן שיש עדיין זקני בבל שקוראים כן (אבל כנראה אין להם ד' רפויה ות' רפויה ולא ב' רפויה)
או התימנים שמלבד הג'ימל המלאכותי מבטאם באמת יפה
מסקנה אני משאיר לאחרים, איני אומר את דעתי ואיני אומר קבלו דעתי

[כוכב-דוד]

אני אשכנזי ומסתדר יפה בקריאה נכונה עם כל הדקדוקים.
רבים שומעים אותי ואין טענות, לפעמים יש דוקא סקרנות מתוך הערכה.
לזקני בבל האות ת' רפויה, ויש להם גם ד' רפויה אך רק בשם ה' ובמילה אחד שבקריאת שמע.
לתמנים השרעבים אין את הבעיה בג' ובק'. (הדיין הרב שרעבי שבשכונתנו סיפר לי שהמורי היה מכה אותו על היד כשהיה מבטא כשרעבים. כיום הוא מבטא כשרעבים רק אצל שרעבים).

[ELIHU]

הנה נתקלתי השבוע במאמר ארוך ומענין על התיבה מאת ישי נוימן.
תמצאו את המאמר בספר 'צפנת פענח' שהוא קובץ מחקרי לשון לכבוד יום הולדת את אלשע קמרון.
הספר יצא באוניברסיטת הנגב לפני תשע שנים.
לצערי לא יכולתי לקרא את הספר בחנות, ותצטרכו גם אתם להתאמץ.
ראיתי רק שהוא דן גם בשפות השמיות על המילים המקבילות.

ספרו לי איך המאמר אחרי שתקראו.

[ELIHU]

אני מנסה להביא את המאמר של ישי נוימן:
ואני מראש מבקש סליחה אם בעצם אסור להביא אותו הנה.