אכן שמחתני.
אינני מתכוון למחוק כללי דקדוק סתם.
אם פגשת את אברהם נפח, בודאי שמעת כי הוא טוען, וכנראה די צודק, כי הרד"ק ומשפחתו יצרו כללים
אשר אינם מתאימים לעברית המקראית. וכפו אותם עלינו, בניגוד להגיון, בעזרת רשימות חריגים, תתי-כללים,
ועוד תחבולות - כדי שיתאימו לעברית המקראית.
בחנתי את דבריו לא מעט, ואף תרגמתי אחת החוברות שהוציא רק באנגלית. ולכן אני משוחד, אבל, מה לעשות,
מסכים אתו כללית.
לכן, אינני חושב שכללי דקדוק שהמציאו אלפי שנה אחרי מתן תורה קדושים כל כך.
גם אינני חושב שאני מוציא לעז על הראשונים,
אלא מחזיק מחרה אחרי מי שמנסה לתקן את מה שלא יכלו הראשונים לדעת.
לענין 'שפה טבעית', עלינו להכיר בעובדה שבמקרא יש יותר מרמזים שהכותב לא הקפיד על כללי האקדמיה,
ואף כללי הקריאה שהגיעו אלינו לא נועדו לקבע את השפה, אלא רק לשמר את מסורת הקריאה ששמע המסרן.
והרי כל מסרן שמע קצת אחרת מחברו.
עוד, הואיל ועסקנו בהנעת השוא, האם שמת לב כי כל הסידורים המסמנים שוא-נע סותרים זה את זה?
מספר השגיאות אף הוא גדול, אך עדיין פחות מן המחלוקות.