אז תשבת הארץ [פ' בחקתי]

בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים סימני פיסוק ואף לא חלוקה לפסוקים (למעט ספרי התורה של העדה התימנית בהם מופיעים סימונים לסוף פסוק, אתנח וזרקא, בעזרת חריטה על גבי הקלף). המסורת העברית העבירה בעל-פה את סימני ההפסקות, ודבר זה הוביל לעתים לשינויי גרסאות, שבאו לידי ביטוי במחלוקת בגמרא קידושין ל,א ובנדרים לח,א אודות חלוקת הפסוק "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה" (שמות יט,ט) לשלושה חלקים. כך החל תהליך מסירת הניקוד והטעמים, המהווים סימני פיסוק, בהעברת המסורה. [מתוך ויקיפדיה]

אז תשבת הארץ [פ' בחקתי]

הודעהעל ידי ELIHU » 05 מאי 2018, 21:42

ב' פתוחה! למה?
רשב"ם מעיר כי זאת הצורה התקנית, כאשר 'תשבות' ב]סוק הבא היא צורת הפסק.
אבל בפתח? הדוגמות של רשמ"ם בקמץ כמובן [וינס, וימת], ולכן גם הוא היה צריך להבין את המוזרות בטענתו.
כמובן, אין גם דמיון, בגלל מבנה השורש [ל"ת לעומת ע"ו].
אני מכיר רק 'תשכב' בפתח, והוא נחשב חריג יחיד.
בלוח הפעלים של ברקלי אין זכר לבעיה. מה דעתכם?
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 214
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

Re: אז תשבת הארץ [פ' בחקתי]

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 05 מאי 2018, 23:10

גם בנחמיה ו, ג לָמָּה תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה.
שאר המופעים שבחולם הם אכן במקום הפסק.
התחושה היא שפועל סביל הוא בפתח ופעיל בחולם, ואין לך סביל יותר מאשר תשכב ותשבת.

זה מזכיר את דברי הגר"א על (בראשית לו, כא) וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן שיש שֵׁם שמתחלף בין חולם לקמץ ויש שֵׁם שלא מתחלף.

ספר קול אליהו על בראשית פרק לו פסוק כא
אלה בני שעיר וגו' ודישון ואצר ודישן וגו' (שם לו. כ - כא), הנה מכאן נראה שהבן החמישי של שעיר היה נקרא דישון והבן השביעי דישן, וכן הוא ג"כ בפסוק ל', אמנם כאשר חשב את בני בניו של שעיר אמר בפסוק כ"ו ואלה בני דישן והוא הבן החמישי ובפסוק כ"ח אלה בני דישן והוא הבן השביעי, וקראם שניהם דישן, הלא דבר הוא שהזכיר שתי פעמים את בני דישן, ואת בני דישון (הבן החמישי) לא הזכיר כלל. אמנם י"ל כי דישון שבפסוק כ"א הוא עצמו דישן שבפסוק כ"ו. רק באשר שבפסוק כ"ו הוא באתנחתא ע"כ נקוד שם בקמ"ץ כמו שמים שמים, מים מים. דבאתנחתא או בסוף פסוק נשתנה לקמ"ץ, ע"כ נקוד שם בקמ"ץ, והעד על זה בדברי הימים (א' א) כי שם נכתב יחוס בני בניהם של שעיר, כתיב שם בפסוק מ"א בשניהם דישון, והיינו באשר הוא שם לא בטעם אתנחתא, והעולה מהדברים הללו כי הבן החמישי והשביעי של שעיר היו שמותם שוים וליכא קפידה לקרותם דישן או דישון, ובהפסק הענין או באתנחתא נקוד דישן, וע"כ בדה"י שם נקראו שניהם בשם דישון וזה הכלל מספיק לבני שעיר, אבל בן ענה שהוא בן בנו של שעיר היה נקרא תמיד דישון, מש"ה נכתב גבי' כאן בפסוק כ"ה דישון אף שבא באתנחתא, וכן ג"כ בדברי הימים בפסוק מ"א נכתב ג"כ דישון אף שהוא באתנחתא כי בן ענה היה נקרא תמיד דישון. (לקוטי הש"ס שבסוף ספר אמרי נועם עם תוספות ביאור. וכעין זה בביאור הגר"א בדה"י):
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 789
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: אז תשבת הארץ [פ' בחקתי]

הודעהעל ידי ELIHU » 06 מאי 2018, 08:13

נראה לי כי אתה רק מעתיק את הרשב"ם.
הראייה שאין זה נכון היא שבן-דוד איננו מביא את המקרה בספרו.
כמובן, אם תביא חיזוק לדבריך, אולי מקבל. יש עוד פעלים סבילים באמתחתך?
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 214
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

Re: אז תשבת הארץ [פ' בחקתי]

הודעהעל ידי כוכב-דוד » 06 מאי 2018, 12:16

שמות ג, ה; ויקרא יח, יט; כ, טז תִּקְרַב
דברים יד, כג; יח, ט תִּלְמַד
דברים כב, יא תִלְבַּשׁ
הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם (תהלים כה, ה).
סמל אישי של המשתמש
כוכב-דוד
 
הודעות: 789
הצטרף: 07 אפריל 2013, 00:29
מיקום: ירושלים

Re: אז תשבת הארץ [פ' בחקתי]

הודעהעל ידי ELIHU » 06 מאי 2018, 16:31

נכון. יש עוד פעלים, אבל אמרת שנראה לך שפעלים סבילים לוקים בתופעה הזאת.
ואני רציתי תירוץ לצורת הפסק בחולם, לעומת פתח בצורת הקשר.
או הסבר למה זה אפשרי.
כאמור בן-דוד לא הזכיר את תשבת.
סמל אישי של המשתמש
ELIHU
 
הודעות: 214
הצטרף: 15 אפריל 2013, 10:53
מיקום: סעד

Re: אז תשבת הארץ [פ' בחקתי]

הודעהעל ידי אליהו » 09 אוגוסט 2018, 14:26

לוקים?

בפעלים שהע' והל' אינם גרוניים [אינן גרוניות]
יש יותר נטייה לפועל עומד להיות במשקל אפעַל
ולפועל יוצא במשקל אפעול
זו אינה לקות בפעל רכב אומרים לרכוב
אבל בשכב אומרים לשכַּב
יש שורשים שאפעול-אפעל משמשים בערבוביא
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
אליהו
 
הודעות: 313
הצטרף: 15 אפריל 2013, 11:55


חזור אל טעמי המקרא ודקדוקי קריאה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 0 אורחים